הרב אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עריכת מידע)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(23 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 19: שורה 19:
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
===תקופת אירופה===
===תקופת אירופה===
נולד בט"ז ב[[אלול]] תרכ"ה בעיירה גריוא שעל יד דוינסק בלטביה, לאביו, הרב שלמה זלמן הכהן קוק בן נהוראי שניר ולאמו '''שהיה מת שתהיה אמה ווטסון אבל עכשיו לא יכול כי היא כבר תפוסה אצל איזה אחד חתיך בקטע פסיכי שגר באדורה'''. למד בעיירות הסמוכות אצל הרב לאיעזר דון יחיא, הרב יעקב ריבנוביץ',הרב ראובן הלוי מדוינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא, הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה גינזבורג. קיבל הסמכה מ[[הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]]- בעל "[[ערוך השולחן]]". בשנת תרמ"ד התארס עם בת שבע רבינוביץ', בתו של [[הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]]- האדר"ת, שהיה רבה של פוניבז', מיר ולבסוף [[ירושלים]]. בהוראת האדר"ת למד ב[[ישיבת וולוז'ין]], שם נחשב לתלמיד מוכשר וזכה לכינוי "העילוי מפניבז'" (והוא בן 19 שנה). ראש הישיבה [[הנצי"ב]] מוולוז'ין אהבו והעריכו מאד, ואמר כי רק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה זו, למד, על פי עדויות של תלמידים, ששים דפי גמרא בעיון בכל יום. לאחר כשנה וחצי בוולוז'ין, נישא ועבר לבית חותנו בפוניבז, שם נולדה בתו הבכורה פרידא חנה. על פי בקשת והמלצת [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- ה[[חפץ חיים]] שנפגש מספר פעמים עם הרב קוק, קיבל על עצמו בשנת תרמ"ח לכהן כרב בעיר זוימל. בזוימל למד [[קבלה]] עם אחד מגדולי המקובלים בדורו [[רבי שלמה אלישיב]]. בזוימל נפטרה אשתו בת שבע. האדר"ת, שלא רצה לאבד את הקשר המשפחתי עם הרב קוק, שידך אותו עם רי�זא רבקה, בת אחיו התאום הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים שנפטר, ובניו גדלו אצל האדר"ת והיו לו כבנים. ממנה נולד לו בנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ב[[ליל הסדר]] תרנ"א. בשנה זו פרסם את ספרו הראשון- [[חבש פאר]]. בשנת תרנ"ה נתמנה לכהן כרבה של העיר בויסק, בה היתה גם קהילה פחות דתית. ב�ויסק נולדה בתו בתיה מרים (לימים אשתו של [[הרב שלום נתן רענן]]-קוק). שם הוא התחיל בכתיבת ספריו [[עין איה]], [[מדבר שור]] ו[[לנבוכי הדור]].
נולד בט"ז ב[[אלול]] תרכ"ה בעיירה גריוא שעל יד דוינסק בלטביה, לאביו, הרב שלמה זלמן הכהן קוק בן נהוראי שניר. למד בעיירות הסמוכות אצל הרב לאיעזר דון יחיא, הרב יעקב ריבנוביץ',הרב ראובן הלוי מדוינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא, הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה גינזבורג. קיבל הסמכה מ[[הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]]- בעל "[[ערוך השולחן]]". בשנת תרמ"ד התארס עם בת שבע רבינוביץ', בתו של [[הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]]- האדר"ת, שהיה רבה של פוניבז', מיר ולבסוף [[ירושלים]]. בהוראת האדר"ת למד ב[[ישיבת וולוז'ין]], שם נחשב לתלמיד מוכשר וזכה לכינוי "העילוי מפניבז'" (והוא בן 19 שנה). ראש הישיבה [[הנצי"ב]] מוולוז'ין אהבו והעריכו מאד, ואמר כי רק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה זו, למד, על פי עדויות של תלמידים, ששים דפי גמרא בעיון בכל יום. לאחר כשנה וחצי בוולוז'ין, נישא ועבר לבית חותנו בפוניבז, שם נולדה בתו הבכורה פרידא חנה. על פי בקשת והמלצת [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- ה[[חפץ חיים]] , בת אחיו התאום הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים שנפטר, ובניו גדלו אצל האדר"ת והיו לו כבנים. ממנה נולד לו בנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ב[[ליל הסדר]] תרנ"א. בשנה זו פרסם את ספרו הראשון- [[חבש פאר]]. בשנת תרנ"ה נתמנה לכהן כרבה של העיר בויסק, בה היתה גם קהילה פחות דתית. בבויסק נולדה בתו בתיה מרים (לימים אשתו של [[הרב שלום נתן רענן]]-קוק). שם הוא התחיל בכתיבת ספריו [[עין איה]], [[מדבר שור]] ו[[לנבוכי הדור]].


===תקופת יפו===
===תקופת יפו===
שורה 89: שורה 89:
[[רבי שלמה אלישוב]] במכתבו לרב קוק מתנצל לפניו שלא כתב את מכתבו כראוי לרום המעלה כמותו ואמר עליו שהוא כליל השלמות בגאונות בצדקות במחשבה ובהנהגה.<br>
[[רבי שלמה אלישוב]] במכתבו לרב קוק מתנצל לפניו שלא כתב את מכתבו כראוי לרום המעלה כמותו ואמר עליו שהוא כליל השלמות בגאונות בצדקות במחשבה ובהנהגה.<br>
[[החפץ חיים]]) עזב את הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בגלל דברי פגיעה של הרב שור מבוקרסט כנגד הרב קוק וזעק: "פגעו במרא דארעא דישראל! מאן דארף קורע זיין!" ובסוף הכינוס כשבאו משתתפיו להיפרד מהח"ח במעונות סירב לתת ידו לשלום לחברי המשלחת הירושלמית (וזאת אף שלא היו מקנאי העדה החרדית שביזו את הרב קוק מאוד אלא העריכוהו אישית) ואמר להם: "למי שעושה מחלוקת נגד רבה של ירושלים איני נותן שלום! דעו לכם שהוא קדוש וטהור וכל הנוגע בו לא יינקה!"
[[החפץ חיים]]) עזב את הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בגלל דברי פגיעה של הרב שור מבוקרסט כנגד הרב קוק וזעק: "פגעו במרא דארעא דישראל! מאן דארף קורע זיין!" ובסוף הכינוס כשבאו משתתפיו להיפרד מהח"ח במעונות סירב לתת ידו לשלום לחברי המשלחת הירושלמית (וזאת אף שלא היו מקנאי העדה החרדית שביזו את הרב קוק מאוד אלא העריכוהו אישית) ואמר להם: "למי שעושה מחלוקת נגד רבה של ירושלים איני נותן שלום! דעו לכם שהוא קדוש וטהור וכל הנוגע בו לא יינקה!"
