פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רה ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט[עריכה]
עדי המודעא יש להם לחתום הם עצמם באותו הממכר שנמסר להם המודעא עליו, ואין בכך כלום (ב"ב מח,ב); ואפילו אמר להם בפני האנס: ברצוני מכרתי בלא אונס, הוי המודעה קיימת, כשם שאונסו שמכר בלא רצון כך אונסו עד שאמר: ברצוני אני מוכרא. (ע"ל סי' מ"ו אי נאמנים לומר: מודעא היה דברינו). הגה: שטר מודעה שאין בו זמן ואין העדים כאן ולא ידעינן אי נעשית קודם המכר או אח"כ, המודעא כשרה ומבטלת המקח, מאחר דידעינן באונסיה מסתמא מסר מודעא קודם לכןב (מ"כ במרדכי ישן ודעת עצמו).
א. נלמד מדברי רב ביבי לגבי גזלן, שאם ראינו שהנאנס קיבל כסף, עליו להחזירו לגזלן, אולם אם לא ראינו אלא הוא מודה שקיבל פטור, כיוון שיתכן שאנסו גם על ההודאה.
ב. מודעה ללא זמן: הרמ"א נימק שמכיוון שידעינן באונסיה מסתמא מסר המודעה לפני המכירה. הסמ"ע מנמק שמעמידים את העדים על החזקה שלא היו כותבים לולא ידעו שעוד לא מכר, והב"ח מנמק שמעמידים הקרקע בחזקת המרא קמא. הקצות כתב שנפק"מ בין הטעמים לתובע שנאנס לעשות פשרה, שלפי הסמ"ע המודעה תהיה טובה, ואילו לפי הב"ח לא, משום שכאן הנתבע האונס הוא המוחזק.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.