- שבת ומועדים
- הסוכה והלכותיה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
א. כתוב בתורה: "בסכת תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג מב), וכוונת הפסוק שנגור בסוכה שבעת ימים, כמו שאנחנו גרים בבית במשך כל השנה. שבמשך כל שבעת ימי הסוכות נאכל, נשתה, נלמד, נקבל אורחים או חברים בסוכה, נישן בסוכה. ואפילו אם מתפלל אדם ביחידות, שיתפלל בתוך הסוכה (שו"ע תרלט סע' א. עיין כה"ח שם ס"ק סו משנ"ב ס"ק ל).
אכילה בסוכה
ב. בכל הלילות ובכל הימים חוץ מהלילה הראשון אין חיוב לאכול בסוכה, אלא שאם אדם רוצה לאכול אכילת קבע או לישן, צריך לאכול או לישן בסוכה ועיין לקמן (שו"ע שם סע' ב, ג).
ג. מהי אכילת קבע? א. לחם "כביצה" (54 גרם). ב. תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן שקבע עליו סעודה - חייב לאוכלו בסוכה (ומחלוקת אם מברכים על זה לישב בסוכה). ג. האוכל עוגות שלא בדרך אקראי, אלא קבע עליהן סעודה - חייב לאוכלן בסוכה.
ד. מותר לאכול פירות חוץ לסוכה. וכן יין, שאר משקים, בשר, גבינה - מותר לאכול ולשתות חוץ לסוכה. וכל זאת מעיקר הדין. אבל מי שמחמיר על עצמו ואפילו מים אינו שותה חוץ לסוכה - הרי זה משובח (שו"ע שם סע' ב).
ו. יש אומרים שבשבת גם סעודת עראי נחשבת "סעודת קבע" וחייבים לאוכלה בסוכה, ויש חולקים. לכן טוב להקפיד בשבת במיוחד לאכול כל אכילותיו בסוכה, אך לא יברך לפניהן "לישב בסוכה", אלא אם כן אוכל לחם או 224 גרם עוגות.
להיות בסוכה
ה. כל דבר הנעשה בקביעות צריך להיעשות בסוכה, ולכן קבלת אורחים או הבדלה או ישיבת חברים וכדו' צריכה להעשות בסוכה. ויזהר בדבריו כשהוא מדבר בתוך הסוכה מלשון הרע ורכילות וכדו' יותר מבכל מקום, כי הסוכה היא "צילא דמהימנותא". ומה טוב אם יוכל שלא לדבר בסוכה, כי אם בדברי תורה וכדו' (כה"ח שם ס"ק ה, ו, סו).
ז. צריך אדם להשתדל ללמוד בסוכה כל לימוד שלומד, אמנם אם הוא לומד דבר שצריך עיון מסובך וצריך צלילות דעת ואין לו תנאים לכך בסוכה - יכול ללמוד בבית (שו"ע שם סע' ד משנ"ב ס"ק כח כה"ח ס"ק סד).
ח. סוכת חבירו - ישתדל שלא להכנס לסוכת חבירו בלי נטילת רשות אף על פי שניחא לאנשים שיעשו מצוה בממונם, שמא מפריע בכך למגוריו של חבירו בסוכה, או שמא חושש חבירו לקישוטי הסוכה שלא יהרסו (רמ"א תרל"ז סעי' ג', מ"ב ס"ק ט וכה"ח ס"ק טו).
ט. הכוונה - כתוב בתורה "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג מג). לכן צריכין לכווין בישיבת הסוכה שציוונו הקב"ה לישב בסוכה. וסוכות אלו שאמר הכתוב "כי בסוכות הושבתי" (שם) נחלקו בהן התנאים, רבי אליעזר אומר שה"סוכות" הכתובות בפסוק הם ענני כבוד שהקיפו את ישראל בצאתם ממצרים. ור' עקיבא אומר אלו סוכות ממש שעשו להם בשעת חנייתן מפני החמה (עיין שו"ע תרכה).
י. טוב לומר בכל לילה מלילות החג "לשם יחוד" הכתוב במחזור. וחשוב במיוחד "לשם יחוד" זה, כי יש סוברים שאם לא כיוון לקיים מצוות סוכה וטעמה, לא יצא ידי חובה, שהרי כתוב "למען ידעו דורתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל" (ויקרא כג מג). לכן אומרים ב"לשם יחוד" זה "זכר לענני כבוד" ו"זכר ליציאת מצרים" לצאת ידי חובה של כל הדעות (עיין בא"ח האזינו ז. כה"ח שם ס"ק ג. תרלט ס"ק ח. מ"ב תרכה ס"ק א).