בתרפ"ח פרסם חתן הח"ח, ה"עבודת קרבנות" (הרב אריה לייב הכהן) מכתב חריף נגדג התנהגות הקנאים כלפי הרב קוק וכותב בין השאר במכתבו: 'ביודעי שאדוני מורי וחמי ה'חפץ חיים' שליט"א המוקיר ומחבב מאוד את כבוד מרן הגרא"י הכהן שליט"א שנפשו היה דאבה מאוד עליו בשומעו אודות הרדיפות עליו בכ"ז לא יצא במחאה גדולה ע"ז באומרו כי שתיקה בדברים כאלה ומעוט פרסומם זהו תקנתם להקטין ולמעט בערכם (אם כי דברי שמצה הנוגעים בכבוד מרן הגרא"י קוק שליט"א לא העיז אף אחד לאמר בפניו ומכתבי הפלסתר היה סר עיניו בבוז מבלי לפותחם).' דברים אלו מוכיחים שהטענה כאילו הח"ח זלזל בראי"ה לאחר הנאום בפתיחת האוניברסיטה העברית 3 שנים קודם לכן בניסן תרפ"ה, כפי שפרסמו גורמים חרדיים כאלו ואחרים, היא שקרית לחלוטין.<br>
בתרפ"ח פרסם חתן הח"ח, ה"עבודת קרבנות" (הרב אריה לייב הכהן) מכתב חריף נגד התנהגות הקנאים כלפי הרב קוק וכותב בין השאר במכתבו: 'ביודעי שאדוני מורי וחמי ה'חפץ חיים' שליט"א המוקיר ומחבב מאוד את כבוד מרן הגרא"י הכהן שליט"א שנפשו היה דאבה מאוד עליו בשומעו אודות הרדיפות עליו בכ"ז לא יצא במחאה גדולה ע"ז באומרו כי שתיקה בדברים כאלה ומעוט פרסומם זהו תקנתם להקטין ולמעט בערכם (אם כי דברי שמצה הנוגעים בכבוד מרן הגרא"י קוק שליט"א לא העיז אף אחד לאמר בפניו ומכתבי הפלסתר היה סר עיניו בבוז מבלי לפותחם).' דברים אלו מוכיחים שהטענה כאילו הח"ח זלזל בראי"ה לאחר הנאום בפתיחת האוניברסיטה העברית 3 שנים קודם לכן בניסן תרפ"ה, כפי שפרסמו גורמים חרדיים כאלו ואחרים, היא שקרית לחלוטין.<br>
[[הסבא מסלבודקה]] ביקש מהרב קוק להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו.<br>
[[הסבא מסלבודקה]] ביקש מהרב קוק להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו.<br>
האדמו"ר [[רבי דוד בורנשטיין]] מ[[חסידות סוכצ'וב|סוכצ'וב]] כתב לרב קוק שהתענג לפוגשו בירושלים.<br>
האדמו"ר [[רבי דוד בורנשטיין]] מ[[חסידות סוכצ'וב|סוכצ'וב]] כתב לרב קוק שהתענג לפוגשו בירושלים.<br>
שורה 95: שורה 95:
[[רבי משה יאיר וינשטוק]] (מחבר "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים" וסה"כ כתב מעל 80 חיבורים) ו[[הרב חיים יהודה לייב אוירבך|רבי חיים יהודה לייב אוירבך]] ועוד מגדולי ירושלים השתתפו בסעודה השלישית שערך הרב קוק.<br>
[[רבי משה יאיר וינשטוק]] (מחבר "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים" וסה"כ כתב מעל 80 חיבורים) ו[[הרב חיים יהודה לייב אוירבך|רבי חיים יהודה לייב אוירבך]] ועוד מגדולי ירושלים השתתפו בסעודה השלישית שערך הרב קוק.<br>
בקשת סמיכה לרבנות של [[רבי יהודה צבי ברנדויין]] (מחבר "מעלות הסולם" - פירוש לתיקוני זוהר והגהות ומראי מקומות לכרכי "עץ חיים") מהרב קוק כפי שביקש מ[[רבי יוסף חיים זוננפלד]].<br>
בקשת סמיכה לרבנות של [[רבי יהודה צבי ברנדויין]] (מחבר "מעלות הסולם" - פירוש לתיקוני זוהר והגהות ומראי מקומות לכרכי "עץ חיים") מהרב קוק כפי שביקש מ[[רבי יוסף חיים זוננפלד]].<br>
[[רבי יעקב יוסף מונס�]] (מגדולי חכמי אר"צ שעלה לארץ) אמר לאחר שראה את הרב קוק: "כל מה שמספרים עליו מתנגדיו הוא הוצאת שם רע! אני מסתכל עליו ורואה את השכינה על פניו!"<br>
[[רבי יעקב יוסף מונסה]] (מגדולי חכמי אר"צ שעלה לארץ) אמר לאחר שראה את הרב קוק: "כל מה שמספרים עליו מתנגדיו הוא הוצאת שם רע! אני מסתכל עליו ורואה את השכינה על פניו!"<br>
[[רבי חזקיה יוסף מישקובסקי]] כתב לרב קוק: "... יפוצו מעינותיו הטהורות היצאות מקודהק"ד... ויאציל מאורו המבהיק והבהיר... יגדל שמו ותרבה השפעתו על כל שדרות עמנו... משתחוה מארץ מרחק מול רום גאונו ומתכבד להוקירו כרוב ערכו הנשא..." וכן כתב במכתב לירחון "שערי ציון": 'כבר ידוע למדי בכל תפוצות הגולה צדקתו וגדולתו של מרן ראש הרבנים לא"י מרן הגרא"י קוק שליט"א וכי בכל מעשיו כוונתו אך לשם שמים. מידותיו הנעלות, הלך רוחו וטוהר לבבו המלא אהבה בלי מצרים לכלל ישראל לכל שדרותיו, ועיניו הטהורות רק אל הטוב שבכל דבר יביטו.'<br>  
[[רבי חזקיה יוסף מישקובסקי]] כתב לרב קוק: "... יפוצו מעינותיו הטהורות היצאות מקודהק"ד... ויאציל מאורו המבהיק והבהיר... יגדל שמו ותרבה השפעתו על כל שדרות עמנו... משתחוה מארץ מרחק מול רום גאונו ומתכבד להוקירו כרוב ערכו הנשא..." וכן כתב במכתב לירחון "שערי ציון": 'כבר ידוע למדי בכל תפוצות הגולה צדקתו וגדולתו של מרן ראש הרבנים לא"י מרן הגרא"י קוק שליט"א וכי בכל מעשיו כוונתו אך לשם שמים. מידותיו הנעלות, הלך רוחו וטוהר לבבו המלא אהבה בלי מצרים לכלל ישראל לכל שדרותיו, ועיניו הטהורות רק אל הטוב שבכל דבר יביטו.'<br>  
[[רבי זליג ראובן בנגיס]] כתב לרצי"ה במכתב התנחומין ששלח לרצי"ה קוק על פטירת אביו: 'להסתלקותו הדר"ג מר אביו פאר הדור זצלה"ה, שאין זה אבל פרטי למשפחתו רק (אלא) אבל כללי לכל עדת ישראל למקומותם למושבותם'.<br>
[[רבי זליג ראובן בנגיס]] כתב לרצי"ה במכתב התנחומין ששלח לרצי"ה קוק על פטירת אביו: 'להסתלקותו הדר"ג מר אביו פאר הדור זצלה"ה, שאין זה אבל פרטי למשפחתו רק (אלא) אבל כללי לכל עדת ישראל למקומותם למושבותם'.<br>
שורה 112: שורה 112:
