מודיעין

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־22:53, 7 בינואר 2012 מאת אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←‏קברות המכבים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלושת המקומות המשוערים של קברי המכבים לפי מפה משנת 1870- על רקע העיר מודיעין הנוכחית - המקור:ויקישיתוף - Zero0000

מודיעין הוא היום שמה של עיר בישראל, בין תל אביב לבין ירושלים. העיר נוצרה כתוצאה מאיחוד של הישובים : העיר מודיעין והיישוב הקהילתי מכבים-רעות . בעיר המאוחדת 68,600 נפש (יוני 2008) ושטח שיפוט של 50,000 דונם.

העיר ממוקמת על גבעות בגובה בין 220 לבין 300 מטר. תכנונה של העיר מתחשב בפני הקרקע שלה. הרחובות הראשיים עוברים בעמקים שבין הגבעות, ולאורכם פזורים מבני הציבור והשטחים הפתוחים והירוקים של העיר. אזורי המגורים בנויים על הגבעות עצמן.

בסביבתה הייתה מודיעין הקדומה - מולדת החשמונאים.

עיר החשמונאים[עריכה]

מודיעין ידועה בתור מולדת משפחת החשמונאים, המקום בו פרץ מרד החשמונאים ובו הובא לקבורה יהודה המכבי ולאחר מכן שאר אחיו והוקמה בו מצבה.

ספר חשמונאים [1] מספר על האירועים הנ"ל . משפחתו של מתתיהו בן יוחנן בן שמעון מבני יהויריב הכוהן בירושלים ישבה בהר מודעית - היא מודיעין. כאשר מתתיהו שמע על המתרחש ביהודה ובירושלים הוא אמר קינה:" אוי לי כי נולדתי לחזות את שבר עמי וקריה הקדושה בידי בני נכר. מקדש אלוה בכף זרים, והיכלו לזרא כאיש חרם. כל מחמודיו נהלכו, עוללים בחוצות נחנקו, ומבחר בחורים לטבח הובלו. צבי תפארתנו לחבל שוסים, ורכושנו שלל גויים. חלפה כלתה כל הדרה, שרתי במדינות נהפכה לשפחה. מקדש ה' לשמה, ותפארתנו למשיסה. שדוד ושמם בכף עם לועז. ועתה איככה לא אקוץ בחיי.". מתתיהו ובניו קרעו את בגדיהם לבשו שק ויתאבלו. לאחר התנקשות בפקיד היווני שבא לכפרו על מנת לזבוח לאל זר, מתתיהו ובניוברחו אל המדבר, והשאירו בעיר כל רכושם.

קברות המכבים[עריכה]

על מקום קברות יהודה המכבי מספר ספר החשמונאים. לאחר מותו בקרב אלעשה :"וייקח יונתן ושמעון את גופת אחיהם, ויקברו אותה בקברות אבותיו בעיר מודעית"[2]

ערביי הכפר אל מידיא, המשמר את השם הקדום של המקום, הצביעו על אתר ליד כפרם שקראו לו : "קבור אל יהוד". במקום רואים שתי שורות של תשעה קברים גדולים חצובים בסלע גיר. הקברים בנויים כפירים חצובים לעומק כמטר וחצי, שבתחתיתם שתי גומחות קבורה צדיות. כל גומחה משמשת לאדם אחד, וייתכן שהקבר נבנה לקבורת בני זוג. מעל הקברים הונחו מכסי אבן גדולים וכבדים שחלקם נראה בשטח. באזור התגלו מערות קבורה מימי בית שני ובהם גלוסקמאות - ארונות קבורה קטנים שעל חלקם כצתובות בעברית ויוונית.

שמעון החשמונאי בנה במקום מצבה וכך נאמר :"וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית. ויספדו לו כל בית ישראל, ויבכו אותו ימים רבים. ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה." [3]

בשנת 1909 החליטו מורי גמנסיה 'הרצליה' מתל אביב לעלות עם חניכיהם למודיעין, להדליק נר ראשון של חנוכה. מאז נהגו לבקר במקום בחג החנוכה ןאף לערוך מרוצים לירושלים לזכר המכבים.

המומחים חלוקים עד היום בסוגיה: האם אלו קברות החשמונאים. צפונית לאתר המכונה "קברות המכבים" מצוי מבנה אבן המקורה בכיפה המכונה "חורבת הגרדי". מועד בנייתו המשוער הוא בתקופה הביזנטית . ובמרכזו נמצא קבר שייח (שיח' אל-ע'רבאווי - השיח' המערבי). שרידי המקום נחקרו כבר בשנת 1870 בידי ויקטור גרן. בשנת 1874 בדק את המקום הארכאולוג הצרפתח שארל קלרמון-גאנו שהיה שזהו המבנה המסומן במפת מידבא כ"מודיעים" - עיר הולדתם של החשמונאיםבמפה מהאה ה-4 היה כתוב : "את מצבת קבריהם (של המכבים) מראים עד היום".

אתר [1] מסע מפרט מעט על המקום האחרון:"במהלך המאה ה–19 זוהתה גבעה זו כמקום אפשרי לאתר קבורתם של המכבים... ביום עם ראות טובה אכן ניתן לראות מכאן את כחול הים, כפי שכותב בן-מתתיהו...הארכיאולוג השוויצרי קונארד שייק שחפר כאן במאה ה-19 מצא כאן שרידי כנסייה מפוארת ותחתיה מצא גרם מדרגות שירד למערות קברים. בדו"חות החפירה שלו הוא תיאר חמישה קברים בטור ועוד שניים ניצבים..

שרידי בנייה קדומה, באבנים גדולות, עודם מפוזרים בשטח, בעיקר מצפון לקבר השייח. כשניכנס לקבר נמצא בו מעין מצבה מלבנית שעליה שרידי נרות רבים. כתובות מרוססות על הקיר וריבוי נרות הנשמה הדולקים הם עדות לכך שיהודים מסוימים מקדשים היום את קבר השייח כקברו של מתתיהו."

במתחם הוצבה אנדרטה לזכרם של הנופלים במלחמת השחרור. האנדרטה היא בצורת שמונה משולשים המסמלים להבות.

  1. ב',א'-י"ג
  2. י"ט, ט'
  3. י"ג, כ"ה