פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שנו ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שנו ב

סעיף ב[עריכה]

הגונב ומכר ולא נתייאשו הבעלים (וע"ל סימן שס"ח), ואח"כ הוכר הגנב ובאו עדים שזה החפץ שמכר פלוני הוא גנבו בפנינו, חוזר החפץ לבעלים והבעלים נותנים ללוקח דמים שנתן לגנב, מפני תקנת השוק, והבעלים חוזרים ועושים דין עם הגנב. ואם גנב מפורסם הוא, לא עשו בו תקנת השוק, (טור ס"ד בשם רי"ף ורמב"ם) ואין הבעלים נותנים ללוקח כלום, אלא חוזר הלוקח ועושה דין עם הגנב ומוציא ממנו דמים שנתן לו. הגה: וי"א דאף בגנב מפורסם עשו תקנת השוק וצריך להחזיר ללוקח מעותיו, אלא אם כן ידע הלוקח שזה הדבר שקנה גנוב, שאז צריך להחזיר בלא דמים (טור בשם הרא"ש ור"י). ואפילו הגנב אין צריך להחזיר לו מעותיו, דודאי נתן לו לשם מתנהא, הואיל וידע שאינו שלו וקנאה (מרדכי פרק הגוזל בתרא). ואם אמר הלוקח: לטובה נתכוונתי, נאמן וצריך להחזיר לו מעותיו אפילו בגנב מפורסם, לכ"עב (מרדכי ותוספות פרק הנ"ל והגהות מיימוני פ"ה דגניבה).

תקנת השוק: ב"ק קטו,א: איתמר: גנב ומכר ואח"כ הוכר הגנב, רב משמיה דרבי חייא אמר: הדין עם הראשון, ר' יוחנן משמיה דרבי ינאי אמר: הדין עם השני... רב פפא אמר... בעשו בו תקנת השוק קמיפלגי, רב משמיה דר' חייא אמר: הדין עם הראשון, דינא דלוקח דלישקול זוזי מגנב, ולא עשו בו תקנת השוק [כיוון שהוכר, אך כשלא הוכר גם הוא מודה שעשו]; ור' יוחנן משום דר' ינאי אמר: הדין עם השני, דינא דלוקח דלישקול מבעל הבית, ועשו בו תקנת השוק.

גנב מפורסם: ב"ק קטו,א: אמר רבא: אם גנב מפורסם הוא, לא עשו בו תקנת השוק. והא חנן בישא דמפורסם הוה, ועשו בו תקנת השוק! נהי דמפורסם לבישותא, לגניבותא לא מפורסם. איתמר: גנב ופרע בחובו, גנב ופרע בהיקיפו - לא עשו בו תקנת השוק, דאמרי: לא אדעתא דהנהו יהיבת ליה מידי. משכנתא שוי מאתן במאה - עשו בו תקנת השוק, שוה בשוה - אמימר אמר: לא עשו בו תקנת השוק, מר זוטרא אמר: עשו בו תקנת השוק. (והלכתא: עשו בו תקנת השוק.) זבינא שוה בשוה - עשו בו תקנת השוק, שוה מאה במאתן - רב ששת אמר: לא עשו בו תקנת השוק, רבא אמר: עשו בו תקנת השוק. והלכתא: בכולהו עשו בו תקנת השוק, לבר מגנב ופרע בחובו, גנב ופרע בהיקיפו.

תוס',רמב"ם,שו"ע,ש"ך: תקנת השוק היא רק בקונה מגנב שאינו מפורסם. ה'והלכתא מוסב רק על המחלוקות', ובכל זאת נאמר 'לבר מגנב ופרע בחובו', בגלל שזה נכתב לאחר האיתמר העוסק במחלוקות, אך דברי רבא הם מימרא בפני עצמה, ואף אחד לא חלק עליה ולכן מסתבר שכך הלכה. הב"י כתב שמדברי הרי"ף לא מוכח מהי פסיקתו, אמנם הש"ך כתב שמכך שהביא את דברי רבא מוכח שפסקם. הש"ך הביא עוד ראשונים שפסקו כן.

רא"ש בשם ר"י,רמ"א,רש"ל: גם במפורסם. ה'והלכתא' מוסב על הכל, כמוכח מכך שנכתב 'לבר מגנב ופרע'.

במתנה: רשב"א,ש"ך ברא"ש,ש"ך: לא עשו תקנת השוק.

ב"י וד"מ ברא"ש,ד"מ: עשו. הם למדו זאת מתשובת הרא"ש שכתב שנהגו שאין מגבים לבע"ח ממטלטלים שמכר או נתן הלווה מפני תקנת השוק, משמע שגם במתנה שייך תקנת השוק. הש"ך משיג שאין ללמוד משם אלינו, כי אצלנו לא שייך תקנת השוק במתנה, שהרי הטעם לתקנה הוא שאחרת אף אחד לא יקנה מחברו מחשש גניבה. עוד מקשה הש"ך שמתנה ודאי גרע מגנב ופרע בחובו (סע' ו).

עבדים ובהמה: רשד"ם: לא עשו תקנת השוק.

מהר"א ששון: עשו, עבדים כמטלטלי לענין תקנת השוק.

ש"ך: צ"ע.

קונה מגוי: בעה"מ: לא עשו תקנה.

רמב"ן,רב שרירא גאון,הגה"מ,ש"ך: עשו.

אם הבעלים תפס החפץ לפני שהגיע ללוקח (לאחר ששילם): ש"ך,נתיבות – אין תקנה. הבעלים יכולים לטעון שהם הצילו החפץ לעצמם.

מפורסם לרשע: אם אינו מפורסם כגנב, אע"פ שמפורסם לרשע בדברים אחרים, אינו נחשב מפורסם, כמוכח מהסיפור על חנן בישא בגמ' שם (ש"ך).

א. אי"צ הגנב להחזיר: הרמ"א כתב בשם המרדכי שאם ידע הקונה שהוא גנב, אפילו הגנב לא צריך להחזיר לו המעות, כי ודאי נתן לו לשם מתנה, אך הש"ך משיג שהמרדכי אמר זאת רק אליבא דשמואל בב"מ טו,ב אך לפי מה שקיי"ל כרב צריך.

ב. לטובה נתכוונתי: הש"ך מדייק מתוס' שאם היה יכול הבעלים להוציא מהגנב גם לולא קנה ממנו הלוקח – אי"צ להחזיר לו מעותיו גם אם התכוון לטובה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.