כבוד הסוכה
יא. צריך לשים בסוכה את המיטות הכסאות והשולחנות היפים של הבית, ולא שבורים או ישנים, משום חיבוב מצווה (שו"ע תרלט סע' א).
יב. הסוכה צריכה להיות מסודרת ונקייה כל הזמן, ולא ישאיר בתוכה צלחות או סירים מלוכלכים אחרי השימוש בהם אם לא צריך להם לאוכל. אבל כוסות וכדו' שאינם מאוסים - מותר. ואם הכניס לתוכה כלים בזויים אינה נפסלת בכך, אך טוב להוציאם לפני שמברך "לישב בסוכה" ואם לא הוציאם או שאינו יכול להוציאם - מותר לברך (שו"ע שם ועיין כה"ח שם ס"ק טז, טוב. בא"ח האזינו ט).
יג. מותר להכניס סירים נקיים או מעוטרים לסוכה, כיון שהסירים היום נקיים ובמשך כל השנה רגילים להניח סירים על השולחן גם בפני אורחים (עיין למשנ"ב ס"ק ד-ה כה"ח ס"ק טז-טוב).
יד. לא יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה. (רמ"א ס"ע א)
"לישב בסוכה"
טו. מתי מברכים? - אין מברכים "לישב בסוכה" אלא א. על אכילת לחם יותר מ"כביצה" (54 גרם). ב. אם אוכל מזונות במשקל 224 גרם מברך על העוגות "לישב בסוכה", "המוציא" ו"ברכת המזון". ג. יש מחלוקת אם מברכים "לישב בסוכה" על מעשה קדירה כגון איטריות וכד' שהם מבושלים. הספרדים לא מברכים על כך "לישב בסוכה" והאשכנזים מברכים. (שו"ע תרלט ס"ע ב ולחונים עליו. משנ"ב ס"ק יג טז).
טז. בכל עת שמברך "לישב בסוכה", יכווין לפטור כל אכילה שינה וישיבה עד הפעם הבאה שיברך "לישב בסוכה" (שו"ע שם סע' ב, ח. כה"ח שם ס"ק טל, מ. בא"ח האזינו ח).
יז. לדעת הרמב"ם והגאון כל עת שאדם נכנס לסוכה - מברך לישב בסוכה אע"פ שלא אוכל. וכן נוהגים מי שפוסק כמותם (גר"א תרלט ס"ק כט משנ"ב יג).
יח. בכל חג הסוכות, אם אדם אוכל פחות מ"כביצה" אינו חייב לשבת בסוכה וממילא אינו מברך "לישב בסוכה". אמנם במשך ליל ראשון של סוכות, מי שאוכל "כזית" בלבד (מחמת חולי וכדומה) חייב בסוכה ומברך "לישב בסוכה" גם על כזית (עיין שו"ע שם סע' ג. כה"ח שם, ס"ק מח, מט).
כד. ברכה על שינה - אין מברכים על השינה "לישב בסוכה", כיוון שאפשר שלא ירדם ותהיה ברכתו לבטלה (כה"ח תרלט ס"ק ג).
קידוש
יט. כשיש קידוש ולא אוכלים פת אלא רק מזונות (פחות מ224- גרם) אין מברכים "לישב בסוכה" (כה"ח ס"ק לג משנ"ב ס"ק יג).
כ. כשיש קידוש בלילה ורוצים לאכול לחם בסוכה - מברכים "לישב בסוכה" לפני ברכת "שהחיינו" של הקידוש. בשאר ה"קידושים" ביום-טוב ראשון של סוכות (ובחו"ל גם ביום-טוב שני) ובשבת חול המועד סוכות, עומד ומקדש בסוכה ומברך "לישב בסוכה" ואחר כך ישב וישתה רביעית יין או מלוא לוגמיו ויתן לכל המסובין, ולא יברך ברכה אחרונה. ולדעת הרמ"א מקדש בישיבה. (שו"ע תרמג ס"ע ב ג והחונים עליו משנ"ב ד-ה). בשמיני עצרת ובשמחת תורה כמובן שאינו מברך "לישב בסוכה".