[[החזון איש]] קיבל את הראי"ה בעמידה כשהראי"ה עמד לנאום בהנחת אבן הפינה של ישיבת "בית יוסף" בבני ברק וכך עמד החזו"א לכבוד הרב קוק במשך כל נאומו, מה שלא עשה לכבוד גדולי תורה אחרים שנאמו באירוע, ולאלה ששאלו אותו מדוע שלא ישב, הוא ענה: "די תורה שטייט!" וכן לבש את בגדי השבת שלו לקראת המפגש עם הראי"ה כששהה הרב קוק בבני ברק לרגל אירוע זה ומיהר למעונו של הראי"ה כדי לא להטריחו להגיע לביתו אך הראי"ה מצדו יצא ממעונו לביתו של החזו"א כדי לא להטריחו להגיע למעונות והם נפגשו באמצע ולאחר דין ודברים קצר שבו החזו"א אמר שהמפגש יתקיים במעונו של הראי"ה והראי"ה אמר שהמפגש יתקיים בבית החזו"א הסכים החזו"א שהמפגש יתקיים בביתו. כששמע החזו"א שהראי"ה על ערש דווי שלח שליח שמתכונן לבקרו, אך הראי"ה אמר לשליח שיגיד לחזו"א שיתפלל עליו בביתו כי הוא חס על ביטול התורה של החזו"א. גורמים חרדיים שונים פרסמו שכביכול החזו"א לא נסע לירושלים בחייו של הראי"ה כדי שלא יצטרך לפוגשו, אך מהמפגש שהתקיים בביתו של החזו"א כבר רואים שהחזו"א לא התנגד לפגוש את הראי"ה ואף לבש את בגדי השבת והחג שלו לכבוד המפגש, וכן רואים שהטענה שקרית מכך שבמשך כ-20 שנותיו של החזו"א בארץ ביקר בירושלים רק 3 פעמים כשביקורו הראשון היה לא לפני מלאת שבע שנים מעלותו לארץ, וכחמש שנים מפטירתו של הראי"ה. וכן טוענים גורמים חרדיים שונים שהחזו"א עמד במשך כל נאומו של הרב קוק בהנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף" בב"ב כדי לא לכבד את הרב קוק בעמידה בתחילת דבריו ובסופם כפי שעשה לגדולי תורה אחרים, אך קבלה בעמידה לפני תחילת הנאום ועמידה במשך כל הנאום הם כבוד הרבה יותר גדול מאשר לעמוד רק בתחילת הנאום ובסופו ובנוסף גם תגובתו של החזו"א "התורה עומדת" מראה על הכבוד הרב שחלק החזו"א לרב קוק.<br>
[[החזון איש]] קיבל את הראי"ה בעמידה כשהראי"ה עמד לנאום בהנחת אבן הפינה של ישיבת "בית יוסף" בבני ברק וכך עמד החזו"א לכבוד הרב קוק במשך כל נאומו, מה שלא עשה לכבוד גדולי תורה אחרים שנאמו באירוע, ולאלה ששאלו אותו מדוע שלא ישב, הוא ענה: "די תורה שטייט!" וכן לבש את בגדי השבת שלו לקראת המפגש עם הראי"ה כששהה הרב קוק בבני ברק לרגל אירוע זה ומיהר למעונו של הראי"ה כדי לא להטריחו להגיע לביתו אך הראי"ה מצדו יצא ממעונו לביתו של החזו"א כדי לא להטריחו להגיע למעונות והם נפגשו באמצע ולאחר דין ודברים קצר שבו החזו"א אמר שהמפגש יתקיים במעונו של הראי"ה והראי"ה אמר שהמפגש יתקיים בבית החזו"א הסכים החזו"א שהמפגש יתקיים בביתו. כששמע החזו"א שהראי"ה על ערש דווי שלח שליח שמתכונן לבקרו, אך הראי"ה אמר לשליח שיגיד לחזו"א שיתפלל עליו בביתו כי הוא חס על ביטול התורה של החזו"א. גורמים חרדיים שונים פרסמו שכביכול החזו"א לא נסע לירושלים בחייו של הראי"ה כדי שלא יצטרך לפוגשו, אך מהמפגש שהתקיים בביתו של החזו"א כבר רואים שהחזו"א לא התנגד לפגוש את הראי"ה ואף לבש את בגדי השבת והחג שלו לכבוד המפגש, וכן רואים שהטענה שקרית מכך שבמשך כ-20 שנותיו של החזו"א בארץ ביקר בירושלים רק 3 פעמים כשביקורו הראשון היה לא לפני מלאת שבע שנים מעלותו לארץ, וכחמש שנים מפטירתו של הראי"ה. וכן טוענים גורמים חרדיים שונים שהחזו"א עמד במשך כל נאומו של הרב קוק בהנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף" בב"ב כדי לא לכבד את הרב קוק בעמידה בתחילת דבריו ובסופם כפי שעשה לגדולי תורה אחרים, אך קבלה בעמידה לפני תחילת הנאום ועמידה במשך כל הנאום הם כבוד הרבה יותר גדול מאשר לעמוד רק בתחילת הנאום ובסופו ובנוסף גם תגובתו של החזו"א "התורה עומדת" מראה על הכבוד הרב שחלק החזו"א לרב קוק.<br>
[[הרב בנימין יהושע זילבר|רבי בנימין יהושע זילבר]] ("אז נדברו") כתב הסכמה למהדורה השנייה של חיבורו של הרב קוק, "שבת הארץ", על אף התנגדותו ל[[היתר המכירה]] וכתב בה שש"שבת הארץ" היה מהספרים היסודיים בהלכות שמיטה שעיין בהם כשכתב את חיבורו בנושא.<br>
[[הרב בנימין יהושע זילבר|רבי בנימין יהושע זילבר]] ("אז נדברו") כתב הסכמה למהדורה השנייה של חיבורו של הרב קוק, "שבת הארץ", על אף התנגדותו ל[[היתר המכירה]] וכתב בה שש"שבת הארץ" היה מהספרים היסודיים בהלכות שמיטה שעיין בהם כשכתב את חיבורו בנושא.<br>
[[רבי שלמה זלמן אויערבך|רבי שלמה זלמן אוירבך]] כתב מאמר בחוברת 'סיני', כרך מ"ז, אלול תש"כ, שהוקדשה לזכרו של הרב קוק במלאות עשרים וחמש שנה להסתלקותו, ובפתח מאמרו כתב: 'לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא, מרן הגאון מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל, למלאת כ"ה שנה לפטירתו'. וכן אמר על הרב קוק שהיה היחיד בדורו שידע ללמוד קבלה ואגדה לעומקה של הלכה והיה גדול בכל ולא רק בדורו אלא בדורות. <ref>ראש ישיבת "קול תורה" ופוסק הדור שאביו הרב חיים יהודה לייב, מגדולי המקובלים וממייסדי ישיבת המקובלים האשכנזית בירושלים "שער השמים", היה מגדולי מעריצי הראי"ה והיה לוקח את בכורו לפני הראי"ה ומביאו לסעודה השלישית שערך הרב קוק. דמות מיוחדת במינה בעדינות נפשו ורגישותו. ראו על חייו במקורות הבאים: [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=590 כאן], [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3161 ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"], [http://toladot.blogspot.co.il/2013/03/blog-post.html על עץ משפחתו באתר "תולדות ושורשים עצי משפחה"]; ועל דמותו במקורות הבאים:, [http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6505 בעולמם של צדיקים] [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/2536 איש התורה והחסד], [http://www.yeshiva.org.il:5773/midrash/shiur.asp?id=13460&cat=219 גדול בתורה ובדרך ארץ], [http://www.ykr.org.il/modules/Articles/article/6 הדמות המאחדת], [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=206:articleharavoyerbach&catid=56:storiesrabanim&Itemid=83 סיפורים עליו ב"אתר השבת"], [http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=1348 על דמותו באתר של "ערוץ מאיר" (המקור הוא מהעלון "באהבה ובאמונה" של "מכון מאיר")], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/15390 השיעור "דמות של חסד" של הרב יוסף אליהו שהוקדש לרב אוירבך]; על דרך פסיקתו והשקפתו: [http://98.131.138.124/articles/ASSIA/ASSIA9/R0091195.asp דרכו בהלכות רפואה ופיקוח