פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט תי ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט תי ו

סעיף ו[עריכה]

אחד החופר בור ברשות הרבים, או החופר בור ברשותו ופתחו לר"הא, או פתח לרשות חבירו, או שחפר ופתח לרשותו והפקיר רשותו ולא הפקיר בורו, ה"ז חייב בנזקיו. אבל אם הפקיר רשותו ובורוב, או שהפקיר בורו שברשותו, ה"ז פטור, שנאמר: בעל הבור ישלם (שמות כא, לד), מי שיש לו בעלים, וזה הפקר ובתחלה ברשות חפר, מפני שחפר ברשותו.

ב"ק מט,ב: ת"ר: החופר בור ברה"י ופתחו לרה"ר חייב, וזהו בור האמור בתורה, דברי ר' ישמעאל; ר"ע אומר: הפקיר רשותו ולא הפקיר בורו - זהו בור האמור בתורה. אמר רבה: בבור ברה"ר - כ"ע לא פליגי דמיחייב, לא נחלקו אלא בבור ברשותו... ורב יוסף אמר: בבור ברה"י - כולי עלמא לא פליגי דמחייב, כי פליגי - בבור ברה"ר. פסקו הפוסקים כר"ע אליבא דרבה.

א. פתחו לרה"ר: גמ',טור - וכן ד' טפחים הסמוכים לרה"ר דינם כרה"ר.

ב. הפקיר רשותו ובורו: תוס',רא"ש,רמב"ם,שו"ע: פטור. יש חיוב או על כרייה שלא ברשות או על בעלות, אבל כאן הוא כרה ברשות ועכשיו כבר אין לו בעלות.

רש"י: חייב, כדין בור ברה"ר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.