39
עריכות
שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קישורים חיצוניים
Emmanuel678 (שיחה | תרומות) |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בגמרא {{מקור|בבלי:פסחים סח, ב$פסחים סח:|כן}} מובאים דברי [[רבי אלעזר]] שכל ה[[תנאים]] מודים שבעצרת {{מקור|[- שבועות]}} צריך גם [[שמחת יום טוב|לשמוח במאכל ומשתה]] (דבר השנוי במחלוקת בשאר החגים), וזאת מחמת ש"יום שניתנה בו תורה הוא". | בגמרא {{מקור|בבלי:פסחים סח, ב$פסחים סח:|כן}} מובאים דברי [[רבי אלעזר]] שכל ה[[תנאים]] מודים שבעצרת {{מקור|[- שבועות]}} צריך גם [[שמחת יום טוב|לשמוח במאכל ומשתה]] (דבר השנוי במחלוקת בשאר החגים), וזאת מחמת ש"יום שניתנה בו תורה הוא". | ||
== חג הביכורים - חגה של ארץ ישראל == | |||
חג השבועות נקרא בתורה גם בשם "יום הביכורים" (במדבר כח, כו ושמות לד, כב). | |||
הטעם מבאר רש<nowiki>''</nowiki>י: חג השבועות חל בזמן שבו התבואה מבשילה ונקצרת, ובו מביאים את קרבן שתי הלחם שהם מנחת חיטים '''הראשונה''' מהתבואה החדשה. זהו '''קרבן ציבורי''' להודות לה' על שהנחיל לנו את הארץ<ref>אברבנאל (שמות פרק לד): ובחג השבועות היו מביאים שתי הלחם שהוא קציר חטים להודות לה' שנתן להם ארץ חטה ושעורה.</ref>. | |||
בנוסף: זהו הזמן בו מתחילים להבשיל פירות הארץ, משום כך מחג השבועות ואילך מתחילים להביא את הביכורים (משנה ביכורים א', י), שהם '''קרבן יחיד''' הבא להודות לה' על שהנחיל לנו את הארץ. | |||
אם כן, חג השבועות הוא חג הביכורים, '''חג ההודיה לה' על הארץ הטובה'''<ref>ראה מאמרו של ד"ר [https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/shavuot/gruz.html גרוזמן מאיר]. ומאמרו של [https://drive.google.com/open?id=1o7GvWj9oxp80QwBvqzaSBvYGX1Q0YJZP הרב גולדווסר]</ref>. | |||
==== שבועות – הודיה על שלמות הגאולה ==== | |||
חג השבועות הוא גם זמן מתן תורתנו. שני '''השלבים הסופיים של תהליך הגאולה''' הם קבלת התורה והכניסה לארץ ישראל. בחג השבועות אנו חוגגים את שניהם יחד: גם את מתן התורה, וגם את ההודיה על הארץ הטובה. דווקא בחג כזה ראוי להביא לחם חמץ (לחמיו של קרבן שתי הלחם המובא בשבועות הם חמץ), כשם שבקרבן התודה מביאים לחם חמץ, המבטא את השמחה בטוב שה' השפיע עלינו ואת ההודיה על סוף תהליך הגאולה<ref>הרבנית רימון [https://drive.google.com/open?id=1seFivXKzQhDvqVryhNPdNfJCxN__l8Zt במאמר על קרבן תודה וקרבן שתי הלחם] - פרשת צו. </ref>. | |||
== קרבנות היום == | == קרבנות היום == | ||
| שורה 33: | שורה 44: | ||
=== מאכלי חלב === | === מאכלי חלב === | ||
נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי [[חלב]]. יש | נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי [[חלב]]. המקור העיקרי לכך מובא בדברי הרמ"א {{#makor-new:אורח חיים תצד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תצד|א}} האומר שמדובר לזכר לקורבן [[שתי הלחם]] שהוקרב בבית המקדש בחג השבועות. כאשר אוכלים מאכלי בשר יחד עם מאכלי חלב יש צורך לאפות לחם מיוחד לארוחה בשרית ולחם מיוחד לארוחה החלבית, וכך יש זכר לקורבן שתי הלחם. לפי טעם זה, ראוי לאכול את מאכלי החלב והבשר באותה הסעודה על מנת שיהיה לחם בשרי וחלבי. | ||
המפרשים נתנו טעמים שונים נוספים למנהג אכילת מאכלי החלב. [[ערוך השולחן]] אומר שזה זכר לכך שבמגילת [[שיר השירים]] נמשלה התורה לדבש ולחלב, ככתוב: "דבש וחלב תחת לשונך". ביום קבלתה של התורה מציינים אנו זאת איפוא באכילת הדברים, להם נמשלה התורה. | |||
יש האומרים שהדבר קשור לכך שעד לקבלת התורה לא נמסרו לעם ישראל דיני ה[[כשרות]] הכוללים את דיני [[בשר בחלב]]. ביום ו' בסיון, ניתנו כל ההלכות בפעם אחת, ונתברר להם שכל כליהם נטרפו, ועל כן אסורים הם בשימוש, ולא נותרה בידם הברירה אלא להסתפק במאכלי חלב, עד שיכשירו את הכלים.{{ש}} | |||