נפש], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/11168 יחס הגרש"ז אויערבך לענייני תורה ומדע] (הרצאת הרב ד"ר אמיר משיח במסגרת "הכנס ה-16 לתורה ומדע - מרכז וואהל באוניברסיטת בר-אילן"), [http://www.academia.edu/1563050/Rabbi_Shlomo_Zalman_Auerbachs_Halakhic_Rulings_Regarding_The_sovereignty_in_The_State_of_Israel_Hebrew_ תפיסת הריבונות של מדינת ישראל בפסיקתו של הרב שלמה זלמן אוירבך], [http://vidoser.net/WXFSQnsxRDpgVlI= המושב רביעי של "הלכה ואידאולוגיה: הכנס הבינלאומי השלישי בתחום הפילוסופיה של ההלכה" שבו התקיימה הרצאת ד"ר אמיר משיח "משנתו ההלכתית של הרב שלמה זלמן אוירבך ויחסו לשלטון במדינת ישראל"], [http://www.orot.ac.il/publications/oreshet/oreshetpdf/4-10.pdf כוח וכוחניות במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך] (סריקה מכתב העת "ארשת"). עליו נכתבו הספרים "התורה המשמחת" ו"אורו של עולם" בידי שניים מתלמידי הרב אביגדור נבנצל שהיה תלמיד מובהק לרב אוירבך, "המאור הגדול" שכתב בעל אחייניתו הרב יחיאל מיכל שטרן, 'חכו ממתקים : עובדות והנהגות מהיכל רבינו הגרש"ז אויערבאך', "גאון ישראל ותפארתו", [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47366&pgnum=1 רבנו הגדול : מרן הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל : קוים לדמותו של מורינו ורבינו הגאון הצדיק הפוסק הגדול רבן של ישראל]. חיבוריו העיקריים: "מאורי אש" על החשמל בהלכה, "מעדני ארץ" על הלכות שביעית, "מעדני ארץ" על הלכות תרומות ומעשרות, שו"ת "מנחת שלמה", ביאורים ל"שב שמעתתא" שחיבר [http://mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=203&t=%D7%A8%D7%91%D7%99%20%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94%20%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%20%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F%20%D7%94%D7%9C%D7%A8%20%D7%91%D7%A2%D7%9C%20%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F הרב אריה לייב הכהן הלר] המפורסם בחיבורו "קצות החושן". לאחר פטירתו הודפסו דברי תורה שלו בעיקר בהלכה ובין השאר הודפס "מנחת שלמה" ב'-ג' - שהביא לדפוס נכדו הרב אהרן דוד גולדברג בתשנ"ט בהסכמת דודו שלו ובכורו של ר' שלמה זלמן, הרב שמואל אוירבך, כשצונזרה תמיכת ר' שלמה זלמן בהיתר המכירה בשמיטה וכן ביטויו "מלכות ישראל" ודומה לכך על שלטון מדינת ישראל בתשובה לשאלה האם אילת היא בשטח ארץ-ישראל, והדפסת חלקים אלו הייתה בניגוד לעמדת בנים אחרים שבתש"ס הביאו לדפוס את שני הכרכים האלו בשינויים, תחת השם "מנחת שלמה - תנינא" ובתשס"ה יצא בהוצאה מחודשת "מנחת שלמה - קמא" בשני כרכים; ו"כתבי מעדני ארץ" - הערות על מסכת שביעית בצירוף חלקים של הספר "מעדני ארץ" שבו צונזרה תמיכתו בהיתר המכירה בשנת השמיטה;  בנוסף לדברי הלכה ופסיקה הודפסו חידושיו על הש"ס, וכן הודפסו גם דברי אגדה ומחשבה והליכותיו והנהגותיו, בין השאר על המועדים והגדה של פסח ושמחות ופרקי אבות ועוד.</ref><br>
[[רבי שלמה זלמן אויערבך|רבי שלמה זלמן אוירבך]] כתב מאמר בחוברת 'סיני', כרך מ"ז, אלול תש"כ, שהוקדשה לזכרו של הרב קוק במלאות עשרים וחמש שנה להסתלקותו, ובפתח מאמרו כתב: 'לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא, מרן הגאון מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל, למלאת כ"ה שנה לפטירתו'. וכן אמר על הרב קוק שהיה היחיד בדורו שידע ללמוד קבלה ואגדה לעומקה של הלכה והיה גדול בכל ולא רק בדורו אלא בדורות<ref>ראש ישיבת "קול תורה" ופוסק הדור שאביו הרב חיים יהודה לייב, מגדולי המקובלים וממייסדי ישיבת המקובלים האשכנזית בירושלים "שער השמים", היה מגדולי מעריצי הראי"ה והיה לוקח את בכורו לפני הראי"ה ומביאו לסעודה השלישית שערך הרב קוק. דמות מיוחדת במינה בעדינות נפשו ורגישותו. ראו על חייו במקורות הבאים: [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=590 כאן], [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3161 ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"], [http://toladot.blogspot.co.il/2013/03/blog-post.html על עץ משפחתו באתר "תולדות ושורשים עצי משפחה"]; ועל דמותו במקורות הבאים:, [http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6505 בעולמם של צדיקים] [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/2536 איש התורה והחסד], [http://www.yeshiva.org.il:5773/midrash/shiur.asp?id=13460&cat=219 גדול בתורה ובדרך ארץ], [http://www.ykr.org.il/modules/Articles/article/6 הדמות המאחדת], [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=206:articleharavoyerbach&catid=56:storiesrabanim&Itemid=83 סיפורים עליו ב"אתר השבת"], [http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=1348 על דמותו באתר של "ערוץ מאיר" (המקור הוא מהעלון "באהבה ובאמונה" של "מכון מאיר")], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/15390 השיעור "דמות של חסד" של הרב יוסף אליהו שהוקדש לרב אוירבך]; על דרך פסיקתו והשקפתו: [http://98.131.138.124/articles/ASSIA/ASSIA9/R0091195.asp דרכו בהלכות רפואה ופיקוח נפש], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/11168 יחס הגרש"ז אויערבך לענייני תורה ומדע] (הרצאת הרב ד"ר אמיר משיח במסגרת "הכנס ה-16 לתורה ומדע - מרכז וואהל באוניברסיטת בר-אילן"), [http://www.academia.edu/1563050/Rabbi_Shlomo_Zalman_Auerbachs_Halakhic_Rulings_Regarding_The_sovereignty_in_The_State_of_Israel_Hebrew_ תפיסת הריבונות של מדינת ישראל בפסיקתו של הרב שלמה זלמן אוירבך], [http://vidoser.net/WXFSQnsxRDpgVlI= המושב