הרב אברהם שלמה זלמן צורף: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
 
(10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{לשכתב|מועתק מויקיפדיה}}
[[תמונה:Hachurba.jpg|ימין|thumb|250px|החורבה במאה ה-19]]
'''הרב אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז)''' (תקמ"ו (1786) [[ליטא]] - י"ט באלול ה'תרי"א  (1851)[[ירושלים]] ), נמנה על מחדשי הישוב האשכנזי בירושלים בראשית מאה ה-19. בשנת 1836 הוא השיג את רשות שליט הארץ לחדש את ההתישבות של [[יהדות אשכנז]] בירושלים : בניית בית הכנסת [[חורבת רבי יהודה החסיד]] ומתן פטור על החובות שחלו על בני העדה.


'''הרב אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז)''' ([[תקמ"ו]] [[1786]][[ליטא]] - [[י"ט באלול]] [[ה'תרי"א]] [[16 בספטמבר]] [[1851]] [[ירושלים]] ), נמנה על מחדשי הישוב האשכנזי בירושלים בראשית [[המאה ה-19|מאה ה-19]]. בשנת 1836 הוא קבל רשות להקים מחדש  את [[חורבת רבי יהודה החסיד]] וכך חודשה ההתישבות של [[יהדות אשכנז]] בירושלים.  
== תולדות חייו ==
צורף נולד בבעיר קידאן שבליטא לאביו יעקב. ב[[הושענה רבה]] תקע"ב  (אוקטובר 1811) ירד לחוף נמל [[עכו]], עם אשתו ב[[עליית תלמידי הגר"א]] והתיישב ב[[צפת]]. הוא בקש להשתלב בהווי המקומי: החל לעבוד כצורף, החליף את לבושו לבגדים המקובלים על יהודי ספרד ולמד את השפע הערבית.


== תולדות חייו ==
בשנת 1812 עלה לירושלים, בעלייה שבראשה עמד רבי [[מנחם מנדל משקלוב]]. באותה תקופה הייתה ירושלים סגורה בפני עליית יהודים אשכנזים, בגלל חוב ישן של רבי [[יהודה החסיד (ירושלים)|יהודה החסיד]]. צורף ומשפחתו נכנסו לעיר בתור יוצאי ספרד.
צורף נולד בבעיר קידאן שבליטא לאביו יעקב. בילדותו למד תורה עם אחד מתלמידי ה[[גר"א]] וממנו ספג את אהבת ציון, והשאיפה לקיים את [[מצוות יישוב ארץ ישראל]].
 
==בניית החורבה==
{| class="toccolours" style="float: left; margin-left: 1em; margin-right: 2em; font-size: 85%; background:#c6dbf7; color:black; width:30em; max-width: 40%;" cellspacing="5"
| style="text-align: right;" |
'''הדרכון'''


ב[[הושענה רבה]] תקע"ב  (אוקטובר 1811) ירד לחוף נמל [[עכו]], עם אשתו ב[[עליית תלמידי הגר"א]] והתיישב ב[[צפת]]. הוא בקש להשתלב בהווי המקומי: החל לעבוד כצורף, החליף את לבושו לבגדים המקובלים על יהודי ספרד ולמד את השפע הערבית.
Passeport no 457
Au nom du roi
Nous Charles Stichling, consul de Sa Majeste' le roi de Prusse en cette
ville et port de Livourne prions toutes les autorite's civiles et
militaires et tous les fonctionnaires publics de laisser passer surement
et librement dans le voyage qu'il se propose de faire {1}.
de Livourne voie de mer a' Berut et Je'rusalem le sieur Zalman Marc
Tovi, ne'gociant, natif de Breslau en Sile'sie, sujet de S.M. le roi de
Pruss, et son domestoque Mair natif de Je'rusalem. M. Zalman Marc Tovi
est domicilie' avec sa famille a' Je'rusalem. Mille huit cent...{2}


