פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פז לט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לט[עריכה]
יש מי שאומר שהמזכיר שם שמים לבטלה, שכנגדו נשבע ונוטל (הגמ"ר). הגה: תבעו בשכר השדכנות, וזה כופר ואמר שלא היה שדכן שלו, או שאר טענות שבינייהו, דינו כבשאר תביעות ממון, ונשבעין על כך (פסקי מהרא"י פ"ה).
ש"ד על חיוב מדרבנן: בעה"ת והקצות כתבו שהמו"ב בדינא דגרמי חייב ש"ד, ואם אומר על השאר איני יודע אמרינן משאיל"מ (עיין בסיכום על סע' ט שמ"מ אין יורדים לנכסיו), אך הרש"ל והש"ך בסי' שפח כתבו שלמ"ד שגרמי מדרבנן לא שייכת שבועה דאורייתא. הקצות הוכיח דבריו ממספר מקורות וביניהם מכתובה, שלדעת הרמב"ם חיובה מדרבנן ובכל זאת כתב שבמו"ב יכולה להשביעו שבועת התורה. הטעם הוא שהפקר בי"ד הפקר ולכן לאחר תקנת חכמים יש בממון זכייה מהתורה. וכתב שאת הרש"ל יש ליישב לשיטתו, שלמ"ד שגרמי הוי קנס אם הודה פטור כיוון שמודה בקנס פטור, ולפי"ז מובן שגם אין שבועה, כי אין שבועה בקנס, אמנם הש"ך הוכיח מהמרדכי שדוקא מודה בקנס מהתורה פטור, וא"כ א"א ליישבו כך.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.