פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פד ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
במה דברים אמורים, כשעבר זמנו. אבל אם הוא תוך זמנו, אע"פ שפגם שטרו, יפרע שלא בשבועה (רמב"ם); אלא א"כ טען הלוה: ישבע ליא.
תוך זמנו: רמב"ם: לא נשבע.
טור בשם ר' האי: נשבע. רק השבועה שתיקנו לנפרע מיתומים מתבטלת בעקבות חזקת אאפת"ז.
מ"מ: הסתפק והתקשה בדברי הרמב"ם, שהרי במקרה זה המלווה מודה שנפרע מקצת תוך זמנו, וא"כ התבטלה לגבי לווה זה חזקת אאפת"ז. הקצות יישב שמאי דאיתרע איתרע ומאי דלא לא, וכמו שאומרים גם לגבי חזקת שטרך בידי, שגם כשידוע שפרע מקצת, בכל זאת חייב על השאר ולא נאמן לומר פרעתי הכל. וביאר שגם המ"מ לא השיג אלא על כך שגם לא צריך להישבע, אך עצם החזקה ודאי קיימת לענין ממון.
שו"ע: פסק כרמב"ם.
סמ"ע: התקשה מדוע הרמ"א לא כתב שיש חולקים, הרי הטור הביא את דעת ר' האי באחרונה.
ש"ך: פסק כרמב"ם, וביאר שר' האי חלק רק בגובה מלקוחות אך בפוגם שטרו מודה לרמב"ם.
א. הישבע לי: שו"ע: יכול להשביעו. הסמ"ע הקשה שאין זה מדברי הרמב"ם, ואדרבה הרי"ף והר"י מיגש כתבו שתוך זמנו א"א לומר אישתבע לי (ראה סי' עח,ב), וצריך לומר שהשו"ע מחלק שכאן שאני בגלל שפגם שטרו וא"כ איתרע לגבי הלווה חזקת אאפת"ז, אמנם צ"ע מנ"ל לשו"ע.
ש"ך: אינו יכול להשביעו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.