פרשני:תנ"ך:שיר השירים ד ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:20, 1 בנובמבר 2018 מאת דן עשוש (שיחה | תרומות) (comment: Link the page into it's book)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

תנ"ך:שיר השירים ד ג


{ג} כְּח֤וּט הַשָּׁנִי֙ שִׂפְתֹתַ֔יִךְ וּמִדְבָּרֵ֖יךְ נָאוֶ֑ה כְּפֶ֤לַח הָֽרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ:

כחוט השני שפתותיך. השפתיים שלך אדומות כחוט השני. בא לרמז על הנביאים שהיו מתנבאים נבואות הנראות למרחוק כחוט השני הנראה מרחוק. ועוד, שדברי הנביאים מקוימים כצבע האדום הזה שלא יוסר כי אם בקושי[1].

ומדבריך נאוה. דיבורך נאה. רמז ללויים העומדים על הדוכן לדבר בשיר.

כפלח הרמון רקתך. גובה פניך מכאן ומכאן הוא עגלגל ואדום מעורב בלובן כרימון החתוך. והנמשל הוא על הסנהדרין שהיו פני הדור, מלאים כרמון, ומסתירים חכמתם ולא מתפארים לפני אנשים, כגרגירי הרימון המוסתרים ע"י הלובן.

מבעד לצמתך. החתן מסיים את תיאור הפנים באופן שפתח בו, ומדגיש שכל תכונות אלו שמנה כאן, היו מבעד לכיסוי (שרומז על השתוקקות ועל צניעות).

  1. מצו"ד