רביעי של "הלכה ואידאולוגיה: הכנס הבינלאומי השלישי בתחום הפילוסופיה של ההלכה" שבו התקיימה הרצאת ד"ר אמיר משיח "משנתו ההלכתית של הרב שלמה זלמן אוירבך ויחסו לשלטון במדינת ישראל"], [http://www.orot.ac.il/publications/oreshet/oreshetpdf/4-10.pdf כוח וכוחניות במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך] (סריקה מכתב העת "ארשת"). עליו נכתבו הספרים "התורה המשמחת" ו"אורו של עולם" בידי שניים מתלמידי הרב אביגדור נבנצל שהיה תלמיד מובהק לרב אוירבך, "המאור הגדול" שכתב בעל אחייניתו הרב יחיאל מיכל שטרן, 'חכו ממתקים : עובדות והנהגות מהיכל רבינו הגרש"ז אויערבאך', "גאון ישראל ותפארתו", [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47366&pgnum=1 רבנו הגדול : מרן הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל : קוים לדמותו של מורינו ורבינו הגאון הצדיק הפוסק הגדול רבן של ישראל]. חיבוריו העיקריים: "מאורי אש" על החשמל בהלכה, "מעדני ארץ" על הלכות שביעית, "מעדני ארץ" על הלכות תרומות ומעשרות, שו"ת "מנחת שלמה", ביאורים ל"שב שמעתתא" שחיבר [http://mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=203&t=%D7%A8%D7%91%D7%99%20%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94%20%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%20%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F%20%D7%94%D7%9C%D7%A8%20%D7%91%D7%A2%D7%9C%20%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F הרב אריה לייב הכהן הלר] המפורסם בחיבורו "קצות החושן". לאחר פטירתו הודפסו דברי תורה שלו בעיקר בהלכה ובין השאר הודפס "מנחת שלמה" ב'-ג' - שהביא לדפוס נכדו הרב אהרן דוד גולדברג בתשנ"ט בהסכמת דודו שלו ובכורו של ר' שלמה זלמן, הרב שמואל אוירבך, כשצונזרה תמיכת ר' שלמה זלמן בהיתר המכירה בשמיטה וכן ביטויו "מלכות ישראל" ודומה לכך על שלטון מדינת ישראל בתשובה לשאלה האם אילת היא בשטח ארץ-ישראל, והדפסת חלקים אלו הייתה בניגוד לעמדת בנים אחרים שבתש"ס הביאו לדפוס את שני הכרכים האלו בשינויים, תחת השם "מנחת שלמה - תנינא" ובתשס"ה יצא בהוצאה מחודשת "מנחת שלמה - קמא" בשני כרכים; ו"כתבי מעדני ארץ" - הערות על מסכת שביעית בצירוף חלקים של הספר "מעדני ארץ" שבו צונזרה תמיכתו בהיתר המכירה בשנת השמיטה;  בנוסף לדברי הלכה ופסיקה הודפסו חידושיו על הש"ס, וכן הודפסו גם דברי אגדה ומחשבה והליכותיו והנהגותיו, בין השאר על המועדים והגדה של פסח ושמחות ופרקי אבות ועוד.</ref>.<br>
[[הרב יוסף שלום אלישיב|רבי יוסף שלום אלישיב]] שעלה לארץ בתרפ"ב עם הוריו וסבו ואם אביו רבי שלמה אלישוב באשרת עליה ששלח להם הראי"ה.<ref>אביו שינה את שם המשפחה מלויסון לאלישוב בעצת ה"חפץ חיים" כדי לקבל אשרת עליה אחת לכל המשפחה. כשבחורים באו אליו להדרכה בלימוד היה פותח לפניהם את 'אגרות הראי"ה' א' ומראה להם את מכתבו של הרב קוק לאחיו הרב שמואל שעוסק בעניין זה.</ref> מחותנו של הרב אוירבך ופוסק הדור האשכנזי אחריו. כרב אוירבך גם הוא היה מבאי ביתו של הראי"ה, והראי"ה הי מסדר הקידושין בחתונתו והסנדק בברית המילה של בנו הבכור והכהן שאצלו נערך פדיון הבן של הבן הבכור. על חייו ודמותו ראו במקורות האלו: .[http://tzadikim.am-israel.com/2012/02/blog-post_01.html ב"יום פטירת הצדיקים"]. על קשריו של הרב אלישיב עם הרב קוק ראו במקורות הבאים: [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1763.htm באתר שורש], [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=366594 באתר "אור האורות"], [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=631394 ועוד באתר זה], [http://bektzara.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_3042.html וכן כאן], [http://nlul.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_1295.html וכאן]. על עץ משפחתו ראו בארבעה מאמרים כאן: [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_18.html הרב אלישיב זכר צדיק וקדוש לברכה], [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_22.html רבי שלמה אלישוב בעל הלשם], [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/440.htm צאצאי האר"י ז"ל, בני משפחת אלישוב], [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_31.html אילן יוחסין להרב אלישיב מצד אביו].</ref><br>
[[הרב יוסף שלום אלישיב|רבי יוסף שלום אלישיב]] שעלה לארץ בתרפ"ב עם הוריו וסבו ואם אביו רבי שלמה אלישוב באשרת עליה ששלח להם הראי"ה.<ref>אביו שינה את שם המשפחה מלויסון לאלישוב בעצת ה"חפץ חיים" כדי לקבל אשרת עליה אחת לכל המשפחה. כשבחורים באו אליו להדרכה בלימוד היה פותח לפניהם את 'אגרות הראי"ה' א' ומראה להם את מכתבו של הרב קוק לאחיו הרב שמואל שעוסק בעניין זה.</ref> מחותנו של הרב אוירבך ופוסק הדור האשכנזי אחריו. כרב אוירבך גם הוא היה מבאי ביתו של הראי"ה, והראי"ה הי מסדר הקידושין בחתונתו והסנדק בברית המילה של בנו הבכור והכהן שאצלו נערך פדיון הבן של הבן הבכור.<ref>על חייו ודמותו ראו במקורות האלו: .[http://tzadikim.am-israel.com/2012/02/blog-post_01.html ב"יום פטירת הצדיקים"]. על קשריו של הרב אלישיב עם הרב קוק ראו במקורות הבאים: [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1763.htm באתר שורש], [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=366594 באתר "אור האורות"], [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=631394 ועוד באתר זה], [http://bektzara.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_3042.html וכן כאן], [http://nlul.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_1295.html וכאן]. על עץ משפחתו ראו בארבעה מאמרים כאן: [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_18.html הרב אלישיב זכר צדיק וקדוש לברכה], [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_22.html רבי שלמה אלישוב בעל הלשם], [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/440.htm צאצאי האר"י ז"ל, בני משפחת אלישוב], [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_31.html אילן יוחסין להרב אלישיב מצד אביו].</ref><br>