בשנת [[1812]] עלה לירושלים, בעלייה שבראשה עמד רבי [[מנחם מנדל משקלוב]]. באותה תקופה הייתה ירושלים סגורה בפני עליית יהודים אשכנזים, בגלל חוב ישן של רבי [[יהודה החסיד (ירושלים)|יהודה החסיד]]. צורף ומשפחתו נכנסו לעיר בתור יוצאי ספרד.  
וזה מה שכתוב על הדרכון במאמר:
"אין זה דרכון מהסוג המוכר בימינו. מדובר בשני דפים כפולים, המהווים שמונה
34 ס"מ). רק בתחילת העמוד הראשון יש טופס מודפס, בשפה X 46 : עמודים (ממדיהם
הצרפתית. הטופס הוא מטעם קונסרל פרוסיה בליוורנו, שכן ר' זלמן, שהיה כאמור
יליד ליטא { 2}, נהנה מחסותה של מדינה זו. וזה תרגומו של הטופס : 'דרכון מס'
457 . בשם המלך, אנחנו, שארל שטיכלינג, קונסול הוד מעלתו מלך פרוסיה בעיר
הנמל הזאת ליוורנו, מבקשים { 3} מכל השלטונות האזרחיים והצבאיים ומכל פקידי
הציבור לאפשר מעבר בטוח וחופשי במסעו, שהוא עומד לנסוע...' המשך הדברים בא
,{ בכתב יד : 'מליוורנו דרך הים לביירות ולירושלים, למר זלמן מארק טובי { 4
סוחר, יליד ברסלאו שבשלזיה, נתין מלך פרוסיה, ומשרתו מאיר { 5}, יליד
ירושלים. מר זלמן מארק טובי מתגורר עם משפחתו בירושלים'. אחר כך מובאים,
בלא מעט ערבוביה, כמאה ועשרים אישורים וחותמות, המעידים על המקומות שבהם
עבר בעל הדרכון."


בבואו לירושלים פתח חנות לצורפות, ממנה קיבל את ה[[שם משפחה|כינוי]] "[[צורף]]". עם זאת, יש משערים ששם המשפחה צורף הגיע אליו מאבותיו, וכי הוא נכדו של רבי [[העשיל צורף]], מקובל [[שבתאות|שבתאי]] שפעל ב[[וילנה|ווילנה]]<ref>[[יהודה ליבס]], [http://pluto.huji.ac.il/~liebes/zohar/heshil.doc'נבואתו של השבתאי ר' העשיל צורף מווילנא בכתבי ר' מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגאון מווילנא ומייסד היישוב האשכנזי בירושלים']. {{DOC}}</ref>.
|-
| style="text-align: left;" | <small>מתוך:המאמר של משה קטן</small>
|}


