2,444
עריכות
רחם וטפולות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרחם''' הוא המקום ממנו ה[[עובר]] יוצא<ref>במדבר יב יב; ירמיה א ה; שם כ יח; איוב י יח; שם לח ח. על הוויכוח הלשוני ביחס למינוח בעברית המודרנית ל- uterus - ראה מאמרו של מ. הלפרין, חוב' אסיא, סא-סב, תשמ"ח, עמ' 105 ואילך.</ref>, ודבר זה נכון גם בבעלי חיים<ref>שמות יג ב, יב.</ref>. במקורות המקרא והתלמוד יש שהמונח 'רחם' משמש לחלק האנטומי שבו הוולד מתפתח<ref>היינו uterus. וראה רש"י שבת קכח ב; רש"י נדה ל ב; רמב"ם איסורי ביאה ה ג; שם שחיטה ח כה; מו"נ ח"ג סופ"ח.</ref>, והוא מקביל למושג זה בימינו, ויש שהוא משמש למונח האנטומי המקביל לנרתיק<ref>היינו vagina. וראה מאמרו של מ. הלפרין, שם; ד. מלאך, אסיא, סז-סח, תשס"א, עמ' 208-207, שברוב המקומות בחז"ל המושג רחם מתאים לנרתיק.</ref>. | |||
הרחם הוא המקום ממנו | |||
באופן מושאל מתייחסים לסגירת רחם במובן של עקרות האשה<ref>שמו"א א ה-ו.</ref>, ופתיחת הרחם במובן לידה<ref>בראשית כט לא; שם ל כב.</ref>. יש מי שכתב, שרחם בלשון המקרא הוא כל פתח<ref>רש"י בראשית כ יח.</ref>, אך אחרים דחו דבריו וסבורים שרחם הוא דווקא פתח יציאת הוולד<ref>רמב"ן בראשית שם. וכן משמע מתרגומי אונקלוס ויונתן.</ref>. | באופן מושאל מתייחסים לסגירת רחם במובן של עקרות האשה<ref>שמו"א א ה-ו.</ref>, ופתיחת הרחם במובן לידה<ref>בראשית כט לא; שם ל כב.</ref>. יש מי שכתב, שרחם בלשון המקרא הוא כל פתח<ref>רש"י בראשית כ יח.</ref>, אך אחרים דחו דבריו וסבורים שרחם הוא דווקא פתח יציאת הוולד<ref>רמב"ן בראשית שם. וכן משמע מתרגומי אונקלוס ויונתן.</ref>. | ||
==מקור השם== | |||
יתכן שמקור השם 'רחם' הוא מלשון רחמים, שבו מגדלת האם את עוברה ברחמים רבים<ref>ראה חולין סג א, בענין השם של העוף הטמא רחם (ויקרא יא יח).</ref>, או שהוא מלשון אהבה, שכן לשון תרגום לאהבה הוא לרחם, או שמקור השם הוא בהיפוך אותיות רמ"ח, והיינו שממנו יוצא וולד המורכב מרמ"ח איברים<ref>וראה כעין זה במו"ק יז א, בענין חרם.</ref>. | יתכן שמקור השם 'רחם' הוא מלשון רחמים, שבו מגדלת האם את עוברה ברחמים רבים<ref>ראה חולין סג א, בענין השם של העוף הטמא רחם (ויקרא יא יח).</ref>, או שהוא מלשון אהבה, שכן לשון תרגום לאהבה הוא לרחם, או שמקור השם הוא בהיפוך אותיות רמ"ח, והיינו שממנו יוצא וולד המורכב מרמ"ח איברים<ref>וראה כעין זה במו"ק יז א, בענין חרם.</ref>. | ||