אנציקלופדיה תלמודית:נעילה (תפילה)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך: תפילה שהוסיפו חכמים בזמנים מיוחדים.

תקנתה וגדרה

תקנתה

תפילת נעילה – ויש שקראו אותה נעילת שערים[1] - נתקנה על ידי חכמים שיתפללו אותה בזמנים המיוחדים לה[2], לאחר תפילת מנחה*, כדי להוסיף בהם תחינה ובקשה[3].

טעם השם "נעילה"

בטעם השם "נעילה", כתבו גאונים וראשונים – לסוברים שזמנה בשעת נעילת שערי שמים[4] - שהוא לפי שמתפללים אותה בשעת נעילת וחתימת היום[5], או – לסוברים שזמנה בשעת נעילת שערי היכל[6] - לפי שבאותו עת הכהנים היו נועלים דלתות ההיכל[7].

מקורה

תפילת נעילה שמוסיפים בזמנים מסויימים, אמר ר' לוי שלומדים מהנאמר: גם כי תרבו תפלה אינני שומע[8], מכאן שכל המרבה בתפילה נענה[9], ור' חייא בשם ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן חלפתא בשם ר"מ אומר שלומדים מהנאמר: והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה'[10], מכאן שכל המרבה בתפלה נענה[11], ועל כן הוסיפו חכמים בתעניות תפילת נעילה להוסיף תחינה ובקשה[12], לפי שהם ימי סליחה[13].

מהותה

תפילת נעילה נחלקו בה תנאים ואמוראים: יש אומרים שהיא תפילה נוספת שמתפללים בזמנים מסויימים[14], ומתפללים בה שבע ברכות כבשאר תפילות היום[15]. ושמואל אומר שאינה תפילה נוספת כשאר תפילות היום שיש בה שבע ברכות, אלא אומרים מה אנו מה חיינו[16], דהיינו תפילת אתה נותן יד לפושעים[17]. להלכה מתפללים בה שבע ברכות כשאר תפילות[18].

ימים שנוהגת בהם

תפילת נעילה נוהגת בתעניות – דהיינו תעניות שגוזרים על הציבור מחמת צרות, ולא בארבע תעניות שקבעו חכמים[19], לפי שדווקא בתעניות שנקבעו לתפילה מתפללים נעילה, אך ארבע תעניות שקבעו חכמים הוקבעו לאבל[20] - במעמדות*, וביום-הכיפורים*[21], ובשאר ימים לא תקנו תפילה הזו – ואף שהסמך לתפילה זו הוא משום שכל המרבה בתפילה נענה[22], וטעם זה שייך בכל יום[23] – משום טורח הציבור[24].

יחיד

תפילת נעילה, נחלקו בה תנאים ואמוראים אם אף יחיד מתפלל אותה: יש אומרים שדוקא ציבור מתפללים נעילה ולא יחיד[25], לפי שטעם הוספת תפילת נעילה הוא שכל המרבה בתפילה נענה, וטעם זה נאמר דוקא בציבור – שזכותם גדולה[26] - אך ביחיד למדים מהנאמר אצל חנה שריבוי תפילה אינו מועיל[27], ויש מהאחרונים שכתבו שמלשון הכתוב: גם כי תרבו תפלה אינני שומע[28] – שממנו למדים תפילת נעילה[29] – שנאמר בלשון רבים, נראה שדוקא רבים יענו בתוספת תפילה[30]. ויש אומרים שאף יחיד רשאי להתפלל נעילה[31], לפי שלמדים מהנאמר אצל חנה: והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה'[32], שאף יחיד המרבה בתפילה נענה[33].

זמנה

זמנה

זמנה של תפילת נעילה – דהיינו גמר התפילה[34], שהיא עיקר התפילה[35] – נחלקו בו אמוראים: רב אמר – ויש גורסים ר' יוחנן[36] - בשעת נעילת שערי שמים[37], דהיינו בשעה שהשערים ננעלים בעד השמש, ונסתרה השמש[38], או בשעה ששערי התפילות בשמים ננעלים שהוא לעת ערב בגמר תפילות היום[39], ואמרו בירושלמי שרב היה מתחיל תפילתו בעוד החמה בראש האילנות, אלא שהיה מאריך בתפילה עד שהיה מגיע לזמן נעילת שערים[40]. ור' יוחנן - ויש גורסים שמואל[41], ויש גורסים ר' שמעון[42] - אמר בשעת נעילת שערי היכל[43], דהיינו לאחר זמן הדלקת הנרות במקדש[44], שנסתלקה עבודת ההיכל[45], שבזה דומה הוא לעבד הרוצה לצאת מבית המלך וקודם שיצא הוא מבקש פרס ומנת המלך ונועל השער אחריו[46].