==בניית החורבה==


באותם השנים נהג לצאת לחו"ל בתור [[שד"ר]] על מנת לאסוף תרומות לטובת הישוב הספרדי בירושלים. היו שהתנכלו לו וכאשר הגיע לאחד הקהילות באיטליה חשדו בו ראשי הקהילה כי הוא מתחזה. כאשר עמדו על הטעות התנצלו לפניו ושמו התפרסם בקהילות איטליה <ref name=yaari>'''הגואל שבא לירושלים'''</ref>. הצלחתו בגיוס התרומות הביא לכך שייזום את תוכניות לשיקום שטח בית הכנסת "[[חורבת רבי יהודה החסיד]]" והפיכתו למרכז יישוב יהודי. ואכן  בשנת [[1836]], ירד צורף למצרים ובעזרת הקונסולים של [[רוסיה]] ו[[אוסטריה]], הוא  קיבל [[פירמאן]] (צו מלכותי) מ[[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי באשא]], שליט מצרים (ששלט באותה עת בארץ ישראל), אשר ציווה  "כי הרשות בידי העדה האשכנזית להקים את "דיר שיכנז", דהיינו:"חצר האשכנזים",  (לימים "החורבה"), ולבנות בתוכה מעונות ובתי כנסת ואסר לתבוע מהם את חובות אבותיהם". ‏‏<ref>‏המקור: רבי [[אברהם משה לונץ]] מצוטט ב'''הגואל שבא לירושלים'''‏</ref>
באותם השנים נהג לצאת לחו"ל בתור [[שד"ר]] על מנת לאסוף תרומות לטובת הישוב הספרדי בירושלים. היו שהתנכלו לו וכאשר הגיע לאחד הקהילות באיטליה חשדו בו ראשי הקהילה כי הוא מתחזה. כאשר עמדו על הטעות התנצלו לפניו ושמו התפרסם בקהילות איטליה <ref name=yaari>'''הגואל שבא לירושלים'''</ref>. הצלחתו בגיוס התרומות הביא לכך שייזום את תוכניות לשיקום שטח בית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" והפיכתו למרכז יישוב יהודי. ואכן  בשנת [[1836]], ירד צורף למצרים ובעזרת הקונסולים של [[רוסיה]] ו[[אוסטריה]], הוא  קיבל פירמאן (צו מלכותי) ממוחמד עלי (שליט מצרים, ששלט באותה עת בארץ ישראל, אשר ציווה  "כי הרשות בידי העדה האשכנזית להקים את "דיר שיכנז", דהיינו:"חצר האשכנזים",  (לימים "החורבה"), ולבנות בתוכה מעונות ובתי כנסת ואסר לתבוע מהם את חובות אבותיהם". ‏‏<ref>‏המקור: רבי [[אברהם משה לונץ]] מצוטט ב'''הגואל שבא לירושלים'''‏</ref>


[[יהוסף שווארץ]] בספרו [[תבואות הארץ]] כותב: "ביום י"ט אלול התחלנו לפנות האשפה והזבל ויחלו לבנות. עד פרשת וארא תקצ"ז נגמר בית המדרש וכבר יכולנו להתפלל בו ונחנכה ביום ההוא בשמחה גדולה: ברוך מציב גבולות אלמנה ויקרא את שמו "מנחם ציון" או בפי העם "בית המדרש הישן". ויבנו עוד כל הבנינים והבתים הנחרבים והנהרים אשר בכל החצר הגדול הזה" ‏‏<ref>‏עמוד תע"ב‏</ref>. כך היו במרכז של העדה האשנזית : מושב לבית דין צדק, [[תלמוד תורה]] לנערים ו[[ישיבה]].
יהוסף שווארץ בספרו [[תבואות הארץ]] כותב: "ביום י"ט אלול התחלנו לפנות האשפה והזבל ויחלו לבנות. עד פרשת וארא תקצ"ז נגמר בית המדרש וכבר יכולנו להתפלל בו ונחנכה ביום ההוא בשמחה גדולה: ברוך מציב גבולות אלמנה ויקרא את שמו "מנחם ציון" או בפי העם "בית המדרש הישן". ויבנו עוד כל הבנינים והבתים הנחרבים והנהרים אשר בכל החצר הגדול הזה" ‏‏<ref>‏עמוד תע"ב‏</ref>. כך היו במרכז של העדה האשנזית : מושב לבית דין צדק, [[תלמוד תורה]] לנערים ו[[ישיבה]].


