פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פג ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
אם הלוה אומר: מחוב פלוני שפלוני ערב בו נתתים לך, ועל מנת כן קבלתם, והמלוה אומר: לא נתרציתי לקבלם אלא מחוב פלוני שאין לי בו ערב, אם החוב שאמר הלוה שפרעו הוא מלוה על פה, נאמן הלוה בשבועת היסת, ונפטר הערב, אפילו היה קבלןא. ואם שני החובות יש לו עליהם שני שטרות, אם לא פרעו בעדים, נאמן המלוה, במגו דלא היו דברים מעולם, ונשבע ונוטל. ואם יש בו נאמנות, נוטל בלא שבועה. ואפילו אם פרעו בעדים, ומעידים שבתורת פרעון נתנם לו, ואינם יודעים מאיזה שטר, נאמן לומר שקבלם בשביל החוב שאין לו בו ערב, ונשבע, וגובה חובו מהלוה או מהערבב; ואם יש בו נאמנות, גובה בלא שבועה (בעה"ת).
א. קבלן: הש"ך תמה, שכן בעה"ת לשיטתו שבמלווה ע"פ אם הלווה טוען פרעתי נפטר הקבלן, אולם השו"ע בסי' קכט,טו פסק שאינו נפטר, וא"כ כך צריך להיות גם אצלנו.
ב. פרעו בעדים: בעה"ת הביא שי"א שבמקרה זה איתרע שטרא כמו בסיטראי, אולם הוא עצמו חלק, וכתב שדוקא בסיטראי איתרע שטרא, משום שודאי לנו שהיה פרעון והמלווה מחדש שהיה חוב נוסף, ואין ספק מוציא מידי ודאי, אבל כאן אנו יודעים שהיו שתי חובות, ולכן השטר שבידו עומד בחזקתו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.