זמן נעילת שערים

בזמן נעילת שערי שמים שהוא סוף זמן תפילת נעילה לדעת רב, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שהוא סמוך לשקיעת החמה[47] - בזמן שהשמש בראש הדקלים[48] - שתיכף שיסיים להתפלל תשקע החמה[49]. ויש סוברים שהוא בשקיעת החמה[50], בהסתלק אור השמש מעל הארץ[51]. ויש סוברים שהוא סמוך לצאת הכוכבים[52]. ויש סוברים שהוא בלילה[53], לאחר צאת הכוכבים[54].

זמן נעילת שערי היכל

בזמן נעילת שערי היכל שהוא זמן תפילת נעילה לדעת ר' יוחנן נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שהוא בשקיעת החמה[55], בתחילתה[56]. ויש סוברים שהוא סמוך לשקיעת החמה[57], בזמן שחמה בראשי האילנות הגבוהים[58], שהוא כחצי שעה קודם שקיעת החמה[59], ויש שכתבו שהוא עשר דקות קודם השקיעה[60]. ויש סוברים שהוא בזמן פלג-המנחה*[61]. ויש סוברים שהוא בלילה[62], אחר צאת הכוכבים[63].

להלכה

להלכה כתבו ראשונים שזמן תפילת נעילה ביום[64], וכתבו שזמנה הוא קודם שתשקע החמה[65], כשהחמה בראש האילנות[66], בכדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה[67], ומהסוברים כן יש שכתבו אחרונים בדעתם שיש להשלים תפילת נעילה חצי שעה קודם השקיעה[68]. ויש שכתבו שזמן תפילת נעילה בפלג-המנחה*[69], ואף לסוברים שזמנה כשהחמה בראש האילנות, כתבו אחרונים שאין להקדימה קודם פלג המנחה[70]. ויש שכתבו שמתחיל להתפלל סמוך לשקיעה, ויסיים סמוך לצאת הכוכבים[71], וכן כתבו ראשונים שאין להקדים תפילת נעילה קודם תחילת השקיעה בעוד שהשמש בעולם, שעדיין אין כאן נעילת שערי שמים[72]. וכתבו ראשונים ואחרונים שדוקא לכתחילה אמרו שזמנה ביום, אבל בדיעבד יצא ידי חובתו אף אם התפלל בלילה[73], ואפילו אם התחיל בלילה[74]. התפלל תפילת נעילה קודם זמנה, לא יצא ידי חובתו[75].

על תפילת נעילה אם פוטרת תפילת ערבית של מוצאי יוה"כ, ואם תפילת ערבית של מוצאי יוה"כ פוטרת תפילת נעילה, ע"ע יום-הכפורים[76].

על נשיאת כפים בתפילת נעילה, ע"ע נשיאת כפים.

סדרה

שליח הציבור

בתפילת נעילה שביום כיפור נוהגים שהרב, או אדם חשוב, זקן וחכם, יהיה שליח צבור לתפילת נעילה[77], וטוב להעמיד אצלו שנים מחשובי העדה אחד לימינו ואחד לשמאלו[78].

פתיחת הארון

פותחים הארון בכל זמן התפילה ביום כיפור[79], לפי שתפילה זו עיקר כל התפילות, שהכל הולך אחר החיתום[80].

אמירת חתמנו

כל מקום שבשאר תפילות היום ביום כיפור אומרים "כתבנו", אומרים בנעילה "חתמנו"[81]. ויש שכתבו שאף במקום "זכרנו" אומרים "חתמנו"[82], ואין נוהגים כן[83].

הזכרת שבת בנעילה

חל יום כיפור בשבת מזכירים אף בתפילת נעילה את השבת - אף על פי ששבת שבכל שאר ימות השנה אין בה תפילת נעילה[84] - שיוה"כ נתחייב בארבע תפילות[85] ביום, שחרית מוסף מנחה ונעילה[86], ומתוך שהתחייב להזכיר את של שבת בשלוש תפילות התחייב אף ברביעית[87], או משום שכל התפילות שביום זה הם חובה מצד עצם היום, ומכיון שיום זה הוא שבת ויוה"כ חייב הוא להזכיר הן את שבת והן את יוה"כ[88]. אך בתפילת "אתה נותן יד לפושעים" שאומרים בוידוי[89] לא יזכיר היחיד – שאומרה לאחר התפילה[90] - את השבת, אך השליח ציבור – שאומרה באמצע התפילה[91] – מזכיר[92].

