הושענא רבה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כ"א בתשרי, היום השביעי של חג הסוכות. יום בו נוהגים להקיף את התיבה שבע הקפות עם ארבעת המינים תוך כדי אמירת הושענות, משום כך נקרא "הושענא רבא".

מנהגי היום[עריכה]

ביום זה, על פי תורת הקבלה, נחתם סופית דינו של האדם ונכתבת פתקתו לשנה הבאה. משום כך ישנו מנהג להשאר ער בלילה וללמוד תורה או לקרוא "תיקון" מיוחד לליל הושענא רבא, כפי שועושים בליל שבועות. יש נוהגים לקרוא את כל ספר דברים.

ביום הושענא רבא מתפללים פסוקי דזמרא של שבת ויום טוב, אלא שמוסיפים את "מזמור לתודה", ולא אומרים נשמת כל חי.

בקהילות האשכנזים, יש נוהגים שהחזן לובש קיטל.

לאחר תפילת שחרית (עם יעלה ויבוא לסוכות) והלל אומרים "הושענות" ובהם מקיפים את התיבה שבע פעמים. לאחר ההושענות מקיימים את מנהג הנביאים וחובטים ערבה. לחביטת ערבה לוקחים חמש ערבות אגודות יחד. יש הנוהגים לקחת יותר (הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא היה נוהג לקחת ענף גדול של עץ ערבה). חובטים את הערבה חמש פעמים (ויש נוהגים יותר) ואומרים "קול מבשר, מבשר ואומר".

לאחר מכן מתפללים מוסף לסוכות.

קישורים חיצוניים[עריכה]