כליפא בן מלכא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־18:52, 29 בינואר 2019 מאת ווייצמאן (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתוך הויקיפדיה העברית: רבי כליפא בן מלכא (נולד ה'ת"ל, נפטר ג' באלול חודש הרחמים והסליחות ה'תק"ך) כינוייו, רכב"ם, אסף (כינה עצמו בשם 'אסף' מפני 3 טעמים. א. על פי חלום שבקשוהו כן משמים וכן אס"ף (141) גימטריה כליפ"א (141) בדיוק. ב. על שם עיר הולדתו סאפי במקור אספי, ואסף קיצור אספי. ג. על שם העיר פאס שבחילוף אותיות הוא אסף שלשם נדד ולמד תורה בצעירותו אצל רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל צרפתי) היה רב, מקובל, בלשן, פייטן ומוזיקאי בן יהדות מרוקו, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-18.

קורות חיים[עריכה]

כליפא בן מלכא נולד בעיר סאפי (אספי) שבדרום-מערב מרוקו במחצית השנייה של המאה ה-17. לאחר שהתייתם נדד ברחבי מרוקו עד שהגיע אל העיר פאס, ובה למד תורה אצל ר' יהודה בן עטר (16651773) ור' שמואל הצרפתי (16601713), שניהם מגדולי חכמי פאס בדורם. לאחר זמן מה שב רכב"ם לסאפי עיר מולדתו, ושם ישב עד ששוב נאלץ לעזוב מפחד המלכות. לאחר מכן עבר לעיר אגאדיר שבדרום מרוקו, ובהּ חיבר את חיבורו "כף נקי". ככל הנראה, באגאדיר ניהל רכב"ם עסק משפחתי מבוסס על קשרי מסחר ימיים עם קהילת יהודי אמסטרדם.

קיימת מסורת (יחידאית) שלפיה בסוף ימיו עלה רכב"ם לירושלים והצטרף לישיבת 'מדרש חסידי בית אל'. ואולם כיום ידוע על מצבתו של רכב"ם, המצויה בבית העלמין היהודי שליד העיר אגאדיר. לפי הכיתוב שעל המצבה נפטר רכב"ם בג' באלול; שנת פטירתו אינה ידועה בוודאות, וכנראה שנפטר בסביבות שנת 1760 באגאדיר. אחותו מלכה התחתנה עם רבי דוד בן ברוך אשר הגיע למרוקו כשד"ר מארץ ישראל.

תקופת חייו של כליפא בן מלכא על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

דמותו ופועלו[עריכה]

מסביב לדמותו של רכב"ם נרקמו אגדות שונות, שלעיתים חורגות מן המסגרת היהודית.

רכב"ם נודע כתלמיד חכם ומקובל, פייטן ובלשן, בעל השכלה כללית רחבה, אשר היה בקיא בחכמת היצירה המוזיקלית וידע שפות רבות, בהן ערבית, ספרדית ואיטלקית. הוא הביע את דעתו בסוגיות הלכתיות שונות בצורה חריפה וברורה, ולא נרתע מפולמוס עם הקהילה היהודית המקומית (ה'תושבים') ועם בני קהילתו (ה'מגורשים'), ואף לא עם הנוצרים.

רכב"ם חיבר חיבורים רבים, אך לא עלה בידו להדפיס אף לא אחד מהם, כל מה שנשאר מחיבוריו נותר בכתב יד. מלבד חיבורו 'כף נקי' (ראו להלן), ידועים לנו מספר חיבורים נוספים. החיד"א ור' יוסף בן נאים מזכירים חיבור של רכב"ם על ה'שולחן ערוך', בשם 'רך וטוב', אשר אבד במרוצת הדורות. אלקיים טוען כי ייתכן שרכב"ם חיבר כמה אנתולוגיות בתחום ספרות המוסר, וייתכן שגם חיבור על התפשטות השבתאות במרוקו.