==פטירתו==
==פטירתו==


השלמת הבנייה עוררה מורת רוח בקרב בעיני תושבי ירושלים הערביים, והם חיפשו דרכים לנקום בו. כל זמן שהיה הממונה היחיד על כספי החורבה, דאג להעביר כספים למנהיגי הערבים "למען השלום". אולם כאשר גדל היישוב, וקמו מנהיגים וממונים חדשים, נאלץ לחדול מלתת שלמונים לערבים. דבר זה הקים נגדו אויבים רבים {{מקור}}. פעמיים התנקשו בחייו. פעם אחת ירה בו ערבי אך החטיא את המטרה. היורה נמצא למחרת טבוע בבור.  
השלמת הבנייה עוררה מורת רוח בקרב בעיני תושבי ירושלים הערביים, והם חיפשו דרכים לנקום בו. כל זמן שהיה הממונה היחיד על כספי החורבה, דאג להעביר כספים למנהיגי הערבים "למען השלום". אולם כאשר גדל היישוב, וקמו מנהיגים וממונים חדשים, נאלץ לחדול מלתת שלמונים לערבים. דבר זה הקים נגדו אויבים רבים {{מקור}}. פעמיים התנקשו בחייו. פעם אחת ירה בו ערבי אך החטיא את המטרה. היורה נמצא למחרת טבוע בבור.  
בפעם השנייה, בדרכו אל בית הכנסת "מנחם ציון" להתפלל [[תפילת ותיקין]], התנפלו עליו מספר ערבים, והכוהו בחרב בראשו. החרב פגעה במוחו וגרמה לשיתוק כוח זכרונו.  כעשרה חודשים ניסו להצילו.
בפעם השנייה, בדרכו אל בית הכנסת "מנחם ציון" להתפלל [[תפילת ותיקין]], התנפלו עליו מספר ערבים, והכוהו בחרב בראשו. החרב פגעה במוחו וגרמה לשיתוק כוח זכרונו.  כעשרה חודשים ניסו להצילו.


שורה 31: שורה 61:
==צאצאיו==
==צאצאיו==


בנו, מרדכי סלומון, הסב את הכינוי הידישאי של אביו מ"זלמן" ל"סולומון" (כנראה בהשפעת ה"סולימאן" הרווח בערבית) ואימצו כשם משפחתם. עם זאת, עדיין נודע מרדכי בסביבתו כ "מרדכי צורף".
בנו, '''מרדכי סלומון''', הסב את הכינוי הידישאי של אביו מ"זלמן" ל"סולומון" (כנראה בהשפעת ה"סולימאן" הרווח בערבית) ואימצו כשם משפחתם. עם זאת, עדיין נודע מרדכי בסביבתו כ "מרדכי צורף".
 
נכדו, הרב יואל משה סלומון, היה ממייסדי [[פתח תקווה]], ונינו, חיים סלומון, היה ממייסדי חברת התרופות "סלומון לוין ואלשטיין" שממנה התפתחה חברת התרופות טבע תעשיות פרמצבטיות.
 


נכדו, '''רבי יואל משה סלומון''', היה ממייסדי [[פתח תקווה]], ונינו, חיים סלומון, היה ממייסדי חברת התרופות "סלומון לוין ואלשטיין" שממנה התפתחה חברת התרופות טבע תעשיות פרמצבטיות.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 41: שורה 69:
* יעקב יערי-פולסקין, '''הגואל שבא לירושלים''', (בתוך) חולמים ומגשימים, הוצאת מ.מזרחי - תל אביב, 1967
* יעקב יערי-פולסקין, '''הגואל שבא לירושלים''', (בתוך) חולמים ומגשימים, הוצאת מ.מזרחי - תל אביב, 1967
* שמחה מנדלבוים, '''צאצאי הראש"ז- עשרה דורות בארץ ישראל''', 1994.
* שמחה מנדלבוים, '''צאצאי הראש"ז- עשרה דורות בארץ ישראל''', 1994.
== קישורים חיצוניים ==
* משה קטן, [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/54074.html דרכונו של ר' אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז)], נושא המאמר: מסעיו של ר' אברהם שלמה זלמן צורף במאה התשע-עשרה, בשליחות
מטעם כולל הפרושים בירושלים, כפי שהם משתקפים בדרכונו, מתוך "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, טבת תש"ן, דצמבר 1989 חוברת מספר 54הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים- אתר סנונית
* אברהם ריבלין, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/horvat-4.htm חורבת רבי יהודה החסיד], אתר דעת.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
שורה 46: שורה 81:




[[קטגוריה:רבנים ארץ ישראליים|צורף, אברהם שלמה זלמן]]
[[קטגוריה:רבני ירושלים|צורף, אברהם שלמה זלמן]]
משתמש אלמוני

תפריט ניווט