כא. המוציא או לישב - מה קודם? - יש מברכים "לישב בסוכה" אחרי ברכת "המוציא", ויש מברכים לפני "המוציא" וכן ראוי לנהוג שהכניסה לסוכה קדמה לאכילה. ויעמוד לפני ברכת "לישב בסוכה", ואחר כך ישב ויברך "המוציא" (בא"ח האזינו ה).
כב. כשלא יצא מהסוכה - אם לא יצא מן הסוכה לעסקיו או לבית הכנסת בין סעודה לסעודה, כיוון שבירך פעם אחת שוב אינו צריך לברך בסעודה שנייה שאוכל. ואפילו כל שבעת ימי החג אם ישב ואכל ולמד והתפלל וישן תוך סוכתו, אינו צריך לברך רק פעם אחת כיוון שלא הסיח דעתו מן הסוכה. ואפילו יצא יציאת ארעי ודעתו לחזור מיד, לא הוי היסח הדעת. ואינו צריך לברך בסעודה שנייה רק כשיצא לעסקיו או לבית הכנסת וכדומה, ואפילו הלך לתוך ביתו ללמוד שם או לעשות שם איזה דבר שהוא שוהה בו, גם כן הוי היסח הדעת וצריך לברך "לישב בסוכה" בסעודה הבאה (כה"ח תרלט ס"ק צה). אמנם אם כיוון בברכה רק עד לסעודה הבאה - יברך בסעודה הבאה "לישב בסוכה" אפילו לא יצא מהסוכה (משנ"ב ס"ק מז).
כג. שכח לברך - מי ששכח לברך "לישב בסוכה" ונזכר בתוך הסעודה, ויש לו לאכול עוד "כזית" לפחות, צריך לברך "לישב בסוכה" (עיין כה"ח שם ס"ק ק. בא"ח האזינו ה. ויש חולקים ואומרים שרק כשנשאר לאכול "כביצה" - יברך "לישב בסוכה", ויש אומרים שיכול לברך אפילו גמר לאכול, אמנם להלכה כשנשאר "כזית" יברך כדלעיל. עיין תוס', פסחים ק א ד"ה רבי יוסי).
שינה בסוכה
כה. אדם חייב לישון בסוכה, וחמורה השינה בסוכה יותר מאכילה כיוון שאכילת ארעי מחוץ לסוכה מותרת ואילו שינת ארעי אסורה, שאדם אוכל לפעמים מחוץ לביתו, אך אינו ישן מחוץ לביתו. ויש מקילין בזה, ואין להם על מה שיסמוכו (שו"ע תרלט סע' ב משנ"ב ס"ק יא כה"ח ס"ק כו כז).
כו. ילדים פיקחים מגיל חמש ומעלה חייב אביהם לחנכם במצוות סוכה באכילה ובשינה. וילדים רגילים חייבים מגיל שש. ויש מקילין ואומרים שילד חריף חייב מגיל שש ורגיל מגיל שבע (בא"ח האזינו יא שו"ע תרמ ס"ע ב והחונים עליו).
כז. אם אי אפשר לישון בסוכה מחמת קור נקרא "מצטער" ופטור מהסוכה, ובלבד שבבית יותר חם לו (רמ"א תרלט סע' ב). ודבר זה שכיח באירופה וברוסיה. אבל בארץ ישראל הקור אינו גדול בימי סוכות בדרך כלל, ואפשר לישון בסוכה.
כח. סוכה שאינה בנויה היטב ולכן לא ניתן לישון בה, יש אומרים שאין היא כשרה אפילו לא לאכילה, אך אין פוסקים כן ובדיעבד הסוכה כשרה (כה"ח תרמ ס"ק ל, לג).
כט. תשמיש המיטה מותר בסוכה, וראוי לכל ירא שמים לעשות סוכה שיכול לדור בה עם אשתו כמו שהוא דר בכל השנה כולה (רמ"א תרלט סע' ב. כה"ח שם ס"ק כב).
ל. לעניין שינה בסוכה גם גשמים מועטין גורמים צער, ו"מצטער פטור מן הסוכה".
לא. אם יצא לביתו ושכב לישון ואחר כך פסקו הגשמים, או שמתחילה שכב בביתו לישון מפני הגשמים ואחר כך פסקו, אין מטריחין אותו לילך לסוכה כל הלילה, אלא ישן בביתו עד הבוקר. אמנם אם התעורר אחרי עמוד השחר ורוצה להמשיך לישון, יש אומרים שחייב לילך לסוכה (שו"ע ס"ע ז משנ"ב ס"ק לט כה"ח שם ס"ק פז).