בסדר 'קריאי מועד' נדפס בסוף התיקון להושענא רבה פיוט המיוחס לרכב"ם. לדברי המדפיסים, פיוט זה נלקח מספר פיוטים של רכב"ם 'קול רִנה', שאין אנו יודעים דבר אודותיו. בספר פאס וחכמיה פורסמה איגרת הקשורה לרכב"ם, שבהּ מבקש הרב חיים טולדיאנו (אב"ד במקנס) מרכב"ם לארח "בחור א' [אחד] יוסף טולידאנו" שנמצא בדרכו לעיר אגאדיר. מלבד אלו, נותרו בכתבי יד עוד מספר פיוטים המיוחסים לרכב"ם, שעולם המחקר עדיין לא עסק בהם ורובם לא הובאו עדיין לדפוס. קיימים שני כתבי יד נוספים המזכירים את רכב"ם ו'כף נקי' אשר טרם נחקרו: פירוש לפרקי אבות (שלא ברורה זהות מחברו) וספר על ענייני רפואות. כמו כן, קיימים שני פיוטים שנכתבו על רכב"ם: האחד הוא 'האד לקצידא' (=זו ה'קצידה'), והשני הוא פיוט 'אני הן נכסף' שחיבר ר' יוסף מלכה.

החיבור 'כף נקי'[עריכה]

רכב"ם קרא לחיבורו 'כף נקי' על מנת "ליחס לו חמשת חלקיו לכף א' [אשר / אחת] מקשורים בו חמשה אצבעות" (דף א, א). ככל הנראה, רכב"ם ייחד את השם 'כף נקי' בהתחלה להגהות שערך למחזור ספרדי שיצא לאור באמסטרדם בשנת תפ"ח, ובערוב ימיו אסף חלקים מחיבוריו הנוספים וכינס את כולם תחת הכותרת 'כף נקי'.

מחיבור זה נותרו שני עותקים בכתב יד: כתב יד 1006 8- בספרייה הלאומית, שבו נמצא חלק קטן מן החיבור השלם, וכתב יד גינצבורג 315 בספריית מוסקבה שברוסיה – אשר אין ספק כי הוא אוטוגרף של רכב"ם – ובו נמצא החיבור בשלמותו. הכתוב להלן מתבסס בעיקר על כתב יד גינצבורג 315. מצורת העריכה והסידור של צורת החיבור אפשר ללמוד כי רכב"ם הכין את 'כף נקי' לדפוס. נסקור בקצרה את חמשת חלקי הספר:

  • חלק א': 'כף נקי' - הערות על מחזור התפילה. בחלק זה רואה רכב"ם את עיקר יצירתו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (דף מה, א). חלק זה מורכב מארבעה חלקי משנֵה: 1. הגהות על תפילות חול ושבת, ראש חודש, חנוכה ופורים (דפים ג, א-כא, ב). 2. הגהות על תפילות שלושת הרגלים (דפים כב, א-כט, ב). 3. הגהות על תפילות ארבעה צומות (דפים כט, ב-לב, ב). 4. הגהות על "סדר ימים נוראים" (דפים כט, ב-מה, א).
    על אף שרכב"ם משתמש במונח "הגהות" וכך גם בהקדמתו לחיבור, אין מדובר רק על הגהות לשון ונוסח, אלא על חיבור מקיף המתבסס על מחזור התפילה. הוא עוסק בסדר התפילות, הבאת מקורות (למנהגים בכלל, ולמנהגי התפילות בפרט), שו"ת, הכרעות הלכתיות, פיוטים ונושאים נוספים הנגזרים מהנ"ל.
    קיימים עדי-משנה לחיבור: קטעים מתוך 'כף נקי' נדפסו בתוך הספר 'כרם חמר'; כמו כן, חלק מהפיוטים המופיעים בחיבור נדפסו בסדר 'קריאי מועד' בסוף התיקון להושענא רבה.
    רכב"ם תיאר מהי מטרת החלק הליטורגי של החיבור:
עיקר ישעי וחפצי להגיה פזמונים בקשות ותחינות הבאים בסידור תפלות למנהג ספרד [=המחזור הספרדי שיצא לאור באמשטרדם בשנת תפ"ח, אותו הוא מגיהּ], גם בסדר תפלות חול שבת וי"ט וימי צומות וי"נ [=וימים נוראים] ושאר דקדוקים ופירושים ומלות קשות ומנהגים שנהגו קדמונינו על פי ספרי ספרד.
– דף ג, א
  • חלק ב': פל"ח – 'פרפראות לחכמה' (מופיע בדפים: מה, ב-סב, ב). בחלק זה מאסף רכב"ם את חידושיו, ומסתבר כי זהו שילוב של כמה חיבורים קודמים שלו, וביניהם: 'אזנים לתורה' - "על הסימנים לקצת כללי דינים", ו'מעשה נערות' - "על קצת חיבורים, לקחת מוסר השכל". בשלשת העמודים האחרונים של חלק זה מופיעים שלש תרשימים של גלגלים.
  • חלק ג': שו"ל – 'שכחה ולקט'. חלק זה הוא 'השמטות' משני החלקים הקודמים, כולל הוספות לחלק הליטורגי. (מופיע בדפים: סג, ב-עב, ב).
  • חלק ד': 'משכיל לאסף' (מופיע בדפים: עג, א-פג, א). נראה כי חלק זה כולל בתוכו חידושים של רכב"ם על דברי חז"ל. "וכן לקצת מימרות שהייתי משתעשע בהם" (א, א).
  • חלק ה': 'משובה נצחת', שהוא "קצת מהוויכוחים שנתווכחתי עם מי שאינו ב"ב [=בן ברית] להשיב לאפיקורוס [...]" (א, א); "יען שאמרו חז"ל מה שתשיב לאפיקורוס ראיתי לספר הנה מה שנתווכחתי בימי חלדי עם קצת נוצרים[...]" (פב, א). חלק זה מופיע בדפים: פב, א-צ, ב.

