סליחות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סליחות (בפי יהודי תימן נקראות אשמורות) הוא כינוי לתפילות הנאמרות באשמורת הבוקר בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה (ולמנהג האשכנזים גם בתעניות ציבור). הסליחות מורכבות משלוש עשרה מידות, פיוטים ופסוקים, שתוכנם העיקרי הוא בקשת סליחה מה' ותפילה למחילת חטאים.

התחלת אמירת הסליחות

מנהג אמירת הסליחות לא מופיע בגמרא, אך כבר בתקופת הגאונים מובא כי רב האי גאון אמר שמנהג שתי הישיבות הגדולות בבבל לומר סליחות בעשרת ימי תשובה ראש השנה ד יד, וכן הוא מופיע בכתבי הראשונים, כחלק מתהליך התשובה שנערך בעשרת ימי תשובה. בתקופת הראשונים היו רבים שנהגו לומר סליחות רק בעשרת ימי תשובה עצמם, כפי שכתב הרמב"ם הלכות תשובה ג ד "נהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום" , אך כיום מנהג זה כבר איננו קיים.

מנהג בני עדות המזרח וכן בני תימן הוא להשכים לאמירת הסליחות כבר מראש חודש אלול. הטעם למנהג זה הוא משום שמראש חודש אלול עלה משה רבינו להר סיני לקבל לוחות שניים לאחר חטא העגל- ומאז ימים אלו נקבעו לימי רצון וסליחה אורח חיים תקפא א.

מנגד, האשכנזים נוהגים כמנהג המובא בסידור רש"י (סימן קלט) בו מתחילים לומר את הסליחות במוצאי שבת, כך שיהיו לפחות עשרה ימים בהם אומרים סליחות. לפי מנהג זה, כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג', מתחילים לומר את הסליחות במוצאי השבת שלפני כן, על מנת שיהיו ארבעה ימים לפחות לפני ראש השנה שאומרים בהם סליחות אורח חיים תקפא א.

יש שהסבירו שלשיטת האשכנזים מתחילים את אמירת הסליחות במוצאי שבת, כדי להתחיל להתחנן מתוך קדושת השבת, שבשבת רגילים הכל ללמוד תורה מתוך שמחה ועונג, ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצווה (לקט יושר). המגן אברהם הסביר כי לשיטת האשכנזים, הסיבה להקדים את אמירת הסליחות למוצאי שבת היא משום שבזמנם נהגו להתענות עשרה ימים כחלק מהסליחות, אך מכיוון שאין צמים בשני ימי ראש השנה, שבת תשובה וערב יום הכיפורים, הקדימו את הסליחות בארבעה ימים. טעם נוסף המובא באחרונים הוא משום שכשם שצריך לבדוק את כשרות הקורבן ארבעה ימים קודם הקרבתו, כך האדם שכמו מקריב עצמו בראש השנה צריך לבדוק את המומים שלו ארבעה ימים קודם לראש השנה.

זמן אמירת הסליחות

המנהג המקורי היה לומר את הסליחות באשמורת הבוקר, שהוא עת רצון, ולאחריו להתפלל שחרית כותיקין. אמנם, ניתן לומר את הסליחות כבר מחצות הלילה מכיוון שכבר משעה זו מתחילה הציפייה לעליית השחר, והוא זמן של חסד ורחמים, כפי שנאמר בגמרא יבמות עב א שמכת בכורות נעשתה בחצי הלילה משום שהיא עת רצון לקב"ה.

כיום רבים נוהגים לומר סליחות כשעה לפני תפילת שחרית אף שאין מדובר באשמורת השחר. היו שפקפקו במנהג זה וקבעו מדובר בשגיאה לפי ש"רק קודם עלות השחר הזמן ההוא מובחר יותר" אלף למטה על ספר מטה אפרים סי' תקפא, מנגד היו שאמרו כי בזמננו כבר התרגלו הרוב להתעורר מאוחר, וכי עדיף לומר סליחות לאחר אשמורת במידה והדבר יגרום לביטול תורה ברכי יוסף אורח חיים סימן תקפא, וכן פסק הרב מרדכי אליהו בשבת בשבתו אלול תשנ"ד.

סליחות לפני חצות הלילה

הבית יוסף כתב על פי הקבלה כי "בלילה אין בה נפילת אפים. והעניין שכן מקובל לחכמים, כי נפילת אפים רמז למידת הלילה.. וקרוב הדבר לקצץ בנטיעות". אמנם, גם לשיטתו, כאשר אומרים סליחות בלילי אשמורות ניתן ליפול אפיים משום שהוא קרוב ליום. המשנה ברורה משנה ברורה תקסה יב כתב כי ניתן לומר נפילת אפיים כבר מחצות הלילה, אך לפני חצות אין לומר "שום סליחות ולא י"ג מידות בשום פנים ואופן לעולם, חוץ מביום הכיפורים". לשיטתו, המנהג שנהגו לומר סליחות בערבית קודם חצות צריך "להשתקע" ולהיעלם כדברי הבית יוסף כי יש בכך פגם קבלי.

