ישיבת סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(10 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
מצוות [[ישיבה בסוכה]] היא [[מצוות עשה]] מ[[דאורייתא]] לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי [[חג הסוכות]] כשם שהוא דר בביתו שנאמר {{ציטוטון| בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים}}. חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.
==המקור בתורה==
ב[[תורה]] נאמר כי מצווה לשבת בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות {{ציטוטון|בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת}}.


'''מצווה לשבת בסוכה ב[[חג הסוכות]], שנאמר''' {{מקור|ויקרא כג, מב|כן}}''': {{ציטוטון|בסוכות תשבו שבעת ימים}}.'''
גם בימי [[עזרא]] מובא כי העם חגג את החג יחד עם עשיית סוכות {{ציטוטון|וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם}}. בפסוקים מתואר כי המצווה נעשתה ברוב עם באופן שלא היה כמותו מימי [[יהושע]]{{הערה|כך מפרש הכוזרי מאמר ג, סג אם כי יש דעות רבות בדבר}}. מהפסוקים בהם מתואר על עשיית הסוכות{{הערה|בפסוק מובא כי הסוכה נעשתה מ"עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" ובגמרא מפרשים כי את ההדס השוטה לקחו לסכך ואת ההדס ענף עץ עבות לקחו למצוות ארבעת המינים}} לומדים בגמרא {{#makor-new:סוכה יב א|בבלי-סוכה|יב|א}} כי ניתן לעשות את הסכך רק בדבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה.


== המקור בתורה ==
==תשבו כעין תדורו==
{{ציטוטון|בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם|ויקרא כג, לט-מג}}.
חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. ה[[רמב"ם]] הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: {{ציטוטון|שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה}}.
 
במילים אלו מצווה התורה את [[עם ישראל]] לשבת בסוכה ב[[חג הסוכות]].  


==ענני כבוד או סוכות ממש==
==ענני כבוד או סוכות ממש==
בתורה נאמר כי מצוות הסוכה באה להזכיר כי הסוכות שהיו לעם ישראל במדבר {{ציטוטון|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם}}. הגמרא {{#makor-new:סוכה יא ב|בבלי-סוכה|יא|ב}} מביאה מחלוקת בין [[רבי אליעזר]] ל[[רבי עקיבא]] בהבנת הפסוק- רבי אליעזר אומר שהכוונה לענני כבוד שבהם הקב"ה סוכך על עם ישראל ואילו רבי עקיבא אומר שמדובר בסוכות ממש. גם בפרשנים נחלקו בהבנת הפסוק כאשר יש שפירשו כשיטת רבי אליעזר כי פירוש המילה סוכות היא מלשון "סככה" וכי מדובר בענני הכבוד כמו ה[[תרגום יונתן]] {{הערה|תרגום יונתן ויקרא כג, מג$|כן}}, רש"י {{הערה|רש"י ויקרא כג, מג$רש"י}}, וכן הרמב"ן {{הערה|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} ומנגד יש שפירשו כשיטת רבי עקיבא כי מדובר בסוכות ממש כמו ה[[ראב"ע]] וה[[רשב"ם]]<ref>מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון {{מקור|בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68}} מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).</ref>.


מיוחדת מצות סוכה, שטעמה נאמר בפירוש בפסוק: {{ציטוטון|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם|ויקרא כג, מג}}.
ה[[נצי"ב]] {{הערה|בספרו "[[העמק דבר]]" במדבר י, לד}} מפרש בדרך מחודשת כי באמת "[[אלו ואלו דברי אלהים חיים]]", וכי כאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם גם בדרך.
 
