פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צא ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
אם לא נתן בעל הבית לחנוני קצבה כמה יתן לפועליו, אלא אמר ליה: תן להם מה שצריכים, אם אין הפועלים לפנינו או מתו, החנוני נאמן לומר: כך וכך נתתי להם ונוטל מבעל הבית בלא שבועה (בעה"ת). הגה: וי"א דאף אםא הפועלים בכאן, והחנוני נתן להם יותר משכרן, הואיל ולא נתן קצבה כמה יתן להם, הרי החנוני נשבע ונוטל (ב"י בשם התרומות שער כ"ט).
רש"ל,ש"ך: אמנם בסע' ב לגבי מתו פועלים, כתב השו"ע שהחנווני נוטל ללא שבועה והרמ"א חלק וכתב שנשבע. אך כאן גם לפי הרמ"א נפטר משבועה, כי כאן בעה"ב מודה שנתן והספק הוא רק כמה. הסמ"ע מבאר את הרש"ל שנפטר רק משבועה בנק"ח אך חייב היסת, ולכן בסע' ג כתב הרמ"א שחייב שבועה, וכוונתו שם להיסת. והש"ך חלק וביאר שפטור אף מהיסת, ובסע' ג אין את חזקת שליח עושה שליחותו ולכן חייב שם אף שבועה בנק"ח.
סמ"ע: יישב את הטור שהביא בסע' ב המחל' וכאן סתם, שסמך על דבריו לעיל. נראה מדבריו שחולק על הרש"ל גם בפירוש הרמ"א, ולדעתו הוא יחלוק גם כאן.
א. הש"ך כותב שיש לגרוס "ואם הפועלים", ואין כאן מחלוקת כלל, אלא בסיפא חייב שבועה בגלל שהפועלים מכחישים אותו משא"כ ברישא. לעיל בסע' ב כתב הש"ך בפי' הראשון שאם בעה"ב משלם רק פעם אחת אז גם כשיש הכחשה אין החנווני צריך להישבע, ולכאורה קשה מכאן שנאמר שאם מכחישים אותו חייב להישבע. אלא שיש לחלק בפשיטות, ששם בעה"ב מודה שצריך לשלם סכום זה, ומכיוון שהפועלים אינם פה, אינו מפסיד בכך שמביא סכום זה לחנווני, משא"כ אצלנו שבעה"ב מסופק שמא השכר היה נמוך יותר וא"כ הוא בכלל לא צריך לשלם סכום זה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.