לב. כשאדם ישן בסוכה קטנה שאין כל גופו יכול להכנס בתוכה, יקפיד שראשו ורובו יהיו בתוך הסוכה. ואף אם רגליו אינן תחת הסכך, הריהו ישן בסוכה (עיין שו"ע תרלד סע' ב).
לג. מי שרואה את חבירו מתנמנם מחוץ לסוכה, צריך לעורר אותו, כיוון שאסור לישון שינת עראי מחוץ לסוכה (בא"ח האזינו ח).
החייבים והפטורים
נשים
לד. אינן חייבות ב"מצוות עשה שהזמן גרמא", ואם הן מקיימות אותן הן מקבלות שכר כ"מי שאינו מצווה ועושה". ובגלל ערכה המיוחד של מצוות סוכה מצווה על כל איש ישראל להושיב אשתו ובני ביתו עמו בסוכה (כה"ח תרמ ס"ק ה. יפה ללב ב, סי' א).
לה. אין הנשים יכולות לברך על מצוות שאינם חייבות בהן ולא נהגו לברך עליהן. ולכן נשים לא תברכנה על סוכה, שופר וכדו', אך על לולב נהגו הנשים לברך (שו"ע תרמ סע' א ונו"כ. כה"ח תקפט ס"ק כג). ולדעת הרמ"א נשים נהגו לברך ומברכות על אכילה בסוכה בשיעור שגברים מברכים עליו. (רמ"א תקפט, משנ"ב תרמ ס"ק א, בא"ח האזינו יא).
לו. ילדים - קטנים מאוד פטורים מהסוכה. ילד פיקח שיודע לאכול ולהתלבש לבד, מבן חמש שנים ומעלה, חייבים הוריו לחנכו שיאכל בסוכה. וילדים רגילים חייבים מגיל שש. ויש מקילין ואומרים שילד חריף חייב מגיל שש ורגיל מגיל שבע, ואפילו אין אביו בביתו חייבת אימו לחנכו שיאכל בסוכה (בא"ח האזינו יא. כה"ח תרמ ס"ק יא משנ"ב ס"ק ד-ה).
לז. חולה שיש בו סכנה ומשמשיו - פטורים מסוכה גם בשעה שאינו צריך להם כל כך. ואם אין בחולה סכנה, אין המשמשין פטורין, אלא בשעה שהוא צריך להם (שו"ע שם סע' ג. כה"ח שם ס"ק טוב משנ"ב ס"ק יא).
הולכי דרכים
לח. ההולכים ביום - פטורין מן הסוכה ביום, כיוון שאין להם שהות לטרוח אחר סוכה וצריכין לילך לדרכם. אבל אם יכולים להכין לעצמם סוכה בדרך, או שיכולים למצוא סוכה בלי טורח - חייבים לישב בסוכה. בלילה כשהם במלון, צריכים לטרוח לישב בסוכה אפילו הוא במקום שאין שם סוכה. ואם יכולים לעשות סוכה במעט ממון - חייבים להשתדל שיהיה להם סוכה לישן בתוכה (שו"ע שם סע' ח ונו"כ).
לט. הולכי דרכים שהולכים בלילה, פטורין מן הסוכה גם בלילה וההולכים בכפרים לגבות חובות בחול המועד, אם אינם יכולין לעשות סוכה, יחמירו לחזור לבתיהם בכל לילה לקיים מצוות סוכה. או שיאכלו פת פחות מ"כביצה" (רמ"א שם סע' ח).
מ. שלוחי מצווה - אפילו בלילה כשהם במלון, אם צריכים לטרוח אחר סוכה, או שלא נוח להם לישון בסוכה ואם יישנו יהיו למחר יגעים ויתעכבו מן המצווה - פטורין מסוכה. אבל אם לא כן - חייבים (שו"ע שם סע' ז. כה"ח שם ס"ק סד).
חיילים
מא. בבסיס קבע, חייבים בסוכה כמו כל אדם בביתו וצריכים לטרוח לבנות בתוך הבסיס סוכה לשינה ואכילה (שו"ע שם סע' ט).
מב. חיילים בפעילות מבצעית אם צריכים לטרוח אחר סוכה, או שלא נוח להם לישון בסוכה ואם יישנו יהיו למחר יגעים ויתעכבו מן הפעילות - פטורין מסוכה. בלאו הכי - חייבים (שו"ע שם סע' ז. כה"ח שם ס"ק סד).