בירושלים תרצ"ח יצא לאור הספר "אמונת ה'" התומך בתורת הנסתר שהביאו לבית הדפוס הרבנים מיהודי תימן  הרב חיים בן שלמה עראקי-כ"ץ, הרב יהודה אברהם חבשוש והרב שלום שלמה נג’אר, זצ"ל, כנגד החיבור "מלחמות ה'" השולל את חכמת הקבלה של הרב יחיא קאפח זצ"ל מרבני כת הדרדעים שייצגה מיעוט מעדה זו. גדולי הרבנים בירושלים הוחתמו על הספר והרב קוק תואר כך: "רבנו הכהן הגדול, נר ישראל וקדושו, גדול הדור ונזרו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל וכו'".<br>
בירושלים תרצ"ח יצא לאור הספר "אמונת ה'" התומך בתורת הנסתר שהביאו לבית הדפוס הרבנים מיהודי תימן  הרב חיים בן שלמה עראקי-כ"ץ, הרב יהודה אברהם חבשוש והרב שלום שלמה נג’אר, זצ"ל, כנגד החיבור "מלחמות ה'" השולל את חכמת הקבלה של הרב יחיא קאפח זצ"ל מרבני כת הדרדעים שייצגה מיעוט מעדה זו. גדולי הרבנים בירושלים הוחתמו על הספר והרב קוק תואר כך: "רבנו הכהן הגדול, נר ישראל וקדושו, גדול הדור ונזרו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל וכו'".<br>


שורה 157: שורה 157:
*דיבוק שנכנס בצעיר ספרדי ביפו אמר שישמע רק ל"חכם אברהם הכהן קוק" והוא דיבר בלשון הקודש שהצעיר הזה לא ידע. למעשה היה צריך להוציא את הדיבוק פעמיים. בפעם השנייה הדיבוק אמר שהוא יצא מעיניו או ראשו, אך הרב קוק ציווה על הדיבוק בצרחות ובהשבעות נוראות שיצא רק מבוהן רגל שמאל, וכך היה. לאחר כמה ימים באו שוב האב ובנו הצעיר בבהלה כי הוא מרגיש שוב כאבים ברגלו. הרב הרגיע אותם ואמר להם שהפעם זה יעבור. (הרצי"ה קוק)
*דיבוק שנכנס בצעיר ספרדי ביפו אמר שישמע רק ל"חכם אברהם הכהן קוק" והוא דיבר בלשון הקודש שהצעיר הזה לא ידע. למעשה היה צריך להוציא את הדיבוק פעמיים. בפעם השנייה הדיבוק אמר שהוא יצא מעיניו או ראשו, אך הרב קוק ציווה על הדיבוק בצרחות ובהשבעות נוראות שיצא רק מבוהן רגל שמאל, וכך היה. לאחר כמה ימים באו שוב האב ובנו הצעיר בבהלה כי הוא מרגיש שוב כאבים ברגלו. הרב הרגיע אותם ואמר להם שהפעם זה יעבור. (הרצי"ה קוק)
'''תיקן נשמות'''  
'''תיקן נשמות'''  
*תלמידו המובהק ביותר, הרב חרל"פ, העיד כי עסק בתיקון נשמות. הרבה פעמים עסק בתיקוני נשמות של אנשים גדולים שנכשלו בעניינים מסוימים והיו זקוקים בזה לתיקון. הראי"ה היה מצביע עליהם באצבעו מפני שהיו ממש נמצאים בחדרו, ותיקנם בזה שהיה מגלה את שורש הפנימי שבקדושה של אותו כישלון. (הרב זוסמן)
*תלמידו, הרב חרל"פ, העיד כי עסק בתיקון נשמות. הרבה פעמים עסק בתיקוני נשמות של אנשים גדולים שנכשלו בעניינים מסוימים והיו זקוקים בזה לתיקון. הראי"ה היה מצביע עליהם באצבעו מפני שהיו ממש נמצאים בחדרו, ותיקנם בזה שהיה מגלה את שורש הפנימי שבקדושה של אותו כישלון. (הרב זוסמן)
'''מנותק מענייני העולם הזה:'''  
'''מנותק מענייני העולם הזה:'''  
*<u>אכילה ושינה</u>: היה שוכח לאכול ולשתות ולא ישן יותר מ-3 שעות ביממה עד מחלתו האחרונה מרוב עיסוקו בלימוד התורה.
*<u>אכילה ושינה</u>: היה שוכח לאכול ולשתות ולא ישן יותר מ-3 שעות ביממה עד מחלתו האחרונה מרוב עיסוקו בלימוד התורה.
*<u>לא הכיר צורת מטבע</u>:<br>פעם אחת כשבא אליו עני לבקש נדבה, היו לו מטבע גרוש ומטבע שילינג שהיא קטנה יותר אך ערכה רב יותר, הרב שהתפרסם בפזרנותו לצדקה, נתן לו את הגרוש בחושבו כי המטבע הגדולה יותר ערכה גדול יותר. העני התרעם מדוע הרב נותן לו רק גרוש אחד, והרב קוק ענה לו בתמימות שהוא נתן לו את המטבע הגדולה יותר! (עזריאל קרליבך שלמד בבחרותו ב"מרכז הרב")<br>בהיותו ביפו בא אליו דין תורה שבו חברת היינות "כרמל מזרחי" תבעה חברה מתחרה שהשתמשה בסמלה המסחרי של שני המרגלים הנושאים אשכול ענבים, והטעתה לקוחות רבים וגרמה לה נזק רב, והיא תבעה את החברה המתחרה על סך של 20,000 פרנקים. בשלב מסוים נעלם הרב קוק ל-3 שעות. שאלוהו על כך וענה שכיוון שכדי לפסוק דין לאמתו הוא היה צריך להבין את התרגשות שני הצדדים בגלל כסף והיה צריך להכניס עצמו לתאוות הכסף. לכן התבודד כמה שעות כדי לחשוב "מהו כסף? מה צורך בכסף? מהי תאוות כסף?" (אחיו, הרב שמואל קוק)<br>במקרה אחר בא מחבר ספר למכור את ספרו לרב קוק. הרב הוציא מטבע שהייתה לו בכיס ושאל את הגרמ"מ כשר זצ"ל שהיה לידו אם יש במטבע זו כדי לשלם על ערך הספר. (הרב מנחם מנדל כשר)<br>בפורים תרצ"ג הוציא הרב קוק מטבעות שונות שהיה לו בכיס ושאל אחד מתלמידיו שהיה אתו באותו זמן מהו ערך כל מטבע כדי שיוכל לקיים מצוות מתנות לאביונים. (תלמידו פנחס המבורגר)<br>כשהיה ביפו ערך חופה וקידושין במלון שעל שפת הים. לאחר טקס הקידושין תחב החתן לידו של רב קוק מטבע זהב. הרב הזדעזע והפיל מיידית את המטבע מידו ויצא מיד מן המלון בלי לומר דבר. (הרב שלמה הלוי רוהלד שכיהן כמזכיר התלמוד תורה "שערי תורה" ביפו ובהמשך כמזכיר הרבנות הראשית בתל-אביב, מתלמידי [[רבי נפתלי הירץ הלוי וידנבוים]] כשהיה בירושלים לפני שמונה כראב"ד יפו, כשלפני כן למד אצל רבנים אחרים כמו [[רבי דוד הכהן שותק]] שהיה מתלמידי [[רבי יהושע לייב דיסקין|רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין]] (כונה מהרי"ל דיסקין ו"השרף מבריסק" וכן "הרב מבריסק", כינוי שעבר בהמשך ל[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]])