===כוונה בקיום המצווה===
ב[[תלמוד]] {{מקור|בבלי:סוכה יא ב$סוכה יא:|כן}} נחלקו התנאים בביאור הפסוק{{הערה|הדברים הובאו ב[[ילקוט שמעוני]] במקום {{מקור|ילקוט שמעוני תורה אמור תרנה$רמז תרמנה|כן}}.}}, [[רבי אליעזר]] פירש שאותם "סוכות" היינו [[ענני הכבוד]]{{הערה|וכן כתב ב[[תרגום יונתן]] {{מקור|תרגום יונתן ויקרא כג, מג$במקום|כן}} וב{{מקור|רש"י ויקרא כג, מג$רש"י}}, {{מקור|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} {{מקור|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם}}.}} (שהרי "סוכות" היינו מלשון סככה, הגנה), ואילו [[רבי עקיבא]] פירש שהכוונה לסוכות ממש{{הערה|וכן פירשו הראב"ע והרשב"ם שם.}}, שכאשר עם ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה היו מתגוררים בסוכות<ref>מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון {{מקור|בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68}} מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).</ref>.
ה[[ב"ח]] {{#makor-new:אורח חיים תרכה|בית-יוסף-ב"ח-או"ח|תרכה|null}} אמר כי מכיוון שבפסוק נאמר כי מטרת המצווה היא "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל"- הבנת טעם המצווה היא חלק מהמצווה{{הערה|הב"ח מדייק כך מדברי הטור שביאר בטעמי המצווה בסימן זה בניגוד למנהגו בסימנים אחרים. אמנם, יש לציין כי מדובר בחידוש בדברי הטור וכי הטור וכן פוסקים קודמים לב"ח לא ציינו דין זה}}. ה[[משנה ברורה]] מסביר כי יש לכוון בישיבת הסוכה כי היא זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני הכבוד שהקיפו אותנו אז להגן עלינו מהשרב והשמש. אמנם, הוא אומר שדברי הב"ח הם רק לכתחילה, אך בדיעבד גם מי שלא כיוון בטעם המצווה אלא רק כיוון לעשות מצווה במעשיו- יצא ידי חובתו.
 
וה[[נצי"ב]] בספרו "[[העמק דבר]]" {{מקור|במדבר י, לד|כן}} כתב לבאר, שבאמת "[[אלו ואלו דברי אלקים חיים]]", שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך.


==טעם המצווה ==
==טעם המצווה==
כאמור, המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר משפיעה גם על טעם המצווה וכן לפי שיטת הב"ח יש לה גם השפעה הלכתית על קיום המצווה.
===מדוע זכר לענני הכבוד?===
מפרשים רבים הקשו שלפי הדעה כי מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד, מדוע עושים זכר דווקא לעננים אלו ולא ל[[באר מרים]] או למן שליוו את עם ישראל?


לשיטת רבי עקיבא שהסוכות נעשו לזכר הסוכות שבני ישראל בנו והתגוררו בהם בעת הליכתם במדבר, יש להבין מדוע התורה מצוה עלינו לזכור זאת? מה החשיבות והערך המיוחד שיש בדבר?
הב"ח{{הערה|הוא מסביר כך את שיטת הטור}} מתרץ ומסביר כי עיקר הזיכרון בישיבת עם ישראל בסוכות איננו בישיבה עצמה אלא דווקא ביציאת מצרים. לפירושו, בניגוד למן ולבאר, ענני הכבוד היו הדבר הראשון שהעניק הקב"ה לעם ישראל, וכאשר אנו נזכרים בהם ממילא זוכרים את יציאת מצרים שהיא יסוד גדול על בחירת עם ישראל והשגחת הקב"ה כמו הציווי במצוות רבות אחרות{{הערה|סמך לשיטה זו ניתן למצוא גם בפסוקים. התורה אומרת כי מטרת מצוות הסוכה היא "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"- כלומר שידעו לדורות על השגחת הקב"ה על עם ישראל. דבר זה עשוי להתכתב עם מטרת יציאת מצרים עצמה שהייתה "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" וכן "בזאת תדע כי אני ה'" בניגוד לדברי פרעה "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח"}}.