יש שנתנו רמז למנהג זה, והוא שביום זה ניתנה התורה על הר סיני, ובתהילים נקרא הר סיני הר גבנונים, כמאמר הפסוק: "הר אלוקים הר בשן, הר גבנונים הר בשן": "למה תרצדון הרים גבנונים וגו'": גבנונים - רמז לדברי גבינה. | יש שנתנו רמז למנהג זה, והוא שביום זה ניתנה התורה על הר סיני, ובתהילים נקרא הר סיני הר גבנונים, כמאמר הפסוק: "הר אלוקים הר בשן, הר גבנונים הר בשן": "למה תרצדון הרים גבנונים וגו'": גבנונים - רמז לדברי גבינה. | ||
טעם נוסף | |||
טעם נוסף שהובא אצל האחרונים מקשר את המנהג לכך שחג השבועות הוא גם חג הביכורים - הודיה על ארץ ישראל, לכן נהגו לאכול חלב ודבש, שהם שבחה של ארץ ישראל. | |||
=== קישוט בית הכנסת === | === קישוט בית הכנסת === | ||
| שורה 45: | שורה 59: | ||
ר' [[תבנית:הידעת?/ז' אדר ה'תשס"ט]] - טעם נוסף למנהג | ר' [[תבנית:הידעת?/ז' אדר ה'תשס"ט]] - טעם נוסף למנהג | ||
=== | ===סדר התפילה=== | ||
בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|בפרשת יתרו|כן}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות "וביום הבכורים..." {{מקור|בפרשת פנחס|כן}}. | בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|בפרשת יתרו|כן}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות "וביום הבכורים..." {{מקור|בפרשת פנחס|כן}}. | ||
==מגילת רות== | |||
{{ערך מורחב| ערך=[[מגילת רות]]}} | |||
בחג השבועות נוהגים לקרוא את [[חמש מגילות|מגילת]] [[רות]], ונאמרו טעמים רבים לכך. ה[[אבודרהם]] מפרש שהמגילה באה להשוות בין בני ישראל שכשקיבלו התורה, נתגיירו ונתכנסו תחת כנפי השכינה, לבין רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה. בנוסף, בחג השבועות נסתלק דוד המלך, ומגילת רות עוסקת בייחוסו, שהרי דוד היה נין של רות המואביה כפי שנאמר בסיומה: "וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" {{הערה| ברכ"י תצד, יא}}. | |||
יש המקשרים את המגילה לערכה של התורה ולחג מתן תורה. במדרש {{#makor-new:רות תקצו|מדרשי-אגדה-ילקוט-שמעוני-רות|תקצו|null}} מובא שהטעם לכך הוא להראות ש{{ציטוטון| לא ניתנה תורה אלא על ידי ייסורים ועוני}} כמו אצל רות שקיבלה עליה את התורה מעוני, וזכתה לבסוף לקיימה מעושר ואף דוד המלך היה מזרעה. כמו כן במדרש רבה {{#makor-new:רות רבה ב יד|מדרשי-אגדה-רות-רבה|ב|יד}} מובא שעניינה של מגילת רות הוא החסד {{ציטוטון| מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים}}. הדבר בא לסמל על חשיבות החסד בתורה כשם שנאמר בגמרא {{#makor-new:סוטה יד א|בבלי-סוטה|יד|א}} "תורה – תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים". | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
*[[מעמד הר סיני]] | *[[מעמד הר סיני]] | ||
*[[הר סיני]] | *[[הר סיני]] | ||
*[[עליה לרגל]] | *[[עליה לרגל]] | ||
*[[תבנית:הידעת?/ד' סיוון ה'תשע"ב]] | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיעורים על חג שבועות] באתר ישיבה | * [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיעורים על חג שבועות] באתר ישיבה | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/73189?fbclid=IwAR1PBmcdyXKG_9qVkyw98wk6SleLOjVb4zJeO4cSjfxZlR8F8GX8DzNrmpM מקור המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות] באתר ישיבה | |||
* [https://www.mgketer.org/mikra/31/ מגילת רות] באתר [[מקראות גדולות הכתר]] | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/38312 קישוט בית הכנסת בעשבים הרב יצחק יוסף] | * [https://www.yeshiva.org.il/midrash/38312 קישוט בית הכנסת בעשבים הרב יצחק יוסף] | ||
* [http://www.aish.co.il/h/sh/ מגוון שיעורים ומאמרים על חג מתן תורה], באתר [http://www.aish.co.il/ אש התורה] | * [http://www.aish.co.il/h/sh/ מגוון שיעורים ומאמרים על חג מתן תורה], באתר [http://www.aish.co.il/ אש התורה] | ||