*<u>לא הכיר צורת מטבע</u>:<br>פעם אחת כשבא אליו עני לבקש נדבה, היו לו מטבע גרוש ומטבע שילינג שהיא קטנה יותר אך ערכה רב יותר, הרב שהתפרסם בפזרנותו לצדקה, נתן לו את הגרוש בחושבו כי המטבע הגדולה יותר ערכה גדול יותר. העני התרעם מדוע הרב נותן לו רק גרוש אחד, והרב קוק ענה לו בתמימות שהוא נתן לו את המטבע הגדולה יותר! (עזריאל קרליבך שלמד בבחרותו ב"מרכז הרב")<br>בהיותו ביפו בא אליו דין תורה שבו חברת היינות "כרמל מזרחי" תבעה חברה מתחרה שהשתמשה בסמלה המסחרי של שני המרגלים הנושאים אשכול ענבים, והטעתה לקוחות רבים וגרמה לה נזק רב, והיא תבעה את החברה המתחרה על סך של 20,000 פרנקים. בשלב מסוים נעלם הרב קוק ל-3 שעות. שאלוהו על כך וענה שכיוון שכדי לפסוק דין לאמתו הוא היה צריך להבין את התרגשות שני הצדדים בגלל כסף והיה צריך להכניס עצמו לתאוות הכסף. לכן התבודד כמה שעות כדי לחשוב "מהו כסף? מה צורך בכסף? מהי תאוות כסף?" (אחיו, הרב שמואל קוק)<br>במקרה אחר בא מחבר ספר למכור את ספרו לרב קוק. הרב הוציא מטבע שהייתה לו בכיס ושאל את הגרמ"מ כשר זצ"ל שהיה לידו אם יש במטבע זו כדי לשלם על ערך הספר. (הרב מנחם מנדל כשר)<br>בפורים תרצ"ג הוציא הרב קוק מטבעות שונות שהיה לו בכיס ושאל אחד מתלמידיו שהיה אתו באותו זמן מהו ערך כל מטבע כדי שיוכל לקיים מצוות מתנות לאביונים. (תלמידו פנחס המבורגר)<br>כשהיה ביפו ערך חופה וקידושין במלון שעל שפת הים. לאחר טקס הקידושין תחב החתן לידו של רב קוק מטבע זהב. הרב הזדעזע והפיל מיידית את המטבע מידו ויצא מיד מן המלון בלי לומר דבר. (הרב שלמה הלוי רוהלד שכיהן כמזכיר התלמוד תורה "שערי תורה" ביפו ובהמשך כמזכיר הרבנות הראשית בתל-אביב<ref>מתלמידי [[רבי נפתלי הירץ הלוי וידנבוים]] כשהיה בירושלים לפני שמונה כראב"ד יפו, כשלפני כן למד אצל רבנים אחרים כמו [[רבי דוד הכהן שותק]] שהיה מתלמידי [[רבי יהושע לייב דיסקין|רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין]] (כונה מהרי"ל דיסקין ו"השרף מבריסק" וכן "הרב מבריסק", כינוי שעבר בהמשך ל[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]]).</ref>)
'''נולדו בנים בזכות הבטחתו של הרב:'''  
'''נולדו בנים בזכות הבטחתו של הרב:'''  
*לפני חופה וקידושין שהרב ערך התפתחה מריבה והחתן לא רצה לגשת לחופה. הרב קוק הבטיח לו בן זכר אם ייגש לחופה, והחתן התרצה. נולדו לו שישה בנים ואח"כ נולדה גם בת. (הרב משה צבי נריה; סיפור זה סיפר גם הרב משה שוורץ ולפי גרסתו מדובר בשבעה בנים)
*לפני חופה וקידושין שהרב ערך התפתחה מריבה והחתן לא רצה לגשת לחופה. הרב קוק הבטיח לו בן זכר אם ייגש לחופה, והחתן התרצה. נולדו לו שישה בנים ואח"כ נולדה גם בת. (הרב משה צבי נריה; סיפור זה סיפר גם הרב משה שוורץ ולפי גרסתו מדובר בשבעה בנים)
שורה 192: שורה 192:
*בהיותו בפולין לרגל נישואיו ביקר הרצי"ה את האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור (ה"אמרי אמת") שאמר לרצי"ה על אביו שהוא "כולו מלא קדושה!"   
*בהיותו בפולין לרגל נישואיו ביקר הרצי"ה את האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור (ה"אמרי אמת") שאמר לרצי"ה על אביו שהוא "כולו מלא קדושה!"   
*הרב איסר זלמן מלצר בהספדו על הראי"ה התייחס לקדושתו: "...בשנתיים האחרונות הזדמן לנו להיפגש יחד על הכרמל, להתפלל יחד וכו'. במשך שבועות אחדים, היינו בצוותא בחלק גדול מן היום... אז ניתנה לי הזדמנות לראות איך נראה פרצופו של אדם שאין לו רגע בלי קדושה!"
*הרב איסר זלמן מלצר בהספדו על הראי"ה התייחס לקדושתו: "...בשנתיים האחרונות הזדמן לנו להיפגש יחד על הכרמל, להתפלל יחד וכו'. במשך שבועות אחדים, היינו בצוותא בחלק גדול מן היום... אז ניתנה לי הזדמנות לראות איך נראה פרצופו של אדם שאין לו רגע בלי קדושה!"
*הרב ישעיה חשין שהיה בהשקפת "העדה החרדית" (תלמידם של הרב יהושע צבי מיכל שפירא כשלמד אצלו יחד עם הרב חרל"פ), כשראה את הרב קוק אמר: "הרי השכינה שורה עליו"!
*הרב ישעיה חשין שהיה בהשקפת "העדה החרדית"<ref>כאמור לעיל היה תלמידו של הרב יהושע צבי מיכל שפירא כשלמד אצלו יחד עם הרב חרל"פ במשך כמה שנים כשהרב חשין כבר היה מהחבורה כשהרב חרל"פ הגיע אליה.</ref>, כשראה את הרב קוק אמר: "הרי השכינה שורה עליו"!
'''ספרו "ראש מילין" שימש כסגולה לרפואה, הצלחה ושמירה:'''  
'''ספרו "ראש מילין" שימש כסגולה לרפואה, הצלחה ושמירה:'''  
*באו לרב קוק בני משפחתה של אישה שחלתה בנפשה שמתוך שיגעונה היו יוצאת לשדות וצורחת. הרב קוק אמר להניח את ספרו "ראש מילין" על אבן בשדה שאליו היא יוצאת. עשו כדבריו, והאישה נרפאה משיגעונה.  
*באו לרב קוק בני משפחתה של אישה שחלתה בנפשה שמתוך שיגעונה היו יוצאת לשדות וצורחת. הרב קוק אמר להניח את ספרו "ראש מילין" על אבן בשדה שאליו היא יוצאת. עשו כדבריו, והאישה נרפאה משיגעונה.  
שורה 253: שורה 253:
*רבי משה לייב שחור, ראה שהנגר מסדר מחדש את הקנים כהלכה בביקור בבית הרב בין יום כיפורים לסוכות (בסוכה שבבית המדרש של הרב היה סכך קבוע כל השנה) ואילו את מוטות העץ שקני הסכך נשענים עליהם ("לאטעס") אינו מסדר. הרב שחור אמר זאת לרב והוסיף שהרי הב"ח (בטור או"ח, סימן תרכ"ב) מחמיר בזה כשיטת השר מקוצי. ענה הרב: 'חומרת הב"ח לא נעלמה ממני, אולם תקרת הסוכה גבוהה ביותר (חלק מתקרת בית המדרש) וכל אימת שהנגר עולה למעלה לבי מפרפר, לבי חרד, שלא תקרה תקלה ח"ו, ורק כשאני רואה אותו יורד בשלום, נרגע אני, ולהחמיר על חשבונו של הנגר איני רשאי'. הרב חזר על כל דברי הב"ח בעל פה וסיים: 'הואיל ונפסקה הלכה כדעת בעל העיטור "דכיון שהסיר הרעפים, העצים הנשארים אין עליהם דין סכך פסול", וכביאור של המרדכי בשם הר"י "דכיון שעושה מעשה בנסרים חשוב כאילו עשה מעשה גם בלאטיס" (עיינו או"ח סימן תרכ"ו, סעיף ג' ובמג"א ס"ק ו'), הרי במקום שיש חשש פגיעה בגופו של אדם מישראל, אין מקום לחומרות'.
