רבי אברהם פינסו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:51, 13 ביולי 2015 מאת אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (שוחזר מעריכות של א. ב. אמזלג (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אברהם פינסו היה אב בית דין בקהילת שאראי (סראייבו) בבוסניה, ומחכמי הספרדים בירושלים.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בסביבות שנת ת״ק בעיר שאראי שבבסוניה לאביו רבי ישראל ולאמו שרה. בהיותו בן שלוש שנים בלבד, נהרג אביו ע"י הגוים[1] ולאחר זמן מועט נפטרה גם אמו.

תחילת לימודו היתה כפי הנראה בשאראי. משהגיע לפרקו, לקח לאשה את בת הגביר רבי חיים דניאל הלוי, מעשירי שאראי, שפרנסו והאכילו. חמותו היתה מצאצאי רבי יוסף קארו[2].

למד אצל רבי דוד פארדו (שהיה רב בסרייבו), והיה מקורב אליו עד שהפך להיות רבו המובהק.

לאחר עלייתו של הרד"ף לארץ ישראל בשנת תקמ"ב, החל רבי אברהם, בהוראת רבו, להוציא לאור את כתביו בליוורנו שבאיטליה. להדפסת ספרים אלו זכה להסכמותיהם של החיד"א ושל רבי יעקב משה עייאש (שהיה לימים הראשון לציון).

באותה תקופה התמנה לכהן כראב"ד בשאראיי, וכן לימד בישיבה.

הוא הנהיג את הקהילה יחד עם בנו של רבי דוד פארדו, רבי יצחק, ששימש כרב הקהילה, גם בעתות פרעות ומשבר לאחר כיבוש סרביה על ידי האוסטרים[3].

לאחר שנת תקס"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נפטר בי"ח בחשוון בשנת תק"פ (או תק"ע). נקבר בחלקת הספרדים בהר הזיתים, בסמוך לקבר רבו הרד"ף, הראש"ל רבי אברהם אשכנזי, הרש"ש ורבי חיים די לה רוזה.

תקופת חייו של רבי אברהם פינסו על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ספריו[עריכה]

  • עזרת מצר- שו"ת הלכתי. במקומות אחדים הוא דן בנושאים מיוחדים ובשאלות שנראות לא מציאותיות (למשל: אם יוצאים ידי חובת ברכת המזון מאדם שנהפך לסוס[4]).
  • אפי זוטרי (סלוניקי תקנ"ח)- על הלכות חג הפסח.
  • משפט כתוב (סלוניקי תקנ"ח)- ליקוט פסקי החיד"א. בסביבות שנת ת"ר, הדפיס נכדו של החיד"א, רבי משה אזולאי, ספר זה עם הוספות בשם "זכרון למשה".
  • תולעת שני - (שם תקס"ה) דרושים.
  • כתית למאור- חידושים על אגדות התלמוד.
  • ציות נהר (נותר בכתב יד)- פירושים, חידושים ורמזים על התורה.
  • דרושים (נותר בכתב יד).

בניו ומשפחתו[עריכה]

הערות שוליים

  1. כפי שמעיד בהקדמה לספרו "תולעת שני": "שבעוונתי הרבים נהרג אבי תנצב"ה אל נקמות ה׳
  2. כפי שמעיד בהקדמתו לספר "חסדי דוד" של רבו הרד"ף, חלק ב'.
  3. ראה בהקדמה ל'חסדי דוד' ח"ב
  4. שו"ת עזרת מצר סימן ח