מג. חיילים באיזור אויב או באיזור שיש בו חשש בטחוני, אינם רשאים לישון בסוכה אם היא מרוחקת מהמחנה. אמנם ישתדלו לבנותה בתוך המחנה לקיים את המצווה, ובמיוחד שמצווה מגינה על האדם בשעה שעוסק בה (שו"ע, רמ"א שם סע' ד, ט).
מד. שומרים - במחנה צבאי, שומרי מפעלים או איזורי בניה, אם אפשר להם לשמור את כל האיזור ממקום אחד, יעשו שם סוכה וישבו בה (שו"ע שם סע' י).
מה. משגיחי כשרות - במסעדות וכדו', שצריכים להיות במקום ההשגחה כל היום והלילה פטורין מן הסוכה בין ביום בין בלילה, ואם יש שעה שאינם צריכים להיות שם - חייבים להיות בסוכה באותה שעה. אמנם אם הם משגיחים במקום שיש בו סוכה, והשגחתם לא תִפָּגע מישיבתם בסוכה — חייבים לישב בסוכה (עיין שו"ע שם).
מו. בעלי חנויות וכדו' - שרגילים לאכול בחנות, חייבים לאכול בסוכה ויעשו להם סוכה קטנה ליד החנות או ישתמשו בסוכה של חבריהם בשעה שאוכלים. אם אין להם סוכה, יאכלו לחם פחות מ"כביצה" (54 גרם - כה"ח שם ס"ק ף ומשנ"ב ס"ק מו).
מז. פועלים - העובדים במפעל ורגילים לאכול שם, ידרשו מבעל המפעל שיעשה להם סוכה לאכילה, ואם לא עשה להם סוכה, יאכלו לחם פחות מ"כביצה" (54 גרם - כה"ח שם ס"ק ף. עיין בהלכות "חול המועד" מתי מותר לעבוד).
מצטער
מח. מצטער פטור מן הסוכה חוץ מהלילה הראשון. והיינו שמצטער מחמת צינה, מרוח או מריח רע וכיוצא בו. וכן אם כבו הנרות בסוכתו בשבת ויש לו טורח גדול לילך לסוכת חבירו, יכול לילך לביתו במקום שיש לו נרות דולקים. ובלילה הראשון ישתדל לאכול לפחות "כזית" בסוכה. ודווקא אם מתחילה עשה סוכתו כראוי ואך במקרה בא לו העניין שהוא מצטער לישב או לישון בתוכה, אבל אם מתחילה עשאה במקום ריח רע וכדומה, או במקום שמתירא לישון בה, יש אומרים שאין הסוכה כשרה אפילו באכילה ביום. ויש מכשירים בדיעבד, וכן נוהגים (שו"ע שם סע' ד. כה"ח שם ס"ק לג).
מט. כאב ראש - מצטער פטור מהסוכה רק אם בביתו אינו מצטער, אבל הסובל מכאב ראש גם בבית וגם בסוכה, הגם שהוא מצטער, עם כל זה אינו פטור מהסוכה (בא"ח האזינו יב).
נ. ריח רע או יתושים - בסוכה שמצטער בגללם, פטור מן הסוכה. אמנם בגלל יתושים מועטין אין זה נקרא מצטער, כי גם בבית יש לעיתים יתושים ואין אדם עוזב את ביתו בגללם (אחרונים).
נא. מי שצפוף לו בסוכה - וכן מי שקשה לו לצאת לסוכה הנמצאת מחוץ לביתו ואין לו את הנוחיות שהוא רגיל בה, לא נקרא מצטער שפטור מהסוכה (רמ"א שם סע' ד).
נב. חתן - שהזמין אורחים לסעוד ולשמוח, ואין בסוכתו מקום לכולם לשבת, מעיקר הדין פטורים מהסוכה, אמנם נהגו בזמן הזה לישב בסוכה גם במצב כזה.
נג. בן שאביו מצטער - בעדו, כי חושש שמא יתקרר בנו - פטור הבן מלישב בסוכה.
כשיורד גשם
נד. פטור מן הסוכה. באילו גשמים פטור? אם גשמים יורדים לתוך הסוכה שאם יפלו לתוך התבשיל יתקלקל האוכל, פטור מהסוכה (שו"ע תרלט סע' ה).