יש בזה כמה הסברים:
באופן אחר מסביר ה[[בני יששכר]] {{הערה|הוא מקשה בשם החיד"א ומפרש בשם רבי חיים כפוסי}} כי בניגוד למן ולבאר שהיו נדרשים לעם על מנת שיוכלו לשתות ולאכול, ענני הכבוד היו מתנה עודפת. כלומר, בניגוד לאכילה ושתייה שהעם לא היה יכול לשרוד בלעדיהם, ענני הכבוד מסמלים את אהבת הקב"ה לעם שעשה להם גם נס על מנת להקל על דרכם במדבר על אף שהיו יכולים להסתדר גם בלעדי נוחות זו. ממילא, התורה מצווה עלינו לעשות זכר לאהבת הקב"ה את עם ישראל שסייע להם בהליכתם במדבר.  
* בזמן האסיף, בו האדם שמח, רואה נחת וברכה מיבולו ורווה עושר, עליו לזכור שלא מעולם הוא ב[[ארץ ישראל|ארץ]], אלא שהוא - או אבותיו - היו נודדים במדבר והתגוררו בסוכות, ומתוך כך יודה האדם לאדון העולם, שנתן לו ולכל ישראל נחלה ובתים מלאים כל טוב {{מקור|רשב"ם ויקרא כג, מג$רשב"ם שם|כן}}.
===טעם המצווה בסוכות ממש===
* הישיבה בסוכה מזכירה את יציאת מצרים{{דרושה הבהרה}} {{מקור|תורה תמימה שם הערה קעד; ועיין היטב בראב"ע שם; ועוד|כן}}.
לפי שיטת רבי עקיבא כי המצווה היא זכר ל"סוכות ממש" שעשו להם בני ישראל, הקשו פרשנים רבים מה יש לזכור לפי שיטתו? הרי בכל הליכה במדבר יש צורך לבנות סוכות ומה טעם המצווה לפי שיטתו?
* הסוכה מעוררת "שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו{{הערה|עפ"י {{מקור|תהלים קז, ד}}.}} ארבעים שנה, וה' היה עמהם [והכין להם כל צרכם{{הערה|זו תוספת מלשון רבנו בחיי, שאר הציטוט מהרמב"ן.}}] לא חסרו דבר" {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} {{מקור|ו}}{{מקור|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם}}{{מקור|)}}.
* "כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצות הסכות גודל מעלתן של ישראל במדבר, שהיו הולכים עם כובד האנשים והנשים והטף, במקום ההוא אשר אין בטבע האדם לחיות בו" {{מקור|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם|כן}}.


ה[[רשב"ם]] (ויקרא כג,מב) מפרש כי לפי הסוברים כי מדובר היה בסוכות ממש- מטרת מצוות הסוכה היא להוציא אותנו מהבית הנוח ולהזכיר לנו להודות לה' על מצבנו ושלא נתגאה בו. לפירושו, כאשר יושבים בסוכות כמו עם ישראל ונזכרים בהליכתם במדבר במשך ארבעים שנה ללא יישוב ונחלה, ניתן להודות לקב"ה על שנתן לנו את ארץ ישראל מלאת הטוב. כמו כן, הזיכרון כי הקב"ה הוא שנותן את השפע הקיים בתקופת חג הסוכות- חג האסיף, מזכיר גם שלא ירום לבבנו משפע זה ונזכור כי הכל ממנו.


===השלכה הלכתית בטעם מצות סוכה===
בדומה לרשב"ם גם הרוקח מפרש כי מטרת הסוכות היא להזכיר לנו את הטובה הגדולה שעשה עימנו הקב"ה שהביא לנו את הארץ. בספר הרוקח {{הערה|ספר הרוקח סימן ריט}} פירש כי הסוכות עליהם מדבר הפסוק אינם הסוכות שליוו את ישראל במדבר אלא דווקא הסוכות שישבו בהם כשנלחמו בסיחון. לפירושו, הסוכות אינם זכר ליציאת מצרים אלא דווקא למלחמה על ארץ ישראל ועל שמירת הקב"ה עליהם שסייע בעדם לתת להם את הארץ. הרוקח גם מסביר שזו הסיבה כי מצוות הסוכה היא דווקא בחודש תשרי מכיוון שבתקופה זו הייתה מלחמת סיחון.


כתב ה[[ב"ח]]<ref>או"ח ריש סי' תרכה.</ref> לדייק מדברי ה[[טור]]<ref>שם.</ref>, שלעניין מצות סוכה, בעת קיום המצוה לא מספיק לכוון (כלומר "לחשוב") שעושה מצות ה' כמו בכל המצוות (ש"[[מצוות צריכות כוונה"]]), אלא צריך לכווין שעושה כן '''גם''' כדי לזכור את ענני הכבוד.
[[ערוך השולחן]] {{הערה|וכן נמצא בפירוש רבנו בחיי ויקרא כג מג}} הסביר כי לשיטת רבי עקיבא מטרת המצווה היא להזכיר את מעלתם של עם ישראל שהלכו עם כובד האנשים הנשים והטף במדבר. הוא מסביר כי המטרה היא להזכיר זכותם של ישראל שהלכו בארץ לא זרועה וללא בתים קבועים אלא רק בסוכות ארעי ובכך נזכור את גודל מעלתם של ישראל ואת השגחת ה' עליהם.


