17,688
עריכות
דרשני:טעמי איסור בישול בשר בחלב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===מניעת האכזריות=== | ===מניעת האכזריות=== | ||
ה[[רשב"ם]] וכן ה[[רמב"ן]] {{הערה|שמות כג,יט}} הסבירו שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד, ולאמן יש חלב מרובה. המנהג הקדום היה לבשל את הגדי בחלב אמו באופן מיידי לאחר לידתו. לשיטתו, אכילה שכזו היא "דרך גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו, ולכן אסרה זאת התורה. | ה[[רשב"ם]] וכן ה[[רמב"ן]] {{הערה|שמות כג,יט}} הסבירו שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד, ולאמן יש חלב מרובה. המנהג הקדום היה לבשל את הגדי בחלב אמו באופן מיידי לאחר לידתו. לשיטתו, אכילה שכזו היא "דרך גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו, ולכן אסרה זאת התורה. | ||
[[רבינו בחיי]] (כג,יט) גם מסביר שטעם האיסור הוא משום אכזריות, אך מסיבה אחרת. לפירושו, חלב הבהמה נוצר מן הדם ובתהליך הייצור הוא מקבל חלק ממזגו הרע של הדם שעלול להוליד באדם אכזריות. בשתיית חלב רגילה אין חשש משום שהחלב כבר השתנה, אך כאשר האדם מערבו יחד עם הבשר, הרי הוא חוזר לטבעו הראשוני {{ציטוטון|שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל}} וממילא גם אסור לאוכלו. | [[רבינו בחיי]] (כג,יט) גם מסביר שטעם האיסור הוא משום אכזריות, אך מסיבה אחרת. לפירושו, חלב הבהמה נוצר מן הדם ובתהליך הייצור הוא מקבל חלק ממזגו הרע של הדם שעלול להוליד באדם אכזריות. בשתיית חלב רגילה אין חשש משום שהחלב כבר השתנה, אך כאשר האדם מערבו יחד עם הבשר, הרי הוא חוזר לטבעו הראשוני {{ציטוטון|שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל}} וממילא גם אסור לאוכלו. | ||