ודוי

מתוודה בתפילת נעילה שביום כיפור כבשאר תפילות היום[93], אלא שבמקום "אתה יודע רזי עולם" ו"על חטא" אומרים "אתה נותן יד לפושעים" "מה אנו מה חיינו" "אתה הבדלת אנוש מראש"[94]. על חתימת הודוי בתפילת נעילה, ע"ע ודוי[95]. על מקום אמירת הודוי בתפילת הלחש ובחזרת הש"ץ, ע"ע הנ"ל: כל אדם ביום הכפורים.

על אמירת "אשרי" "ובא לציון" קודם התפילה ביום כיפור, ע"ע יום הכפורים[96]. על סדר קדושה בתפילת נעילה שביום כיפור, ע"ע הנ"ל[97]. על אמירת אבינו מלכינו לאחר חזרת הש"ץ, ע"ע הנ"ל[98].

קודם התפילה

בתעניות ציבור קודם תפילת נעילה אומר השליח ציבור חצי קדיש, ומכריז שליח ציבור לקהל לומר וידוי[99], ויש שכתבו שלא נהגו להכריז[100].

תפילת לחש

בתעניות ציבור מתפלל הקהל י"ח ברכות בלחש, ואומרים עננו בשומע תפלה, ולאחר התפילה אומרים וידוי, מה נאמר לפניך יושב מרום וכו' מה אנו וכו' אתה הבדלת עד ואם יצדק מה יתן לך, ומדלג ואומר ואתה ברחמיך רחם עלינו וכו'[101].

חזרת הש"ץ

השליח ציבור חוזר עד ברכת סלח לנו, ואומר הוידויים כדרך שאומר בשחרית, אחר כך אומר ברכת ראה בעניינו, ואומר שבע ברכות נוספות שתיקנו לומר בתעניות-ציבור*[102], ואחר כך מסיים התפילה כדרכה[103].

סדרה במעמדות

סדר תפילת נעילה במעמדות, כתבו אחרונים שהוא כסדרה בתעניות ציבור[104].

תשלומין

על תפילת נעילה אם יש לה תשלומין בתפילה שלאחריה – היינו כשלא התפלל נעילה – ואם יכול להתפלל בה תפילת תשלומין למנחה שלפניה, עי' במקורות שבהערה[105]