נה. אם התחיל לאכול בסוכה ואחר כך ירדו גשמים ונכנס לתוך הבית והמשיך לאכול גם בבית, או שמחמת הגשמים התחיל לאכול בבית, ואחר כך פסקו הגשמים, גומר סעודתו בבית ואינו מחוייב להפסיק סעודתו בבית וללכת לסוכה, אבל אם לא התחיל לאכול — חוזר לסוכה (שו"ע שם סע' ו. מ"ב שם ס"ק לז, לח כה"ח ס"ק פב).
נו. כשחם מאוד - יותר מהרגיל, ויש צער לשבת בסוכה, אפשר וכדאי להפעיל בתוכה מאוורר וכדו' כשם שהוא עושה בביתו. ואם אי אפשר והחום קשה מאוד יצא מהסוכה בכפיפת קומה (ע"ז ג ב).
נז. כשקר מאוד - והמאכלים נקרשים בתוך הסוכה, פטור מן הסוכה, ודבר זה אינו שכיח בארץ ישראל (כה"ח תרלט ס"ק סח).
נח. בלילה הראשון - אפילו אם יורדים גשמים מועטים ומצטער קצת - יש אומרים שיאכל "כזית" בסוכה ויברך "לישב בסוכה". ולדעת מרן אינו כן, (שו"ע ורמ"א תרלט ס"ע ה) אלא יחכה זמן מסויים עד שיפסק הגשם ורק אז יאכל "כזית" ויברך "לישב בסוכה". ובלבד שלא יהיה לו או לבני ביתו צער בגלל - המתנתם. שאם יש צער לחכות, יקדש ויאכל בבית מיד. וכשיפסקו הגשמים ייכנס לסוכה, יברך "לישב בסוכה" ויאכל "כזית" לחם, והאוכל "כביצה" תבוא עליו ברכה (עיין שו"ע שם סע' ה. כה"ח שם ס"ק מז, עג. מ"ב שם ס"ק לה).
נט. כשמקדש ואוכל בבית, מקדש כרגיל ומברך בקידוש "שהחיינו" על החג, אך כמובן לא יברך "לישב בסוכה". ולמחרת כשיכנס לסוכה יברך "שהחיינו" פעם נוספת על הסוכה ויברך "לישב בסוכה" כשיאכל. וטוב ליקח פרי או בגד חדש לברכת "שהחיינו", אך בדיעבד אינו מעכב (עיין כה"ח שם ס"ק עה. רמ"א תרמא ונו"כ).
ס. היוצא מן הסוכה — בגלל גשמים וכדו', יצא ממנה בצער כעבד שמזג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו. ואם אינו יוצא משם, נקרא הדיוט ואינו מקבל שכר על ישיבתו, ובמקרה זה אינו רשאי לברך "לישב בסוכה" משום דהוי ברכה לבטלה (רמ"א תרלט סע' ז).
אושפיזין
סא. טוב לומר בכל לילה לפני כניסתו לסוכה "עולו אושפיזין" ככתוב במחזור. ויש נוהגים להכין כסא לאושפיזין ולהניח עליו ספרי קודש, ואומרים "זה הכסא של אושפיזין". ויש מדליקין נר מיוחד כל לילה לשם האושפיזין. וטוב לישב וללמוד בסוכה בכל לילה אחרי הזמנת האושפיזין (עיין בא"ח האזינו ז. כה"ח תרכה ס"ק ג. תרלט ס"ק ח, ט).
סב. ישתדל ללמוד משנה מסכת סוכה בכל לילות החג בתוך הסוכה (בא"ח שם).
סג. טוב להזמין עניים על שולחנו בכל לילה מלילי חג הסוכות, ויש שולחין תבשיל או מעות לאיזה עני, שכן אין שמחה גדולה לפני המקום כשמחה זו לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות, והוא חלק שבעה אושפיזין קדישין (עיין בזוה"ק אמור קד ע"א. עיין בא"ח שם ט. כה"ח תרכה ס"ק טו. תרלט ס"ק י).
המעבר מימי הדין לשמחת הסוכות
הרב הלל גפן | ט"ז תשרי תשפ"א
הישוב מגרון - המבט ההלכתי
מתוך לימוד ליל הושענא רבה בישיבת רמת גן תשע"ב
הרה"ג יעקב אריאל | כ' תשרי תשע"ב
הלכות סוכה
"קול צופייך" - גיליון 375
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשרי תשס"ז
איזה הוא מצטער?
הרב מיכאל ברום | כ' תשרי תשס"ט
האם מותר לפנות למקובלים?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
איך ללמוד גמרא?
משמעות המילים והדיבור שלנו
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לאן שבים ולמה מתוודים?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?