פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעה נח

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעה נח

סעיף נח[עריכה]

אם בתחלת המשכונא בא המצרן לערער לעכב לומר: אני אלוה לך כי שמא כוונתך להערים למכור למלוה, אינו יכול לעכב בידו, כי יאמר בעל השדה: זה נוח לי ואתה קשה ממנו. אמנם אם יראה לדיין שיש בו ערמה, דוחין את המלוה (רא"ש^[1]). אם שדה הסמוכה למשכונא נמכרת, הלוה מעכב על המלוה ואין המלוה מעכב על הלוה^א (רמב"ן). ואם אין הלוה חפץ לקנותו, וקנאו אחר, אפילו אינו בן המצר, אין המלוה יכול להוציאו מידו. ואם קדם המלוה וקנה, בן המצר מוציא מידו (ב"י ברמב"ם). וי"א דלמלוה דין מצרן (טור בשם הר"י ברצלוני וכ"כ הרא"ש והמגיד בשם הרשב"א פי"ב), (וכן נראה עיקר^ב).

א. שדה הסמוכה למשכונא – מלווה לעומת לווה: נלמד מדין "מרי דבתי לא מצי מעכב אמרי דארעא, ומרי דארעא מצי מעכב אמרי דבתי".

ב. שדה הסמוכה למשכונא – כח המלווה:

ב"י ברמב"ם,שו"ע: אין למלווה דין מצרן כלל, ולכן אינו יכול להוציא מאחר שקנה, ואילו קנה הוא המצרנים האחרים מוציאים ממנו. הב"י דייק זאת מדברי הרמב"ם שנפסקו בסע' מה: "אם טען הלוקח ואמר: גזלן אתה לשדה זו... שוכר או ממשכן, צריך בעל המצר להביא ראיה שהוא בעל המצר", משמע שאם הוא שוכר או ממשכן על השדה הסמוכה אינו נחשב מצרן.

רא"ש,רשב"א,רמ"א: יש לו דין מצרן, ואמנם אינו קודם ללווה אך ביחס לשאר העולם נחשב כשאר המצרנים.

קשה – מדוע בסע' מה הרמ"א לא השיג על דברי השו"ע?

סמ"ע,ט"ז: הרמ"א הכריע שנחשב מצרן רק לענין שאם קנה אין מצרן אחר יכול לסלקו, אך לא לענין שהוא יכול לסלק אנשים אחרים שקנו (אפילו אם אינם מצרנים).

ש"ך: לדעת הרמ"א נחשב מצרן לכל ענין, וסובר שכן גם דעת הרמב"ם ואין בכך סתירה לנאמר בסע' מה, משום ששם הכוונה היא שהלוקח טוען שמא ממושכנת או שכורה היא והלווה או המשכיר ירצה לקנות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]