רבי דוד קמחי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,496 בתים ,  5 באוגוסט 2011
אין תקציר עריכה
(דף חדש: '''רבי דוד קמחי''' ('''הרד"ק''') מגדולי מפרשי המקרא ו"ראש הדקדקנים" בתקופת הראשונים. נולד בעיר ...)
 
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1160|מספר שנים=75}}
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1160|מספר שנים=75}}
==שיטתו בדקדוק==
==שיטתו בדקדוק==
ספרו הדקדוקי הגדול הוא ספר '''המכלול''', שעל פי הגדרתו בהקדמת הספר הוא רק "כמלקט שבולים אחרי הקוצר וכמעולל אחרי הבוצר" (כלומ, מלקט מתורת המדקדקים הקדומים [[רבי יונה אבן ג'אנח]] ו[[רבי יהודה אבן חיוג']]), אולם הוא מלא גם בחידושים שלו. דרכו היא להביא את דעות קודמיו בכל בעיה דקדוקית בצורה בהירה ומקיפה, ומתוכן מגיע להסבר שיטתו שלו. ספר זה דומה במבנהו לספרו של ר"י אבן ג'אנח, שהוא מורכב משני חלקים- "חלק הדקדוק" ו"חלק הענין", העוסק בהסבר השורשים. המדפיסים חילקו את הספר לשני ספרים שונים, בעוד השם "מכלול" ניתן לחלק הראשון בלבד והשני נקרא "ספר השורשים". על שיטתו בהסבר השורשים קמו מתנגדים שונים מקרב הדקדקנים, וביניהם [[רבי יוסף אבן כספי]] ו[[רבי פרופייט דראן]]- "האפודי".    
ספרו הדקדוקי הגדול הוא ספר '''המכלול''', שעל פי הגדרתו בהקדמת הספר הוא רק "כמלקט שבולים אחרי הקוצר וכמעולל אחרי הבוצר" (כלומ, מלקט מתורת המדקדקים הקדומים [[רבי יונה אבן ג'נאח]] ו[[רבי יהודה אבן חיוג']]), אולם הוא מלא גם בחידושים שלו. דרכו היא להביא את דעות קודמיו בכל בעיה דקדוקית בצורה בהירה ומקיפה, ומתוכן מגיע להסבר שיטתו שלו. ספר זה דומה במבנהו לספרו של ר"י אבן ג'אנח, שהוא מורכב משני חלקים- "חלק הדקדוק" ו"חלק הענין", העוסק בהסבר השורשים. המדפיסים חילקו את הספר לשני ספרים שונים, בעוד השם "מכלול" ניתן לחלק הראשון בלבד והשני נקרא "ספר השורשים". על שיטתו בהסבר השורשים קמו מתנגדים שונים מקרב הדקדקנים, וביניהם [[רבי יוסף אבן כספי]] ו[[רבי פרופייט דוראן]]- "האפודי".  
 
לעיתים הוא מסביר שורשעם על ידי השוואה לשפות שונות- [[ארמית]], ערבית, לשון חכמים ופרובנסלית יהודית.
 
שיטתו הדקדוקית השפיעה על המדקדקים שקמו אחריו, ביחוד על [[רבי אליהו בחור]], שהדפיס את כתביו בצירוף הערות. ספריו משמשים בסיס אף למדקדקים שאינם יהודים.       
==פירושו למקרא==
==פירושו למקרא==
לאחר גמר חיבורו הדקדוקי, החל לחבר פירוש ל[[מקרא]]. הוא התחיל בפירוש [[פשט]]ני ל[[ספר דברי הימים]], כיוון שאחד מתלמידי אביו קבל באזניו על כך שכל הפירושים שמצא בנרבונה לספר זה הינם פירושים על דרך ה[[דרש]]. לאחר מכן פרש את ספר [[תהילים]] ולאחריו את ספרי הנביאים ו[[ספר בראשית]].
שיטתו בפירוש המקרא מושפעת ממקום מגוריו בין צרפת לספרד, כך שהושפע גם משיטת הפרשנות הצרפתית מבית מדרשו של [[רש"י]] הפשטנית, גם מהשיטה הספרדית השכלתנית- דקדקנית וגם משיטת הדרש הפרובנסאלית מבית מדרשו של [[רבי משה הדרשן]]. לאור זאת, פירושו מהווה מעין שילוב של שלושת התחומים הללו. לעיתים נידרות מוצאים בפירושו פירושים מדרל הסוד, אולם באופן עקרוני שיטתו מבוססת על הפשא, הבלשנות ומדרשי חז"ל. 
בפירושו הוא מתייחס לפרטים הקטנים ביותר, כולל אפילו ענייני [[ניקוד]], מסורת, [[קרי וכתיב]], גרסאות ועוד, לצד פירוש ענייני ומילולי מקיף ויסודי. הא עוסק גם בסוגיות של [[היסטוריה]], כרונולוגיה וגיאוגרפיה בתנ"ך.
 
הוא משתדל להסביר את הניסים בדרך שכלי, ולשלול את הגשמת האלוקות בהסבר "דברה התורה כלשון בני אדם]]".
==כתבים נוספים== 
*'''עט סופר'''- כללי המסורה לכתיבת [[ספר תורה]].
*פירוש ל[[פרקי אבות]].
*ביואר לשמות הנבואה ול[[י"ג עיקרים]].
*'''ויכוח להרד"ק לה[[נצרות|נוצרים]]'''- מיוחס לו אך כנראה לא חובר על ידו.
{{מיון רגיל:קמחי דוד}}
{{מיון רגיל:קמחי דוד}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]

תפריט ניווט