הערות שוליים

  1. ↑ משנה תענית כו א וגמ' יומא פז ב.
  2. ↑ עי' ציון 21.
  3. ↑ רמב"ם תפילה פ"א ה"ז.
  4. ↑ עי' ציון 37.
  5. ↑ סידור ר' סעדיה גאון עמ' רנח; עי' רמב"ם תפילה פ"א ה"ז; רבינו פרחיה שבת כד ב.
  6. ↑ עי' ציון 43.
  7. ↑ רבינו פרחיה שם.
  8. ↑ ישעיה א טו.
  9. ↑ ירושלמי ברכות פ"ד ה"א ותענית פ"ד ה"א.
  10. ↑ שמואל א א יב.
  11. ↑ ירושלמי שם ושם, ועי' אברבנאל תקון התפילות ועניניהם.
  12. ↑ עי' רמב"ם תפילה פ"א ה"ז, וברבינו מנוח שם.
  13. ↑ רבינו מנוח שם.
  14. ↑ ד' תנאים בברייתות ורב ביומא פז ב.
  15. ↑ רש"י יומא שם ד"ה צלותא.
  16. ↑ יומא שם. ועי' ר"ח יומא שם (נדפס שם פח א) שכן ד' חכמים בברייתא, שאין זקוק לתפילת שבע, אמנם רש"י שם ביאר שאף לחכמים מתפלל שבע, וכן מבואר מהנדפס שנפרכו דברי שמואל מברייתא זו.
  17. ↑ תו"י יומא שם; תוס' הרא"ש שם.
  18. ↑ גמ' שם.
  19. ↑ רמב"ם תעניות פ"ד הי"ח; ר"ן תענית כו ב (ט א).
  20. ↑ ר"ן שם.
  21. ↑ תענית כו א. וע"ע יום הכפורים ציון 1653 ואילך רמז לתפילת נעילה ביוה"כ. וע"ע מעמדות, אם במעמדות מתפללים נעילה דווקא בימים שהיו מתענים בהם או שאף בימים שלא היו מתענים בהם.
  22. ↑ עי' ציון 8 ואילך.
  23. ↑ עי' מהר"ם חביב לירושלמי ברכות פ"ד ה"א, ויפה מראה לירושלמי שם.
  24. ↑ מהר"ם חביב שם; יפה מראה שם.
  25. ↑ אמוראים בד' ר' לוי בירושלמי ברכות פ"ד ה"א; ריטב"א תענית כו א, בד' תוספתא תענית פ"ב ה"ו.
  26. ↑ מהר"א פולדא ויפה מראה בירושלמי דלהלן.
  27. ↑ אמוראים בד' ר' לוי בירושלמי שם.
  28. ↑ ישעיה א טו.
  29. ↑ עי' ציון 8 ואילך.
  30. ↑ חרדים בירושלמי שם.
  31. ↑ עי' ר"ח בשם ריו"ח ור"ש בן חלפתא בשם ר"מ בירושלמי שם.
  32. ↑ שמואל א א יב.
  33. ↑ תנאים הנ"ל בירושלמי שם.
  34. ↑ הגה"מ תפילה פ"ג אות ה; אבודרהם ס' תפילת יום הכיפורים ד"ה ומחזיר ספר וב"ח או"ח סי' תרכג אות א ושדה יהושע לירושלמי ברכות שם, בד' הירושלמי דלהלן. ועי' אהל מועד שער ר"ה ויוה"כ דרך ד נ"ח, שתחילת תפילת נעילה בזמן נעילת שערי שמים, וצ"ע שבציון 40 הובא מהירושלמי שאף רב שסובר שזמן נעילה בזמן נעילת שערי שמים מ"מ התחיל להתפלל קודם לכן.
  35. ↑ ב"ח שם.
  36. ↑ ריטב"א תענית כו א.
  37. ↑ ירושלמי ברכות פ"ד ה"א ותענית פ"ד ה"א, ועי"ש שרב היה מתחיל להתפלל נעילה בשעה שרואים את השמש בראש הדקלים, והיה מסיים תפילתו בזמן נעילת שערי שמים. ועי' עלי תמר ברכות שם שביאר ד' רב על דרך מה שאמר שלמה המלך בתפילתו (מלכים א ח לב, לד, לו, לט) "ואתה תשמע השמים", ולפיכך בנעילת שערי שמים הוא הזמן האחרון והאדם מתעורר להתאמץ בתפלתו.
  38. ↑ עי' רמב"ם תפילה פ"א ה"ז; חרדים לירושלמי ברכות שם. עי' כל בו סי' יא: ננעלו שערי השמש.
  39. ↑ עי' רש"י תענית שם ד"ה נעילת.
  40. ↑ רב מתניה בירושלמי שם ושם.
  41. ↑ ר"ן יומא פז ב (ו ב) וכס"מ תפילה פ"א ה"ז.
  42. ↑ ריטב"א שם.
