פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצט ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קצט ב

סעיף ב[עריכה]

וכן ראובן שמכר מטלטלין לשמעון במנה, וקנה שמעון המטלטלין ונתחייב לראובן בדמים, ואחר כך היה לשמעון מטלטלים אחרים למכור ואמר ליה ראובן: מכור אותם בדמים שיש לי בידך מדמי המכר, ואמר ליה: הן, נקנין אותן המטלטלים לראובן בכל מקום שהם, ואע"פ שלא משך ולא הגביה, שגם זה דבר שאינו מצוי הוא ולא גזרו ביה רבנן. אבל אם היה עליו חוב שלא מחמת המכר וא"ל: מכור לי מטלטלין בחוב שיש לי אצלך, ונתרצו שניהם, לא קנה. הגה: מיהו י"א דמיירי דוקא שאמר ליה: מכור לי בהנאת מחילת הדמים שיש לי אצלך, אבל אם אמר ליה: מכור לי בדמים שיש לי בידך, לא קנה (המגיד בפ"ז דמכירה ור"ן פ' הזהב ועיין בב"י). ועיין לקמן סימן ר"ד סעיף י'. (ב"מ מו,ב).

מלווה: קידושין מז,א: המקדש במלווה אינה מקודשת משום שמלווה להוצאה ניתנה.

רמב"ם,מ"מ בר"ח וברי"ף: אפשר לקנות במלווה (דברים הנקנים בכסף כגון קרקעות). המ"מ מיישבו שדחה את הסוגיא בקידושין מכח הסוגיא אצלנו שדמי שור קונים. תלמידי הרשב"א מיישבים שדחה את הסוגיא בקידושין מכח הסוגיא בב"מ מח,א[1]. אך במקום אחר מסביר המ"מ שגם לרמב"ם א"א לקנות במלווה, חוץ מדמי שור, ששם עשאוהו חז"ל כאילו המכר הראשון בעין ומחליפו עם מה שמוכר עתה, וכ"כ הסמ"ע. זהו הסבר החת"ס במ"מ, אולם הנחל"צ והלח"מ ביארו שגם לפי הדברים הללו של המ"מ מלווה קונה, אלא שהוקשה לו בשלמא במלווה קונה במעות שנתן בתחילה, אולם כאן לא נתן מעות בתחילה, ויישב שכאן אמנם לא נתן מעות אך נתן את החפץ שמכר, וא"כ קונה בחפץ.

רמב"ן ברי"ף,ראב"ד,רא"ש,רוה"ר: א"א. אפשר רק בהנאת מחילת מלווה.

שו"ע: בסי' קצה,י משמע שא"א ולענין מי שפרע (רד) הביא שתי דעות, וכאן כתב לגבי קונה בדמי שור שאי"צ לומר. לפי הנחל"צ והלח"מ מוכח מכך שסובר שמלווה קונה, אולם לפי הבנת החת"ס במ"מ אין ראיה.

דמי שור: ר' האי: אינם קונים, דינם כשאר מעות. דברי הגמ' נאמרו רק לפי ההו"א שמטבע נעשה חליפין.

שאר הראשונים,שו"ע: קונים. הטעם לכך מבואר בגמ', שבמילתא דלא שכיח לא גזרו חכמים.

האם צריך לומר בהנאת מחילת דמי השור? רמב"ם,שו"ע: לא. המ"מ והסמ"ע כתבו כאן שלרמב"ם ולשו"ע בשאר מלווה לא קונה ושאני הכא שעשאוהו חז"ל כאילו מחליף המכר בחפץ שקנה ממנו קודם. אמנם המ"מ במקום אחר כתב שלרמב"ם בכל מלווה לא קנה. עיין לעיל בהערה על החת"ס והנחל"צ.

רמב"ן,רשב"א,רמ"א: כן, כמו בכל מלווה.

רי"ף,רא"ש: סתמו ולא ציינו שהסוגיא עוסקת באומר "בהנאה".

ר"ן ברי"ף: כן, צריך לפרש שמדובר באומר "בהנאה".

ב"י ברא"ש: לא, כך מוכח מכך שסתם. צ"ע, הרי משמע שמקבל את דברי הר"ן ברי"ף למרות שגם הרי"ף סתם.

ד"מ ברא"ש: אין הכרע.

כנה"ג ברא"ש: כן, כך מפורש ברא"ש בקידושין סי' ה. הרא"ש הוכיח מדמי שור שאפשר לקנות בהנאת מחילת מלווה (הו"ד בהערות על הטור).

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. נאמר שם "אמר רבא: קרא ומתניתא מסייע ליה לריש לקיש [שאמר שמעות אינן קונות מהתורה]. קרא - דכתיב וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו. תשומת יד - אמר רב חסדא: כגון שיחד לו כלי להלואתו, עשק - אמר רב חסדא: כגון שיחד לו כלי לעשקו. וכי אהדריה קרא כתיב והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו ואילו תשומת יד לא אהדריה. מאי טעמא - לאו משום דמחסרא משיכה?" אם מלווה אינה קונה כלל אפי' בקרקעות, א"א להוכיח מכאן שמעות אינן קונות מטלטלין, שהרי מדובר כאן במלווה.