פרשני:בבלי:נדרים פח ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נדרים פח ב

חברותא[עריכה]

כמאן אזלא הא שמעתא דרב (כדעת מי אמר רב את דינו)?
כרבי מאיר, דאמר יד אשה כיד בעלה.
ורמינהו - ואם כך, יש סתירה לכך מהמשנה במסכת עירובין (עירובין עג ב), דתנן:
מבוי הוא סימטא הסגורה משלוש רוחות, ופתוחה ברוח הרביעית אל רשות הרבים. אל המבוי פתוחים פתחים מכמה חצירות של בתים. ואסור מדרבנן לטלטל בשבת במבוי זה. ותיקנו חכמים, שאם משתתפים כל בני החצירות בפת או בחבית של יין (כשם שעושים בעירובי חצירות), אזי נחשבים כולם בני חצר אחת, ויכולים לטלטל במבוי.
כיצד משתתפין במבוי?
מניח אחד מבני המבוי, שמערב עבור כל בני המבוי, את החבית של יין. ואומר: הרי זה לכל בני מבוי!
ומזכה להן, לכל בני המבוי, חלק ביין שבחבית, על ידי עבדו ושפחתו העברים, שהם מגביהים את החבית, וזוכים בהגבהתם חלק ביין עבור כל אחד מבני המבוי.
וכן יכול הוא לזכות חלק ביין לכל בני המבוי על ידי זכיית בנו ובתו הגדולים עבור בני המבוי, בהגבהת החבית.
ועל ידי אשתו.
ואי אמרת שאם לא אמר האב "אלא מה שאת נושאת ונותנת לפיך", אז קנה יתהון בעלה. אם כן, עירוב שזוכה בו האשה עבור בני המבוי, לא נפיק מרשותיה דבעל - לא יצא העירוב מרשותו של הבעל אל האשה, כי אינה יכולה לזכות בו בעצמה.
ואיך האשה יכולה לזכות את החבית לכל בני המבוי, כיון שכל מה שזכתה האשה זוכה ממנה בעלה?
ומתרצינן:
אמר רבא, אף על גב דאמר רבי מאיר יד אשה כיד בעלה, ואינה יכולה לזכות בדבר בלא שיזכה בזה בעלה, בכל זאת, מודה רבי מאיר לענין שיתוף מבואות, דכיון דלזכות לאחרים הוא מיד בעלה זכיא - כלומר, מודה רבי מאיר, כי כשם שכאשר הבעל מזכה לאשתו מתנה, אין הבעל קונה אותה, כיון שנחשב הדבר שהוא מסלק את עצמו מלזכות בה, כך כאשר הוא מזכה לאחרים על ידי אשתו, נחשב הדבר שהוא מסלק את עצמו מלזכות בעירוב, ולכן יכולה האשה לזכות בו לכל בני המבוי.
איתיביה רבינא לרב אשי סתירה לכך ממה ששנינו במסכת עירובין:
אלו שזכין להן (אלו שאפשר לזכות על ידיהם את הפת או החבית לכל בני המבוי): (על ידי) בנו ובתו הגדולים ועבדו ושפחתו העברים - כיון שיש להם אפשרות קניה לעצמם, ולכן הם יכולים לזכות ממון לאחרים.
ואלו שאין זכין להן, על ידי בנו ובתו הקטנים ועבדו ושפחתו הכנענים, ואשתו - שאין להם אפשרות קניה לעצמם, ולכן אינם יכולים לזכות בשביל אחרים.
ומבואר במשנה הזאת, שאשה אינה יכולה לזכות מבעלה לכל בני המבוי?
ומתרצינן תירוץ אחר:
אלא אמר רב אשי:
מתניתין (במשנה לעיל, האומרת שאפשר לזכות את העירוב על ידי אשתו), מדובר בה, בשיש לה חצר באותו מבוי עסקינן.
דמגו דזכיא לנפשה - זכיא לאחריני.
כיון שיש לאשתו חצר  30  הפתוחה אף היא לאותו מבוי, צריכה אף היא להשתתף במבוי, וגם היא קונה את העירוב לעצמה, יחד עם כל בני המבוי. ולכן, מתוך שהיא זוכה לעצמה, יכולה היא לזכות אף לשאר בני המבוי.

 30.  האפשרות שתהיה לאשה חצר בלא שתהא חצר זו שייכת לבעלה, היא באופן שירשה חצר זו עוד קודם לנישואיה, ובעודה ארוסה כתב לה בעלה שאין לו דין ודברים בנכסיה דהיינו שסילק עצמו מזכויותיו בנכסיה, ולכן חצר זו נשארת ברשותה. (ר"ן)
אבל במשנה שנאמר בה שאין האשה יכולה לזכות לבני המבוי את העירוב, מדובר באופן שאין לה חצר במבוי זה, והיא עצמה אינה צריכה לקנות את העירוב, ועל כן אינה יכולה לזכות בו לשאר בני המבוי, כי ידה כיד בעלה.
מתניתין:
אמרה תורה: "ונדר אלמנה וגרושה, יקום ע ליה".
כיצד? - אמרה האשה: הריני נזירה לאחר שלשים יום, אף על פי שנשאת בתוך ל' יום, אינו יכול להפר לה, אף על פי שהנזירות חלה לאחר שנישאה, היות ובשעה שנדרה עדיין לא היתה נשואה, ולכן אין הבעל יכול להפר את נדריה.

דרשני המקוצר[עריכה]