== חקירות בגדרי המצווה ==
==יסודות וחקירות==


'''בשבעת הימים''' חקרו האם הם [[מצווה]] אחת, או שבע מצוות נפרדות {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג|כן}}.
'''בשבעת הימים''' חקרו האם הם [[מצווה]] אחת, או שבע מצוות נפרדות {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג|כן}}.
שורה 48: שורה 49:


{{ערך מורחב|ערך=[[סוכה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[סוכה]]}}
 
==לקריאה נוספת==
* [[ברכת לישב בסוכה]]
* [[סוכה]]
* [[ארבעת המינים]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.xn--8dbbsw.net/ סוכה] באתר סוכות
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/2755 הלכות ישיבה בסוכה] [[הרב מרדכי אליהו]]
* [http://www.tefila.org/index.php?option=com_content&view=article&id=74:7-minim-to-succoth&catid=35:download-hagim&Itemid=59 קישוט שבעת המינים] מאתר עיוני תפילה
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/556 הלכות ישיבה בסוכה] [[הרב אליעזר מלמד]]
*[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=13331 בניית סוכה כהלכה], הרצאת וידיאו.
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/101580 מתי מברכים לישב בסוכה] הרב שמואל אריאל


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־22:52, 5 באוקטובר 2022

מצוות ישיבה בסוכה היא מצוות עשה מדאורייתא לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי חג הסוכות כשם שהוא דר בביתו שנאמר " בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.

המקור בתורה[עריכה]

בתורה נאמר כי מצווה לשבת בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת".

גם בימי עזרא מובא כי העם חגג את החג יחד עם עשיית סוכות "וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם". בפסוקים מתואר כי המצווה נעשתה ברוב עם באופן שלא היה כמותו מימי יהושע[1]. מהפסוקים בהם מתואר על עשיית הסוכות‏[2] לומדים בגמרא סוכה יב א כי ניתן לעשות את הסכך רק בדבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה.

תשבו כעין תדורו[עריכה]

חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. הרמב"ם הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: "שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה".

ענני כבוד או סוכות ממש[עריכה]

בתורה נאמר כי מצוות הסוכה באה להזכיר כי הסוכות שהיו לעם ישראל במדבר "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". הגמרא סוכה יא ב מביאה מחלוקת בין רבי אליעזר לרבי עקיבא בהבנת הפסוק- רבי אליעזר אומר שהכוונה לענני כבוד שבהם הקב"ה סוכך על עם ישראל ואילו רבי עקיבא אומר שמדובר בסוכות ממש. גם בפרשנים נחלקו בהבנת הפסוק כאשר יש שפירשו כשיטת רבי אליעזר כי פירוש המילה סוכות היא מלשון "סככה" וכי מדובר בענני הכבוד כמו התרגום יונתן[3], רש"י ‏[4], וכן הרמב"ן ‏[5] ומנגד יש שפירשו כשיטת רבי עקיבא כי מדובר בסוכות ממש כמו הראב"ע והרשב"ם[6].

הנצי"ב[7] מפרש בדרך מחודשת כי באמת "אלו ואלו דברי אלהים חיים", וכי כאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם גם בדרך.

כוונה בקיום המצווה[עריכה]

הב"ח אורח חיים תרכה אמר כי מכיוון שבפסוק נאמר כי מטרת המצווה היא "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל"- הבנת טעם המצווה היא חלק מהמצווה‏[8]. המשנה ברורה מסביר כי יש לכוון בישיבת הסוכה כי היא זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני הכבוד שהקיפו אותנו אז להגן עלינו מהשרב והשמש. אמנם, הוא אומר שדברי הב"ח הם רק לכתחילה, אך בדיעבד גם מי שלא כיוון בטעם המצווה אלא רק כיוון לעשות מצווה במעשיו- יצא ידי חובתו.

