פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנד ז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנד ז

סעיף ז[עריכה]

הרי שפתח חלון לחצר חבירו ומחל לו בעל החצר, או שגלה דעתו שהניחו כגון שבא וסייע עמו, או שידע הניזק ולא ערער, הרי זה החזיק בחלון, ואינו יכול אחר כך לחזור ולערער עליו לסתום (רמב"ם ורא"ש,דלא כרי"ף). הגה: כן ראוי להורות מאחר שכבר החזיק זה בחלון, אע"פ שרבים חולקים וסבירא להו דאין חזקה מהני בהיזק ראיה. ואפי' למ"ד יש לו חזקה, היינו לגופו של חלון דלא יוכל בעל החצר לסתמו או למחות בו, אבל הוא אסור לעמוד בחלון ולראות בחצר חבירו, כדי שלא יזיקנו בראייתו, ובזה איסורא קא עביד ולא מהני ליה חזקה, וזה יוכל בעל החצר למחות בו (ב"י בשם הרשב"א). אבל כל זמן שאין לו חזקה יוכל לערער עליו וצריך לסותמו, אף ע"פ שעכשיו א"צ לבנות בצדו. ואי בעינן חזקה ג' שנים, יש בו מחלוקת, וכמו שנתבאר לעיל סימן קנ"ג לענין זיזין ושאר דברים כיוצא בו (וע"ל סימן קנ"ה סעיף ל"ה).

חזקה להיזק ראייה: שו"ת רי"ף[1],רמב"ן: אין חזקה. הרי"ף נימק שדמי לקוטרא שהוא נזק תדיר, והרמב"ן הוסיף שאין חזקה לנזקי הגוף אלא רק לנזקי ממון, ועוד שאסור להזיק בראייה, וא"א לעולם לשמור עצמו מלהסתכל. ראיות: א. הגמ' בב"ב רוצה להוכיח שהיזק ראייה לאו שמיה היזק מדברי המשנה "השותפים שרצו", ואם יש חזקה יש לדחות שאולי מדובר שהחזיק ולכן א"א לכפות ללא רצונו. ב. בב"ב נט,ב הורה ר' חייא "יגעת ופתחת יגע וסתום", ולא בירר שמא החזיק[2]. לגבי הראיה הראשונה, גם החולקים מודים שבכותל חצר אין חזקה. המ"מ מנמק ששם לא עשו מעשה, והרא"ש מנמק ששם כל אחד גם מזיק וגם ניזק, ועוד ששם הנזק תדיר (שלא כבחלונות). לגבי הראיה השנייה, מדובר שידע שלא החזיק.

ר"י מיגש,רמב"ם,רא"ש,שו"ע: יש חזקה. הטור כתב שהרמב"ם כרי"ף, והב"י תמה עליו. ראיות: א. המשנה בב"ב נח,ב אומרת שיש לחלון צורי חזקה. ב. המשנה בב"ב נט,א אומרת שהזיז עד טפח יש לו חזקה. לגבי הראיה הראשונה, מיישבים הרי"ף והרמב"ן שמדובר במקרה שאין היזק ראייה ולענין בניית כותל שיסתיר אורו. לגבי זיז, הנ"י מיישב את הרי"ף לטעמו שכאן אין השימוש תדירי, ואילו הרמב"ן לטעמו צ"ל שמדובר באין היזק ראייה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. הו"ד בנ"י ב"ב ב,א וכן לב,א.
  2. בירושלמי מובא על סיפור זה שהניזק סייע בפתיחת החלונות, והוכיח מכך הרמב"ן שאין חזקה להיזק ראייה אפי' במקרה שסייעו, ור"י מיגש דחה (הו"ד בגר"א סי' קנד,ז) שלפי הירושלמי אין במסייע ממש, אך הבבלי חולק וסובר שיש במסייע ממש. ראה הרחבה בענין מסייע בסיכום לסימן קנג,טז.