עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
אמוראים
האמוראים הם חכמי ישראל שחיו בארץ ישראל ובבבל במשך שבעה דורות, בין השנים ג'תקפ"ה - ד'ר"ס לבה"ע (225-500 לסה"נ) וערכו את התלמוד הבבלי ואת... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
כבוש מלחמה
הגדרה - כיבוש מקום ותפיסת בני אדם ומטלטלים במלחמה, לגבי קנינו של הכובש בהם מלך ישראל שכובש כל ארץ הרי היא שלו, ונותן לעבדיו אנשי...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
דררא דממונא
הגדרה - ספק בדין שבין אדם לחברו כשיש בו הפסד ממון ודאי לאחד מהם, או כשיש להם שייכות וזיקה ודאית לממון נחלקו ראשונים בפירוש... להמשך הערך |
| הידעת? |
|
מן הזבחים ומן הפסחים המשנה פסחים קטז ב אומרת שבברכת הגאולה בסוף המגיד יש לומר "ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים". אמנם, מכיוון שלפי הסדר יש לאכול קודם את קורבן החגיגה ורק לאחריו את קורבן הפסח, תוספות כתבו שיש לגרוס הפוך "מן הזבחים ומן הפסחים". יש שכתבו מגן אברהם תעג ל שכאשר פסח חל במוצאי שבת יש לגרוס "מן הפסחים ומן הזבחים" משום שאז אין אוכלים זבחים קודם החג והם נאכלים רק יום לאחריו. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת אחרי מות היא הפרשה השישית בחומש ויקרא. בפרשה מובאת סדר עבודת יום הכיפורים בידי הכהן הגדול וכן דינים שונים הנוגעים לאכילה כגון איסור אכילת דם, כיסוי הדם והאיסור לאכול בשר מחו... |
| דבר בעתו |
|
ל"ג בעומר הוא היום בו סופרים שלושים ושלושה ימים לעומר והוא חל בתאריך י"ח באייר. מנהג ישראל לשמוח ביום זה ולעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. למנהג הא... |