טעם המצווה[עריכה]

כאמור, המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר משפיעה גם על טעם המצווה וכן לפי שיטת הב"ח יש לה גם השפעה הלכתית על קיום המצווה.

מדוע זכר לענני הכבוד?[עריכה]

מפרשים רבים הקשו שלפי הדעה כי מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד, מדוע עושים זכר דווקא לעננים אלו ולא לבאר מרים או למן שליוו את עם ישראל?

הב"ח‏[9] מתרץ ומסביר כי עיקר הזיכרון בישיבת עם ישראל בסוכות איננו בישיבה עצמה אלא דווקא ביציאת מצרים. לפירושו, בניגוד למן ולבאר, ענני הכבוד היו הדבר הראשון שהעניק הקב"ה לעם ישראל, וכאשר אנו נזכרים בהם ממילא זוכרים את יציאת מצרים שהיא יסוד גדול על בחירת עם ישראל והשגחת הקב"ה כמו הציווי במצוות רבות אחרות‏[10].

באופן אחר מסביר הבני יששכר[11] כי בניגוד למן ולבאר שהיו נדרשים לעם על מנת שיוכלו לשתות ולאכול, ענני הכבוד היו מתנה עודפת. כלומר, בניגוד לאכילה ושתייה שהעם לא היה יכול לשרוד בלעדיהם, ענני הכבוד מסמלים את אהבת הקב"ה לעם שעשה להם גם נס על מנת להקל על דרכם במדבר על אף שהיו יכולים להסתדר גם בלעדי נוחות זו. ממילא, התורה מצווה עלינו לעשות זכר לאהבת הקב"ה את עם ישראל שסייע להם בהליכתם במדבר.

טעם המצווה בסוכות ממש[עריכה]

לפי שיטת רבי עקיבא כי המצווה היא זכר ל"סוכות ממש" שעשו להם בני ישראל, הקשו פרשנים רבים מה יש לזכור לפי שיטתו? הרי בכל הליכה במדבר יש צורך לבנות סוכות ומה טעם המצווה לפי שיטתו?

הרשב"ם (ויקרא כג,מב) מפרש כי לפי הסוברים כי מדובר היה בסוכות ממש- מטרת מצוות הסוכה היא להוציא אותנו מהבית הנוח ולהזכיר לנו להודות לה' על מצבנו ושלא נתגאה בו. לפירושו, כאשר יושבים בסוכות כמו עם ישראל ונזכרים בהליכתם במדבר במשך ארבעים שנה ללא יישוב ונחלה, ניתן להודות לקב"ה על שנתן לנו את ארץ ישראל מלאת הטוב. כמו כן, הזיכרון כי הקב"ה הוא שנותן את השפע הקיים בתקופת חג הסוכות- חג האסיף, מזכיר גם שלא ירום לבבנו משפע זה ונזכור כי הכל ממנו.

בדומה לרשב"ם גם הרוקח מפרש כי מטרת הסוכות היא להזכיר לנו את הטובה הגדולה שעשה עימנו הקב"ה שהביא לנו את הארץ. בספר הרוקח ‏[12] פירש כי הסוכות עליהם מדבר הפסוק אינם הסוכות שליוו את ישראל במדבר אלא דווקא הסוכות שישבו בהם כשנלחמו בסיחון. לפירושו, הסוכות אינם זכר ליציאת מצרים אלא דווקא למלחמה על ארץ ישראל ועל שמירת הקב"ה עליהם שסייע בעדם לתת להם את הארץ. הרוקח גם מסביר שזו הסיבה כי מצוות הסוכה היא דווקא בחודש תשרי מכיוון שבתקופה זו הייתה מלחמת סיחון.

ערוך השולחן[13] הסביר כי לשיטת רבי עקיבא מטרת המצווה היא להזכיר את מעלתם של עם ישראל שהלכו עם כובד האנשים הנשים והטף במדבר. הוא מסביר כי המטרה היא להזכיר זכותם של ישראל שהלכו בארץ לא זרועה וללא בתים קבועים אלא רק בסוכות ארעי ובכך נזכור את גודל מעלתם של ישראל ואת השגחת ה' עליהם.

