פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עה ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
(ע"ל סי' שס"ד ס"ה) מנה לי בידך שגזלתני, והלה אומר: לא היו דברים מעולם, משביעים אותו היסת. ואם הודה מקצתו, או שעד אחד מעיד שגזלו, משביעין אותו שבועת התורה (מהר"ם).
רבנו שמחה כתב שעל דבר איסור כמו טענת גזילה לא נאמן התובע ולא משביעים היסת[1], אולם המהר"ם, הרמב"ם ותלמידי הרשב"א חולקים, וכמותם פסק השו"ע.
הלויתיך בריבית: כתוב בתלמידי הרשב"א שאינו יכול להשביעו כיוון שלטענתו אינו ראוי להישבע, ואמנם בטענת גזל יכול להשביעו משום שחיישינן שספק מלווה ישנה יש לו עליו ומספק גזל לא פרשי אינשי כיוון דאיתיה בחזרה, אך ריבית ליתיה בחזרה. והביאו שיש מהגדולים שחולקים ע"כ, ובש"ך ציין שהסכמת הפוסקים שיכול להשביעו, כיוון שלא נעשה חשוד ע"פ עדים. וכן פסק בסמ"ע, אמנם לגבי גזל ציין את הטעם של ספק מלווה, וצ"ע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ והביא ראיה משבועות מו,ב גבי המטמין כלים תחת בגדיו ויוצא, שאמרנו שנאמן לטעון שאולין אך לא גנובין כיוון שאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן. בפשטות יש לדחות ראייתו שאמנם אינו נאמן להוציא ללא שבועה אך להשביעו יכול.