האגרות משה אורח חיים חלק ב קה כתב כי במידה ויש ציבור שיכולים לומר סליחות רק קודם חצות, ואם לא יאמרו קודם חצות יתבטל הציבור מאמירתן, "יש להתיר בגדר הוראת שעה... כי בדברים אלו אין מקור מגמרא אלא הם מדברי רבותינו האחרונים על פי ספרי הקבלה שמסתבר שאין בזה עניין איסור אלא שאין מועילין בכח י"ג מדות שיש הבטחה שלא יחזרו ריקם אלא כסתם תפלה". אמנם הוא מזהיר בדבריו כי "צריך לפרסם ולהודיע שהוא רק הוראת שעה מפני הדחק רק בשנה זו ולשנה הבאה יאמרו סליחות בזמן".

היו פוסקים שהרחיבו את היתרו של האגרות משה והתירו גם לכתחילה לומר סליחות קודם חצות במידה והדבר עלול לגרום לביטול תורה. מנגד, היו שכתבו שציבור שאינו יכול לומר סליחות לאחר חצות, עדיף שיאמרו ביחיד לאחר חצות מאשר שיאמרו קודם חצות משום שאז מידת הדין מתוחה ברכ"י תקפא, א-ב, וכן פסק בפניני הלכה. הרב מרדכי אליהו פסק בדרך אמצעית כי במידה ואין אפשרות אלא לומר את הסליחות קודם חצות ניתן לאומרם אך ללא אמירת י"ג מידות. וכן הרב עובדיה יוסף פסק כי גם מי שנזדמן במקרה למקום שאומרים שם סליחות בתחילת הלילה, לא יצטרף אליהם באמירתם ואפילו אם הוא חייב להישאר עימם ולא יוכל לומר אחר כך סליחות במניין חלק א מו.

סליחות לפני תפילת מנחה

הרב עובדיה יוסף פסק כי מי שאינו יכול לומר סליחות באשמורת השחר לפני שחרית, יכול להשלים את אמירת הסליחות כולל י"ג מידות לפני מנחה. לשיטתו, כשם שניתן לומר וידוי וי"ג מידות יחד עם נפילת אפיים במנחה, כך גם אין פגם באמירת סליחות באותו הזמן חלק א מו.

עניינן

בחז"ל מובא, כי הקב"ה, ברוב רחמיו, גילה למשה "סדר סליחה", וגם לדוד המלך אמר הקב"ה: "בשעה שהצרות באות על ישראל בעוונותיהן יעמדו יחד לפני ויאמרו לפני סדר סליחה ואני אענה אותם". לפיכך נהגו בקהילות ישראל לומר סליחות בימים המיוחדים לתשובה.

תוכנן

קיימים ארבעה נוסחים עיקריים לסליחות: נוסח עדות המזרח, נוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים, נוסח ליטא ונוסח התימנים ("אשמורות"). בנוסח הספרדי ובנוסח התימני נוסח הסליחות קבוע בכל יום ויום, ואילו בנוסחים האשכנזיים הנוסח משתנה מיום ליום. עם זאת, עניינן של הסליחות זהה בכל הנוסחים, ובכולם עיקרו הוא אמירת י"ג מידות הרחמים, ביניהן פיוטים (רובם משתנים בין העדות, אך חלקם משותפים לכל הנוסחים, כמו "אם אפס רובע הקן"), וכן וידוי וקטעי תחנונים.

פיוטי הסליחות

בנוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים נאמרים בימי הסליחות למעלה משמונים פיוטים, שנכתבו על ידי גדולי פייטני ימי הביניים, בהם: רבי אמיתי ב"ר שפטיה ("ישראל נושע בה'") ואביו רבי שפטיה ב"ר אמיתי ("שבת הכסא"), רש"י ("בין כסה לעשור" ועוד), רבי שלמה אבן גבירול ("זכור ברית אברהם" ועוד), רבי שלמה הבבלי רבי אליה ב"ר שמעיה ועוד.

אחד הפיוטים הנאמרים מדי יום בסוף הסליחות בקרב קהילות אשכנזף הוא מכניסי רחמים, שאמירתו שנויה מבחלוקת בין החכמים.

הלכות סליחות

לפני הסליחות יש לומר לפחות את ברכת "על נטילת ידיים" ואת ברכות התורה. את יתר ברכות השחר, אם לא הספיקו לברך אותן לפני הסליחות, משלימים לאחר הסליחות.


מי שאומר את הסליחות ביחידות ללא מניין, לא יאמר י"ג מידות ("ה' ה' אל רחום וחנון..."). וכן, לא יאמר את הסליחות שבשפה הארמית ("מחי ומסי...").

קישורים חיצוניים

סליחות בנוסחי העדות השונות

פירושי הסליחות

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=סליחות&oldid=140086"