יסודות וחקירות[עריכה]

בשבעת הימים חקרו האם הם מצווה אחת, או שבע מצוות נפרדות (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג).

ישנה דעה יחידה (הרב זיסקינד ביסוד ושורש העבודה) שבכל רגע בו אדם נמצא מחוץ לסוכה בלא צורך, כגון אם הלך לקחת דבר מביתו ונשאר שם יותר זמן מן הנצרך, שהוא מבטל מצות עשה של "בסוכות תשבו שבעת ימים". דעה זו נדחתה על ידי האחרונים(דרוש מקור).

במצוות אכילה בסוכה נחלקו הפוסקים האם היא מצווה קיומית, שאם רוצה לאכול - יאכל בסוכה, או מצווה חיובית, שחייב לאכול בסוכה[14] (אתוון דאורייתא יא ד"ה באו"ח, מנחת חינוך שכה-ט [י] ד"ה ואם: בלילה הראשון חיובית ובשאר קיומית, שו"ע או"ח תעה-ז ומשנה ברורה מה).שינה בסוכה - ביאר הרוגאצ'ובר שאסור לישון מחוץ לסוכה, ולא שצריך לישון בסוכה (מפענח צפונות ו-לב).בשיעור אכילת הפת בלילה הראשון נחלקו הראשונים, לרמב"ם (סוכה ו-ג) ולטור (או"ח תרלט) שיעורה בכזית, ולר"ן (סוכה יב: בדפי הרי"ף) יותר מכביצה.

באכילת הפת בלילה הראשון הסתפק המנחת חינוך (שכה-יא [יג] ד"ה ואם) האם לומדים מחג המצות וצריך שהפת תהיה שלו.

משמשי חולה פטורים מן הסוכה. וחקרו האם הוא מטעם "תשבו כעין תדורו", או מטעם עוסק במצווה פטור מן המצווה (קובץ שיעורים ח"ב מו-א. ובמשנת יעבץ או"ח סה-ד חקר האם הוא מטעם עוסק במצווה, או מטעם מצטער פטור מן הסוכה).סוכה שירדו בה גשמים פטור. וחקרו האם הוא משום "תשבו כעין תדורו" (פטור בגברא), או שאינה נחשבת סוכה (חיסרון בחפצא) (משנת יעבץ או"ח סד ד"ה הרי מבואר).

המצטער פטור מן הסוכה. ישנה דעה שצער בסוכה היא פסול בחפצא של הסוכה ויש לכך נפק"מ להלכה לעניין האם הישן בסוכה כזו מעל או לא.

הסוכה[עריכה]

ערך מורחב - סוכה

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. כך מפרש הכוזרי מאמר ג, סג אם כי יש דעות רבות בדבר
  2. בפסוק מובא כי הסוכה נעשתה מ"עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" ובגמרא מפרשים כי את ההדס השוטה לקחו לסכך ואת ההדס ענף עץ עבות לקחו למצוות ארבעת המינים
  3. תרגום יונתן ויקרא כג, מג$
  4. רש"י ויקרא כג, מג$רש"י
  5. רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן
  6. מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68 מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך מסעות).
  7. בספרו "העמק דבר" במדבר י, לד
  8. הב"ח מדייק כך מדברי הטור שביאר בטעמי המצווה בסימן זה בניגוד למנהגו בסימנים אחרים. אמנם, יש לציין כי מדובר בחידוש בדברי הטור וכי הטור וכן פוסקים קודמים לב"ח לא ציינו דין זה
  9. הוא מסביר כך את שיטת הטור
  10. סמך לשיטה זו ניתן למצוא גם בפסוקים. התורה אומרת כי מטרת מצוות הסוכה היא "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"- כלומר שידעו לדורות על השגחת הקב"ה על עם ישראל. דבר זה עשוי להתכתב עם מטרת יציאת מצרים עצמה שהייתה "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" וכן "בזאת תדע כי אני ה'" בניגוד לדברי פרעה "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח"
  11. הוא מקשה בשם החיד"א ומפרש בשם רבי חיים כפוסי
  12. ספר הרוקח סימן ריט
  13. וכן נמצא בפירוש רבנו בחיי ויקרא כג מג
  14. את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך מצוות קיומיות#הגדרה.