קבר רחל: הבדלים בין גרסאות בדף

[[תמונה:Rachel_Tomb_c1910.jpg|ימין|thumb|250px|מצבת קבר רחל 1910 - Fr Vester & Co, Jerusalem, Palestine - המקור:ויקישיתוף, Chesdovi]]

[[תמונה:Palestine_stamp.jpg|ימין|thumb|250px|מצבת קבר רחל על בול של ממשלת המנדט הבריטי - המקור : ויקישיתוף,Uwe a]]

[[תמונה:Kubur el Beni Israel .jpg|ימין|thumb|250px|גלי האבנים אשר נגה הראובני סבור כי אולי מציינות את קבר רחל - צפונית מירושלים - קובר בני יסראיל ]]

[[תמונה:The entrance to rachel tomb.jpg|ימין|thumb|250px|הכניסה למבנה שעל המצבה -  בשני השערים היו מקווה מי שתיה - 2008]]

[[תמונה:Zaaal_shelet.jpg|ימין|thumb|250px|שלט שהוצב על ידי צה"ל לציון חידוש התפילות בקבר אחרי [[מלחמת ששת הימים]]]]

'''קבר רחל''' מצוי בפאתי העיר [[בית לחם]] ליד [[דרך האבות]] המובילה מ[[שכם]] ל[[חברון]]. מיקומו של קבר [[רחל אימנו]]  תואם את התאור המובא ב[[ספר בראשית]]:"וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ: וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן: וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין: וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם:  וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם. {{מקור|ל"ה, ט"ז-כ'|כן}}.

קבר רחל מסמל את התקווה כי עם ישראל ישוב לארצו. תקווה אותה מבטא [[ירמיהו הנביא]]:"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ:  כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי- יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהֹוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.{{מקור|ל"א,י"ד-ט"ז|כן}}.  

מצבת קבורת רחל מוזכרת ב[[ספר שמואל]] בתור אתר, אשר יאפשר ל[[שאול המלך]] למצוא את האתונות שאבדו, בהתאם לדברי [[שואל הנביא]] וכך כתוב במקרא:"בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ- שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם-קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצָח וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת-דִּבְרֵי הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי. וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד-אֵלוֹן תָּבוֹר וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל-הָאֱלֹהִים בֵּית-אֵל אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל-יָיִן: {{מקור|א',י',ב' -ג'|כן}}. לפי הכתוב נראה כי מקום קבורת רחל הוא מצפון ל[[ירושלים]] בדרך ל[[בית אל]].

[[תמונה:Montefiori_tomp_of_rachel.jpg|ימין|ממוזער|250px|שרידי הכתובת ב[[קבר רחל]] לזכר משפחת מונטיפיורי ששיקמו את המצבה מעל הקבר. פרטי הכתובת: "הבית אשר בנה השר הגדול בישראל סיר משה מונטיפייורי נ"ר ואשתו הגב' בת המלכים, סניורה יהודית, יזכו לראות משיח צדקנו. שנת רא"ת(1841) ‏‏<ref>‏מקור:נדב שרגאי  עמ' 59‏</ref> ]]

[[תמונה:Rachel_Tomb_C.jpg|ימין|ממוזער|250px|שער הכניסה למבנה מבוא המצבה - נבנה על ידי משפחת מונטיפיורי בשנת 1841 - המפתחות היו בידי שני שמשים יהודים]]

השינוי החשוב במעמדו של הקבר התרחש במחצית הראשונה של המאה ה-19 בזכות שני אישים: הידוע שבהם הוא [[משה מונטיפיורי]], שפעל בהשפעה ישירה של רעייתו והאיש הפחות ידוע הוא ר' אברהם בכר אברהם. בכר, שהיה "פקיד" בקהילה הספרדית בירושלים, השיג בשנת 1827 "הכרה במעמדם ובזכויותיהם של היהודים בקבר רחל" ‏‏<ref>‏מקור:נדב שרגאי, עמ' 48‏</ref>.  יהודית מונטפיורי, שהייתה חשוכת ילדים, הניעה את בעלה לשפץ את המקום ואכן הוא קבל היתר מה"שער העליון" בקושטא להוסיף חדר נוסף למבנה הקיים ולשם כך שכר את רבי אליהו שלמה זלמן בסן שגם המציא את המפתח הסודי. החדר הנוסף שימש גם את הערבים ומכאן ה"מחרב" הנמצר בו. הוא גם שימש לטהרת מתים מוסלמים שנקברו בבית הקברות הסמוך‏‏<ref>‏ שם, עמ' 59‏</ref>.

הרב יהוסף שווארץ, בעל הספר [[תבואות הארץ]] מביא את הסברה כי יום הפטירה של רחל אימנו היה י"א במר חשוון. ברם, הוא סבור כי מסורת זו אינה מדוייקת. וכך הוא כותב [http://www.tevuot.org/pri/7.html במאמר קבורת רחל] :

ב-1 בספטמבר 2008 קבר רחל נפתח לתנועת כלי רכב פרטיים לא ממוגנים.