תלמוד ירושלמי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 124 בתים ,  21 ביוני 2012
שורה 13: שורה 13:


===מקום חיבורו===
===מקום חיבורו===
הירושלמי, על אף שמו, לא חובר ב[[ירושלים]], ובאותם דורות הרומאים לא הניחו ליהודים כלל לגור בירושלים, אלא הוא חובר בשאר ארץ ישראל, ובעיקר בישיבות טבריא (פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 568, חומת ירושלים שער ב). אעפ"כ הוא נקרא "תלמוד ירושלמי" כי כל ארץ ישראל נקראה על שם ירושלים. ויש מי שכתב שבאמת לא ראוי לקרוא לו "ירושלמי" אלא "תלמוד ארץ ישראל", "תלמודא דבני מערבא" או "גמרא דבני מערבא" (חומת ירושלים שער ב).
הירושלמי, על אף שמו, לא חובר ב[[ירושלים]]אלא בעיקר בישיבת טבריא (פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 568, חומת ירושלים שער ב). הוא נקרא "תלמוד ירושלמי" כי כל ארץ ישראל נקראה על שם ירושלים. יש מי שכתב שבאמת השם "ירושלמי" לא ראוי אלא עדיף לקרוא לו "תלמוד ארץ ישראל", "תלמודא דבני מערבא" או "גמרא דבני מערבא" (חומת ירושלים שער ב).


'''לגבי סדר [[זרעים]]''' י"א שלא נשנה בטבריא אלא בישיבות אחרות (חומת ירושלים שער ו).
'''לגבי סדר [[זרעים]]''' יש אומרים שלא חובר בטבריא אלא בישיבות אחרות (חומת ירושלים שער ו).


'''לגבי מסכת [[נזיקין]]''' (ב"ק ב"מ וב"ב) י"א שלא נסדרה עם שאר הירושלמי בטבריא אלא היא קדומה יותר, וכנראה נסדרה בקיסרין (פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 568).
'''לגבי מסכת [[נזיקין]]''' (ב"ק ב"מ וב"ב) יש אומריםא שלא נסדרה עם שאר הירושלמי בטבריא אלא היא קדומה יותר, וכנראה נסדרה בקיסרין (פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 568).


===זמן חיבורו===
===זמן חיבורו===
משתמש אלמוני

תפריט ניווט