זכרון ספר כף ונקי בדברי הפוסקים[עריכה]

החיד"א בספרו שיורי ברכה (הלכות ביקור חולים סימן של"ד הלכה ו') וזו לשונו; וראיתי בספר כף ונקי כ"י שחיבר החכם השלם ישיש ונשוא פנים החסיד המלומד בנסים כמהר"ר כליפא מלכה ז"ל שכתב שקבל מאדם גדול שלא לומר שום דבר ומי הוא זה שחלומותיו מסודרים ספונים וחשובים להרעיש עליהם הי"ג מידות..

וכן כתב החיד"א בספרו שם הגדולים (מערכת ספרים מערכת ר אות יב) כתב וזו לשונו; רך וטוב - שו"ת וליקוטים כ"י להחכם השלם החסיד המלומד בנסים זקן יותר מתשעים מהר"ר כליפא מלכה מק"ק אגאדיר.

וכן כתב החיד"א בספרו שם הגדולים (מערכת ספרים מערכת כ אות כז) וזו לשונו; כף ונקי מהחכם השלם החסיד מלומד בנסים מר קשישה מהר"ר כליפא מלכה מק"ק אגאדיר והוא פירוש על התפילה ושירים וענינים אחרים ה' חלקים כנגד ה' אצבעות הכ"ף עליו.

בכף החיים (סופר, אורח חיים סימן כ"ז אות י"ג) מזכיר את הרב כף ונקי לגבי קשירת רצועת התפילין על היו"ד.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • ש' אלקיים, 'נוסח התפילה שלבני מרוקו על פי ספר "כף נקי" לר' כליפא בן מלכא', פעמים 78, ירושלים תשנ"ט, עמ' 61–72.
  • ש' אלקיים, סדר פסח: תפלת החג, ההגדה של פסח, צהיר, כפי מנהג התושבים בעי"ת פאס, נתיבות תשנ"ט.
  • ש' אלקיים, 'ענייני לשון בהגהות הסידור לר' כליפא בן מלכא', בתוך: דברי הקונגרס העולמי האחד עשר למדעי היהדות, חטיבה ד, כרך א, ירושלים תשנ"ד, עמ' 201–204.
  • ש' אלקיים, 'ובכן העניים והאביונים מבקשים מים: פיוט לעצירת גשמים מתוך "כף נקי" (כ"י) לר' כליפא בן מלכא', ברית 27, אשדוד תשס"ח, עמ' 86–90.
  • ש' אלקיים, 'שיר תודה על בתי הכנסת של אגאדיר ושאר ערי הסוס "שחזרו ליישובן"', ברית 21, אשדוד תשס"ג, עמ' 44–49.

קישורים חיצוניים[עריכה]