שלוש השבועות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלוש שבועות שהשביע הקב"ה את ישראל והאומות לגבי הגלות והעליה לארץ ישראל. ואלו הן: שלא לעלות בחומה, שלא לדחוק את הקץ, שלא למרוד באומות.

1. עליה בחומה

ישנו דבר ידוע באשר לעלות לארץ (זו טענה שאוסרת עלייה לארץ כחומה) לאחר הגלות ישנה שלוש שבועות שלכאורה אוסרת עלינו לעלות לארץ ואחד מזה אוסר עלינו לעלות לארץ כחומה למגן וכדו' ישנם דעות שפורחות את זה רבני הציונות למיהם הרמב"ן ועוד גדולים

2. דחיקת הקץ

במהות שבועה זו ועניינה נחלקו רבותינו. יש שפירשו: שלא ידחקו את קץ הגאולה על ידי העמדת משיחי שקר למיניהם; ויש שפירשו: שלא ירבו בתחנונים יותר מדי על קירוב קץ הגאולה.

בביאור שיטה זו - האחרונה - נחלקו הדעות: יש שביארוה כפשוטה, שאין רצון הבורא שיבוא המשיח קודם זמנו ואף לא על ידי תפילה מרובה. וכן מצינו שלא ניתנה רשות לאליהו הנביא להעמיד את שלושת האבות גם יחד, מחשש שמא שלשתם יחדיו ירבו בתפילה ויביאו את המשיח קודם זמנו. לעומתם מבארים אחרים, שאין בכוונת שיטה זו להטיל איסור על תפילה מרובה, אלא על חריגה מתחום התפילה הטהורה, דוגמת יוסף דיליריינא, אשר פעל בשמות הקדושים, תעניות וטבילות, כדי להביא את הגאולה, ולבסוף נכשל במעשיו ויצא לכפירה. לדעתם, כל המרבה בתפילות ותחנונים על קירוב קץ הגאולה הרי זה משובח.

הגאון רבי הלל מקולמייא בספרו "אבקת רוכל" (חלק ב כלל ט) כותב, שאף אם מהות השבועה היא אכן שלא ירבו בתחנונים יותר מדי על קירוב הקץ, מכל מקום "לעת עתה נשתנה הזמן, ולא לבד שמותר להרבות בתחנונים עבור הגאולה, אלא גם מצוה לקרוא אל ה' בחזקה שימהר לגאלינו". לדעת ה"מנחת אלעזר", שיטה זו - המטילה איסור על ריבוי תפילות ותחנונים - "אינה להלכה ולא עיקר כלל".

3. מרידה באומות

המקור

המקור הוא בגמרא (מסכת כתובות קיא, א) האומרת: "לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר: ג' שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי ...לכדרבי לוי דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא (שלושה) - הני דאמרן (אותם שאמרנו), אינך (האחרים) - שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים. "בצבאות או באילות השדה" - אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה - מוטב, ואם לאו - אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה".

המדרש דורש את לשון השבועה שנאמר בשיר השירים "השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ".

המהר"ל מפראג (נצח ישראל פרק כ"ד) מסביר שהגלות היא נגד טבע העולם, ולפיכך היה צריך לעגן אותה בשבועות, כי אחרת היה עם ישראל באופן טבעי חוזר מעצמו לארץ, או שהגויים היו מכלים אותו, אבל השבועות יוצרות הכרח במציאות להשאיר כך את המצב הלא-נורמלי של ישראל בגלות.

השימוש בהן ע"י מתנגדי הציונות

שלוש השבועות שימשו מקור למתנגדים לציונות ולעליה לארץ ישראל, שטענתם שבכך עוברים על השבועה שלא למרוד באומות ושלא לעלות בחומה, וכן כל השבועה שלא לדחוק את הקץ. גדול המשתשמשים בטענה זו היה האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים, שאף כתב על כך מאמר בספרו "ויואל משה". הוא אף מסביר בכך את הסיבה לשואה, שכן בהמשך הגמרא שםף דורשת הגמרא כי אם עמ"י לא יקבל את השבועה, ה' יתיר את בשרם כצבאות וכאיילות השדה.

הסברים של תומכי הציונות

ישנם כמה הסברים מדוע עולים לארץ ישראל חרף השבועה "שלא יעלו כחומה":

ראו גם

לקריאה נוספת