*רבי משה לייב שחור, ראה שהנגר מסדר מחדש את הקנים כהלכה בביקור בבית הרב בין יום כיפורים לסוכות (בסוכה שבבית המדרש של הרב היה סכך קבוע כל השנה) ואילו את מוטות העץ שקני הסכך נשענים עליהם ("לאטעס") אינו מסדר. הרב שחור אמר זאת לרב והוסיף שהרי הב"ח (בטור או"ח, סימן תרכ"ב) מחמיר בזה כשיטת השר מקוצי. ענה הרב: 'חומרת הב"ח לא נעלמה ממני, אולם תקרת הסוכה גבוהה ביותר (חלק מתקרת בית המדרש) וכל אימת שהנגר עולה למעלה לבי מפרפר, לבי חרד, שלא תקרה תקלה ח"ו, ורק כשאני רואה אותו יורד בשלום, נרגע אני, ולהחמיר על חשבונו של הנגר איני רשאי'. הרב חזר על כל דברי הב"ח בעל פה וסיים: 'הואיל ונפסקה הלכה כדעת בעל העיטור "דכיון שהסיר הרעפים, העצים הנשארים אין עליהם דין סכך פסול", וכביאור של המרדכי בשם הר"י "דכיון שעושה מעשה בנסרים חשוב כאילו עשה מעשה גם בלאטיס" (עיינו או"ח סימן תרכ"ו, סעיף ג' ובמג"א ס"ק ו'), הרי במקום שיש חשש פגיעה בגופו של אדם מישראל, אין מקום לחומרות'.
'''שמחתו עם העניים בחתונת בתו:'''  
'''שמחתו עם העניים בחתונת בתו:'''  
*באמצע חתונת בתו בתיה מרים עם הרב שלום נתן רענן-קוק (הוא הוסיף לשם משפחתו את שם משפחתו של הרב), מבחירי תלמידי ישיבת "מרכז הרב" ושימש מאוחר יותר כמנהלה עוד בחיי הרב קוק, נעלם הרב לשעה קלה. התברר שהרב הלך לבית התבשיל של הרב שלמה יוסף אליאך שנערכה שם סעודה לעניים על חשבון הרב שבא לשמוח עימם בשמחתו ורקד עם אחד מהם שניגן בכינור (סיפר [[רבי רפאל הכהן קוק]] שכיהן כרבה הראשי האשכנזי של טבריה והיה בן הרב דב הכהן קוק, אחיו של הרב קוק, שהיה רבה הראשי האשכנזי הראשון של עפולה וראש "מכון הארי פישל לדרישת התלמוד"; הרב אליאך היה שד"ר שארגן תמיכה של יהודי ארה"ב ביישוב הישן וכן סייע ליהודים להתחמק משירות בצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה ובעקבות כך נאסר ונכלא בכלא עכו שממנו הצליח לברוח וקנה את דרכונו של ערבי שפגש והיה שמו אליג'ה [=אליהו] והיה כתוב באותיות לטיניות Eliageh ושינה כך את שם משפחתו מגלוברמן לאליאך).
*באמצע חתונת בתו בתיה מרים עם הרב שלום נתן רענן-קוק (הוא הוסיף לשם משפחתו את שם משפחתו של הרב), מבחירי תלמידי ישיבת "מרכז הרב" ושימש מאוחר יותר כמנהלה עוד בחיי הרב קוק, נעלם הרב לשעה קלה. התברר שהרב הלך לבית התבשיל של הרב שלמה יוסף אליאך שנערכה שם סעודה לעניים על חשבון הרב שבא לשמוח עימם בשמחתו ורקד עם אחד מהם שניגן בכינור (סיפר [[רבי רפאל הכהן קוק]] שכיהן כרבה הראשי האשכנזי של טבריה והיה בן [[הרב דב הכהן קוק]], אחיו של הרב קוק, שהיה רבה הראשי האשכנזי הראשון של עפולה וראש "מכון הארי פישל לדרישת התלמוד"; הרב אליאך היה שד"ר שארגן תמיכה של יהודי ארה"ב ביישוב הישן וכן סייע ליהודים להתחמק משירות בצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה ובעקבות כך נאסר ונכלא בכלא עכו שממנו הצליח לברוח וקנה את דרכונו של ערבי שפגש והיה שמו אליג'ה [=אליהו] והיה כתוב באותיות לטיניות Eliageh ושינה כך את שם משפחתו מגלוברמן לאליאך).


===ענוותו===
===ענוותו===
שורה 401: שורה 401:
*[http://www.mercazharav.org.il/?pg=25 על הרב קוק באתר ישיבת מרכז הרב]
*[http://www.mercazharav.org.il/?pg=25 על הרב קוק באתר ישיבת מרכז הרב]
*[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%95%D7%A7 על הרב קוק וקשריו עם תנועת חב"ד באתר חב"דפדיה]
*[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%95%D7%A7 על הרב קוק וקשריו עם תנועת חב"ד באתר חב"דפדיה]
* [http://הילולת%20הרב%20קוק http://mountofolives.co.il/he/tag/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%91%D7%90-%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90/] אתר הר הזיתים


=== כתבי הראי"ה ===
=== כתבי הראי"ה ===
שורה 436: שורה 437:
*[http://www.hebrewbooks.org/37497 "מכתב ליסוד הישיבה המרכזית בירושלים"], בהוצאת ישיבת "מרכז הרב" על ידי "דגל ירושלים" ירושלים תמוז תרפ"א
*[http://www.hebrewbooks.org/37497 "מכתב ליסוד הישיבה המרכזית בירושלים"], בהוצאת ישיבת "מרכז הרב" על ידי "דגל ירושלים" ירושלים תמוז תרפ"א
*[http://www.hebrewbooks.org/37742 "קול מקודש : תעודה וברכה לישיבת שער השמים וסניפיה"] (בעברית, יידיש ואנגלית), "דפוס סלומון", ירושלים תר"ף
*[http://www.hebrewbooks.org/37742 "קול מקודש : תעודה וברכה לישיבת שער השמים וסניפיה"] (בעברית, יידיש ואנגלית), "דפוס סלומון", ירושלים תר"ף
* מציאות קטן
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/14602 מכתבים נדירים של הרב באתר ישיבה]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/14602 מכתבים נדירים של הרב באתר ישיבה]
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/albamoteyno-4.htm על במותינו חלל]<ref>לימים נדפס ב[[מאמרי הראי"ה]] {{מקור|ח"א עמ' 89-93|כן}} תחת הכותרת: "על במותינו חלל'''ים'''".</ref>
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/albamoteyno-4.htm על במותינו חלל]<ref>לימים נדפס ב[[מאמרי הראי"ה]] {{מקור|ח"א עמ' 89-93|כן}} תחת הכותרת: "על במותינו חלל'''ים'''".</ref>
משתמש אלמוני

תפריט ניווט