כף החיים (סופר) - כף החיים (השני)

שער הספר אורח חיים חלק א' מופיע את שם בן המחבר עֶבֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רבי משה סופר מרחוב הנביאים 84 ירושלים

חיבור כף החיים, הוא ספר ביאורים והשלמות שחיבר רבי יעקב חיים סופר על השולחן ערוך למרן רבי יוסף קארו מצפת, רבי יעקב חיים סופר, עלה לארץ ישראל ושם התחיל את ביאורו הגדול על השולחן ערוך.

נכתב על השולחן ערוך חלק אורח חיים וחלק יורה דעה [עד סימן קיט], במרכז הספר נדפסו דברי מרן רבי יוסף קארו שהתגורר בצפת ועלה לארץ ישראל מטולדו שבמדינת ספרד, ועמו הגהות רבי משה איסרל'ש מקראקא שבמדינת פולין, ומצדי הספר ציוני הגהות של רבי משה רבקה'ש מוילנא שבמדינת ליטא שבמחוז מדינת רוסיה.

הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.

המחבר לא הספיק לסיים את הספר עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר הרב משה סופר מירושלים שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת ממרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון והרב הראשי לישראל מלפנים שהסכים לכך, ושילם לו שכרו טבין ותקילין במיטב.

הספר הודפס במהדורות רבות על ידי רבי משה סופר מירושלים בן המחבר ובנו רבי שלום סופר (ר' יצחק שלום סופר) נכד המחבר מירושלים, ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים היקר אהרן מזרחי מירושלים.

בספר יש עשרה חלקים; שמונה חלקים על אורח חיים (חלקים א-ח) ושני חלקים על יורה דעה (חלקים א-ב), נדפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים בירושלים בשעה טובה מזל עם ברכה בראש חודש טבת שנת ה'תשע"ו. הספר קיים במאגרים התורניים היברו בוקס ואוצר החכמה Otzar Hochma ,Hebrew Box.

ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים

א. ספר קיצור שולחן ערוך של רבי רפאל ברוך טולידנו מבני ברק בנוי ומיוסד רובו ככולו על הספר כף החיים. במכתבו למרן הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ו' סימן מח) כתב הרב רפאל ברוך טולידנו שהיה ראב"ד מקנאס שבמרוקו מלפנים ותושב בני ברק, אל מרן פוסק הדור הרב עובדיה יוסף הראשון לציון מירושלים, וזו לשונו: לכבוד ידידנו ואור עינינו הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים הרה"ג כמהר"ר עובדיה יוסף שליט"א. יהי שלום בחילו שלוה בארמנותיו. ספרו יביע אומר חלק א' הגיעני, ובעייני בו התענגתי מרוב חריפותו וגאונותו, יהי רצון שעוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה.

וזאת להודיע למעלת כבוד תורתו כי כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו בספר קיצור שלחן ערוך של הגאון רבי שלמה גנצפריד זצ"ל, שהוא על פי הרמ"א ואחרוני רבני אשכנז, ולכן עלה בדעתי לחבר קיצור שלחן ערוך על פי מרן ורבותינו האחרונים הספרדים שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים, ואינה השם לידי ספר הקדוש כף החיים שחיבר הרב הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, ואמרתי עת לעשות להשם, ובעזרת השם יתברך ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעלת כבוד תורתו תחזינה מישרים. וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעלת כבוד תורתו יש לו כמה השגות והערות על הספר כף החיים הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ולרום כת"ר החיים והשלום, אכי"ר. החותם בברכת התורה: רפאל ברוך טולידאנו ס"ט [מלפנים הרב הראשי וראב"ד במקנאס ואגפיה מרוקו].

ב. כמו כן בספר מצטט רבות מכתבי האר"י והרש"ש, ועל הספר יצא הספר "שולחן אריאל" על שלחן ערוך (מאת הרב בנימין קרעי מבני העדה הטוניסאית) המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף החיים.

הספר דומה במבנהו לספר משנה ברורה, אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי פוסקים ראשונים ואחרונים. נהוג לכנות את הספר "כף החיים- סופר" על שם מחברו כדי להבדילו מספר נוסף שנקרא בשם זה ומכונה "כף החיים- פאלאג'י" על שם מחברו רבי חיים פלאג'י.

ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל

במרוקו בעיר צפרו עוד בחיי המחבר הוקמה ישיבה על שם ספרו, ישיבת כף החיים, ובה למדו בספר כף החיים והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.

בארץ ישראל הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה הוקמה על ידי הרב שלמה רוזנר‏^[1] והרב יעקב חיים סופר (הנין)‏^[2] ביום פטירת ולידת עֶבֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ משה רבינו יום ז' באדר בשנת ה'תשל"ט, בעצת רבם הרב יעקב יצחק פרידמן מראשי ישיבת תושיה במושב תפרח שבדרום‏^[3], ובברכתם של רבי יהודה יהושע חיים צדקה ורבי בן ציון אבא שאול ורבי עובדיה יוסף מירושלים. ובברכתם של רבי יעקב ישראל קנייבסקי בעל הקהילות יעקב מבני ברק ורבי אלעזר מנחם מן שך בעל האבי עזרי ראש ישיבת פוניבז' מבני ברק. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, שחיבר זקינו של הרב סופר, רבי יעקב חיים סופר.

תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב דוד חזן, בשכונת הבוכרים בירושלים, לאחר מכן עברה לבית הכנסת נועם שיח הנקרא בית הכנסת משהיוף ברחוב דוד חזן, בראשותו של הרב נעים בן אליהו זצ"ל רב שכונת הבוכרים, לאחר מכן עברה לרחוב בר-אילן מאיר, הרחוב הסמוך בירושלים. בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב אבינדב 25 גם כולל אברכים הנקרא יוצאי ירך יעקב. לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב אוהלי יוסף 14 בשכונת גבעת משה הנקראת גוש 80 בירושלים. המשגיח הוא הרב שלמה דסקל, מתלמידי המשגיח הרב שלמה וולבה.

תולדות חייו של המחבר עם עובדות הליכות והנהגות הובאו בספר תולדות כף החיים לבר הנין הרב אברהם אליעזר סופר מירושלים (Avraham Eliezer Sofer, from Jerusalem) ב"ר יעקב חיים סופר מירושלים, הספר נדפס בארץ ישראל בירושלים, ויצא לאור עולם ביום ט' אלול חודש הרחמים והסליחות בשנת ה'תש"ע.

ישיבת תורת יעקב וסניפים נוספים

כ13 שנה לאחר הקמת ישיבת כף החיים, בשנת התשנ"ב יום ל' באב ראש חודש באלול חודש הרחמים והסליחות, הוקמה ונפתחה ישיבה נוספת ישיבת תורת יעקב על שם רבי יעקוב חיים סופר בעל הקול יעקוב וכף החיים, היא היוותה מסגרת לנערים מצטיינים ומסגרת לנוער נושר ברחוב אוהלי יוסף 14 בירושלים, הרמי"ם והצוות דלהלן מסרו נפשם על התלמידים: המשגיח הרב עוזיאל כהן, ומראשי הישיבה גיסו הרב אריאלי אביגדור שמואל (כיום ראש ישיבת ברכת ישראל על שם הרב ישראל מאיר הכהן מראדין בעל החפץ חיים בשכונת רמות אלון אשר בירושלים), ומראשי הישיבה הרב יעקב חיים סופר. והמשיבים: הרב אברהם קרייזלר, והרב משה רחמים סופר. ומגידי השיעור: הרב ראובן ניסים סופר, הרב אברהם רוזנטל, והרב אברהם שאלתיאל, וראש הקיבוץ מעלת הרב אברהם אליעזר סופר, אשר כיהן גם תקופה קצרה כמגיד שיעור בישיבת כף החיים וזכה לחבר ספרים מרובים וחשובים ספר מליצי יושר בשם אומרו (יומי דהילולא, מנחם אב ה'תשס"ג) וספר תפארת אברהם (הגדה של פסח, י"ט אדר ב' ה'תשס"ח, שנת השמיטה) ועוד ועוד, וערך עם תלמידיו מאמרים תורניים על מסכתות כתובות וסנהדרין מן התלמוד הבבלי‏^[4] והדפיסם בקבצים תורניים בשם תורת יעקב (קיימים ונמצאים במאגר אוצר החכמה בניהול ארז סלע ובשמת סלע).

לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם המדרשיה עטרת בנות הקיים ברחוב שלמה זלמן דרוק בשכונת רמת שלמה בירושלים, רב המדרשייה הוא הרב בנימין הלפר.

קישורים חיצוניים

תבנית:אתר רשמי