  43. ↑ ירושלמי שם לגי' שלפנינו. ועי' רש"י יומא שם וסמ"ג עשין טז וראבי"ה ח"ב יומא סי' תקכט ודרשות מהר"ח או"ז סוף דיני יוה"כ וסמ"ג עשין סי' טז: נעילת שערי עזרה, ועי' אהבת ציון וירושלים עמ' 97. ועי' עלי תמר שם שביאר ד' ריו"ח ע"פ הנאמר (מלכים א ו יז) "הוא ההיכל לפני", היכל שכל הפנים פונים לו בתפלה, ולפיכך בנעילת שערי ההיכל הוא הזמן האחרון והאדם מתעורר אז בתפלה ביותר.
  44. ↑ רא"ש יומא פ"ח סי' כ; ר"ן יומא פז ב (ו ב); לבוש או"ח סי' תרכג ס"ב; ר"ש סירליאו לירושלמי ברכות שם, ועי"ש שכ' שזמן זה אף לאחר הקטרת קטורת של בין הערביים.
  45. ↑ עי' לבוש שם; ר"ש סירליאו שם.
  46. ↑ לבוש שם.
  47. ↑ רמב"ם תפילה פ"א ה"ז, ופ"ג ה"ז; אהל מועד שער ר"ה ויוה"כ דרך ד נ"ח.
  48. ↑ אהל מועד שם.
  49. ↑ כס"מ שם פ"א שם, בד' הרמב"ם.
  50. ↑ ר"ש סירליאו וחרדים לירושלמי ברכות פ"ד ה"א.
  51. ↑ ר"ש סירליאו שם.
  52. ↑ העיטור הל' יוה"כ (ווארשא) דף קח ב בשם רי"צ גיאות; ספר השולחן הל' תפילה שער ב; מאירי יומא פז ב ותענית כו ב; עי' ריטב"א תענית שם א: שהוא קודם סוף בין השמשות שהוא סוף השקיעה, ועי' בהערת המגיה בהוצאת מוה"ק מה שתמה על דבריו, ועי' ריטב"א שבת קכא א: נעילת שערי שמים דהיינו משתשקע חמה; עי' אבודרהם ס' תפילת יום הכפורים: שנמשכת התפילה עד צאה"כ. ועי' רא"ה ור"ן תענית שם: היינו עם חשיכה.
  53. ↑ הגה"מ תפילה פ"ג אות ה; רא"ש יומא פ"ח סי' כ; ר"י מלוניל תענית שם ב; מהר"א פולדא לירושלמי ברכות שם; פני משה לירושלמי ברכות שם; ר"ש סירליאו לירושלמי ברכות שם.
  54. ↑ ר"י מלוניל שם. ועי' מהר"א פולדא ופני משה לירושלמי ברכות שם דהיינו בתחילת הלילה, וכעי"ז בר"ש סירליאו שם.
  55. ↑ מאירי יומא פז ב ותענית כו ב.
  56. ↑ מאירי תענית שם.
  57. ↑ עי' המנהיג הל' צום כיפור; ס' המאורות יומא שם; רא"ה תענית שם; עי' האשכול (אלבק) ח"ב עמ' 97; עי' ספר השולחן הל' תפילה שער ב; עי' ארחות חיים ח"א הל' תפילה אות צה; ר"ן תענית כו ב (ט ב). ועי' רא"ש יומא פ"ח סי' כ: נעילת שערי היכל דהיינו ביום.
  58. ↑ ראשונים הנ"ל.
  59. ↑ ב"ח או"ח סי' תרכג ס"א; ט"ז או"ח שם ס"ק א.
  60. ↑ רוח חיים לשו"ע שם ב.
  61. ↑ ר"ש סירליאו לירושלמי ברכות פ"ד ה"א.
  62. ↑ ריטב"א שבת קכא א ותענית קכו א. ועי' הערת המגיה למס' תענית שם בהוצ' מוה"ק מה שתמה על דבריו.
  63. ↑ ריטב"א תענית שם.
  64. ↑ מרדכי יומא סי' תשכז והאגור סי' תתקנא, בשם ה"ר יהודה מפריז ומהר"ם; האשכול (רצב"א) מועדים הל' יוה"כ עמ' מו; תשובות פסקים ומנהגים למהר"ם בר"ב ח"א סי' קלד בשם תוס' ר"י; אגודה תענית ריש פ"ד בשם תוס'; צרור החיים עמ' צב; רי"ו נ"ז ח"ג. ועי' ציונים הבאים.
  65. ↑ רמב"ם תפילה פ"א ה"ז, וע"ש שנראה שפוסק כרב, אלא שסובר כן בדעתו, ועי' כ"מ שם שהרמב"ם פסק כרב מפני שגרס שהמחלוקת היא בין רב לשמואל; העיטור הל' יוה"כ (הוצ' רמ"י דף קח ע"ב) שהלכה כר' יוחנן, וצ"ב שהוא עצמו גרס שמואל; רי"צ גיאת ח"א עמ' סה; חיבור התשובה למאירי עמ' 513 ועמ' 529; רא"ש יומא פ"ח סי' כ; ר"ן שם שכ"פ מהר"ם מרוטנבורג, וע"ש שמהרי"ף נראה שפסק כרב; טוש"ע או"ח תרכג ב. ועי' סדור יעב"ץ בדינים שלאחר תפילת נעילה, שאף קדיש שלאחר התפילה, לכתחילה יש לאומרו קודם צה"כ.
