פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכט ג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שכט ג


סעיף ג | מפולת[עריכה]

המשנה (יומא פג.) אומרת: מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל, מפקחין עליו את הגל.

☜ כך פוסקים טור ושו"ע.

⤶ נראה שאפילו כשיש ספק אם היה שם יהודי, כיוון שידוע שאמורים להיות שם יהודים אז, מחללים שבת (משנ"ב).

  1. בא במחתרת בעניין שמותר להורגו ונפל עליו הגל, לא חללים עליו שבת, כיוון שהוא גברא קטילא (פוסקים בשם הגמרא).

  2. יהודי מומר לתיאבון, ואינו כופר בתורה, מחללים עליו שבת, אך מומר להכעיס, אין מצילים אותו לא בחול, וכל שכן לא בשבת (משנ"ב[1]).


הערות שוליים[עריכה]

  1. ועיין בסימן של, ב שהבאנו אחרונים שכתבו שמותר להציל גוי מפני שיש בזה סכנה, ונראה שאף כאן סברא זו שייכת. ובייחוד שהזכירו האחרונים סברא נוספת שכיוון שהרופא אינו רוצה לעשות את המלאכה, ניתן להחשיבה כמשאצל"ג ואינה אסורה מהתורה. ועוד כתבו החזו"א (יו"ד ב, כח) והשבט הלוי (א, קכא, ד) שכיום החילונים נחשבים כאנוסים ותינוקות שנישבו ומותר להצילם.