יעוד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־04:53, 16 באוקטובר 2012 מאת טישיו (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה[עריכה]

אמה עבריה יכולה להתקדש לאדון או לבנו (הסוגיא בקידושין יח: ויט., בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים קידושין יח).

לדוגמא, האדון אומר לאמה "הרי את מקודשת לי", ומאז מפסיק לנהוג בה עבדות ומתחיל לנהוג בה אישות (קידושין יט:).

מקור וטעם[עריכה]

מקורו מפורש בתורה בפרשת אמה עבריה "ואם לבנו יעדנה, כמשפט הבנות יעשה לה" (שמות כא-ט).

במהותו של מעשה היעוד (פעולת היעוד) חקרו ראשי הישיבות האם הוא מעשה קידושין כשאר מקדש אשה בכסף, או שהוא מעשה מחודש (דרך רביעית לקדש אשה, חוץ מכסף שטר וביאה) (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קפח. קונטרסי שיעורים קידושין יח-ג ד"ה והשתא: מעשה מחודש).

במהותה של חלות היעוד (תוצאת היעוד, שהאמה מיועדת) חקרו ראשי הישיבות האם הוא מדין קידושין כשאר מקדש אשה, אלא שיש בו כמה חידושים, או שהוא דין מחודש (גר"ח סטנסיל קפב. קונטרסי שיעורים קידושין יח-ב ד"ה ואשר וד"ה ונראה: דין מחודש).

פרטי הדין[עריכה]

בכסף הקידושין נחלקו התנאים: לחכמים מעות הראשונות לקידושין ניתנו, כלומר האמה מתקדשת בכסף ששילם האדון לאביה בזמן מכירתה, ולרבי יוסי ברבי יהודה מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו, והיא מתקדשת תמורת שווי המלאכה שהיא עדיין מחויבת לאדון (קידושין יט. ורש"י ד"ה הוא תני לה).

זמן חלות היעוד - לרבי יוסי ברבי יהודה שמעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו, פשוט שהיעוד חל משעה שמיעדה ולהבא (ולא למפרע).

לחכמים שמעות הראשונות לקידושין ניתנו (וזו ההלכה) נחלקו האחרונים לשלוש דעות (קונטרסי שיעורים קידושין יח-ז ד"ה סוף):

  1. מקודשת רק משעה שמיעדה ולהבא (גר"ח יבום פרק ד בדעת הרמב"ם).
  2. מקודשת למפרע לכל דבריה משעת המכירה (פני יהושע ואור שמח).
  3. קניין הקידושין חל למפרע משעת המכירה, אך האיסור וההתייחדות לבעלה חלים רק משעה שמיעדה ולהבא (רש"י וריטב"א)[1].

==ראו עוד==

הערות שוליים[עריכה]

  1. בחילוק בין הקניין לאיסור שבקידושין, ובשיטות השונות בזה, הארכנו בערך קידושין בסעיף "קניין ואיסור" ד"ה במהות הקידושין.