  66. ↑ טוש"ע שם.
  67. ↑ רמב"ם שם פ"ג ה"ו; העיטור שם; רי"ו שם; שבה"ל סי' שכא; טוש"ע שם.
  68. ↑ ב"ח שם בדעת הרמב"ם.
  69. ↑ ר"ש סיריליאו לירושלמי ברכות פ"ד ה"א, וכעי"ז באבודרהם תפילת יוה"כ ופירושה.
  70. ↑ פמ"ג שם מש"ז ס"ק א; מאמר מרדכי שם ס"ק א; מט"א שם ס"ב; שו"ת רב פעלים ח"ד או"ח סי' ה; שעה"צ למ"ב שם אות ה.
  71. ↑ פסקי ריא"ז תענית פ"ד ה"א אות ג; מאירי יומא שם; הגהות ס' המנהגים לר"א טירנא מנהג של יוה"כ (עמ' קטז) אות קעג; לבוש או"ח שם; מג"א שם ס"ק א. ועי' מג"א שם וט"ז שם סוס"ק א על החרוז היום יפנה כו'.
  72. ↑ ריטב"א תענית כו ב; נ"י שם א. ועי' רא"ה שם.
  73. ↑ תו"י ותוס' הרא"ש יומא פח א; ריקאנטי סי' קסה.
  74. ↑ ב"ח וט"ז או"ח שם.
  75. ↑ תשו' הרמב"ם (בלאו) סי' רנז, ועי' רמב"ם תפילה פ"ג ה"ז.
  76. ↑ ציון 2277 ואילך.
  77. ↑ מט"א סי' תרכג אות ג.
  78. ↑ מט"א שם.
  79. ↑ ספר המנהגים (טירנא) מנהג יום כיפור, הובא בדרכ"מ או"ח תרכג אות ב ובלבוש או"ח תרכג ב, ד.
  80. ↑ לבוש שם ב.
  81. ↑ סידור רש"י סי' רטז; ראבי"ה יומא סי' תקל; ספר מנהגים דבי מהר"ם סדר נעילה; מנהג מרשלייאה סדר תפילת יוה"כ עמ' 136; הרוקח סי' ריז, ריח; ספר המנהגים (טירנא) מנהג יום כיפור; טוש"ע תרכג ב.
  82. ↑ טור שם בשם רב עמרם גאון.
  83. ↑ כל בו סי' ע בשם הר"מ; טור שם.
  84. ↑ רש"י שבת כד ב ד"ה צריך.
  85. ↑ גמ' שבת שם.
  86. ↑ רש"י שם ד"ה יום.
  87. ↑ בעה"מ שבת שם (יא א).
  88. ↑ מלחמת ה' שבת שם. ועי' חיבור התשובה עמ' 520 שכ' ב' הטעמים כסברא אחת.
  89. ↑ עי' ציון 94.
  90. ↑ ע"ע ודוי ציון 259.
  91. ↑ ע"ע הנ"ל שם.
  92. ↑ שבלי הלקט סי' קעח; או"ז ח"ב סי' תנח.
  93. ↑ ע"ע ודוי: כל אדם ביום הכפורים, וע' יום הכפורים ציון 1857.
  94. ↑ סדר רב עמרם גאון תפילת נעילה של יוה"כ; סידור רש"י סי' רטז; ראבי"ה יומא סי' תקל; מנהג מרשלייאה סדר תפילת יוה"כ עמ' 136; שבלי הלקט סי' שכא; הרוקח סי' ריח; מאירי יומא פז ב; עי' אבודרהם סדר תפילת יוה"כ, ועי"ש ביאור תפילת הוידוי בנעילה.
  95. ↑ ציון 331 ואילך.
  96. ↑ ציון 2027 ואילך.
  97. ↑ ציון 1908 ואילך.
  98. ↑ ציון 1953 ואילך.
  99. ↑ אבודרהם סדר תפילת התעניות; טור או"ח תקעט.
  100. ↑ עי' פרישה שם ס"ק כד.
  101. ↑ אבודרהם סדר תפילת התעניות; טור או"ח תקעט.
  102. ↑ ע"ע.
  103. ↑ אבודרהם סדר תפילת התעניות; טור אוח תקעט.
  104. ↑ עי' ציון 99 ואילך. קר"א תענית כו א.
  105. ↑ עי' אוצרות ירושלים חלק מח עמ' תשנז ואילך, מאמרו של הרב יחיאל אברהם זילבר, בני ברק.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:נעילה_(תפילה)&oldid=159886"