יום העצמאות

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

יום העצמאות הוא מועד שנקבע ע"י הרבנות הראשית לישראל החל בה' באייר, כהודאה על תקומת מדינת ישראל שהוכרזה ביום זה בשנת תש"ח.

תקנות היום[עריכה]

הרבנות הראשית לישראל תיקנה לגמור ביום זה את ההלל בברכה, וכן תיקנה סדר תפילה מיוחד ליום זה, שערך הרב משה צבי נריה.

תפילת ערבית[עריכה]

לפני התפילה אומרים פרק ק"ז בתהילים העוסק בהודאה לה' על ההצלה ממוות לחיים, חלקים מהפיוט לקבלת שבת - לכה דודי, עם פזמון שונה- "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" (תהלים קיח). לאחר תפילת ערבית שרים במנגינת "התקווה" את מזמור "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וכו'" (תהילים קכו). אומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו..." (כפי שמקובל לומר בברכת החודש) במעט שינויים מהנוסח הרגיל, אומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו ולנו וגאלנו וכו'". אח"כ אומר שליח הציבור את הפסוק "וכי תבואו מלחמה בארציכם וכו'" (דרוש מקור) ותוקעים בשופר.

בתפילת שחרית אומרים פסוקי דזמרא כמו בהושענא רבה, וקוראים הלל לאחר תפילת שמונה עשרה. לאחר מכן, ביום שיש בו קריאה בתורה, לאחר הקריאה קוראים בנביא ללא ברכות את ההפטרה "עוד היום בנוב לעמוד..." (ישעיהו י לב (שזו גם הפטרה לאחרון של פסח בחו"ל), וביום שאין בו קריאה בתורה קוראים בנביא לאחר ההלל. לאחר הקריאה אומרים תפילה לשלום המדינה ותפילה לשלום חיילי צבא ההגנה לישראל.

יש נוהגים לברך שהחיינו (וכך נהג הרב שלמה גורן, הרב משולם ראטה, הרב יהודה לייב הכהן מימון ועוד), אולם התקנה של הרבנות היא לברך שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש וכד'.

ור' בתבנית "הידעת?"

סיבת תיקון אמירת הלל[עריכה]

בטעם תיקון אמירת הלל, מצינו שתיקנו בחנוכה אמירת הלל, וגם בפורים רצו לתקן, מקל וחומר מיציאת מצרים, "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה - ממיתה לחיים לא כל שכן?!" (מגילה יד ע"א), וביום העצמאות נושענו מעבדו לחירות, ואף לא צריך קל וחומר כדי לומר הלל - שכן ביציאת מצרים אמרו שירה מעבדות לחירות. כמו כן, לולא הקמת מדינה לעם ישראל מצבו בין העמים היה רע יותר, וזו הצלה אף ממיתה לחיים.

יש המערערים על אמירת הלל ביום העצמאות מהטעם ש"כל האומר הלל בכל יום אינו אלא מחרף ומגדף" (דרוש מקור), אולם יש לדחות מטעם שזה אינו בכל יום, אלא פעם בשנה, וכן שמאמר זה נאמר על הלל הגדול- מזמור ק"ו מתהלים, אותו אין לומר בכל יום.

אמנם יש אומרים שאין לברך על הלל זה (הרב עובדיה יוסף, הרב עובדיה הדאיה ועוד).

תספורת וגילוח[עריכה]

ישנה מחלוקת האם מותר להתספר ולהתגלח ביום העצמאות, על אף שהוא חל בספירת העומר בה נוהגים שלא להתגלח. וראה בנושא זה בתבנית "הידעת?"

רמזים ליום העצמאות[עריכה]

ישנם מספר רמזים ליום העצמאות בספרי האחרונים. רבי שלמה זלמן ריבלין מביא רמז מהגר"א לגבי יום זה:

"וזהו הטעם שבימי הספירה (ספירת העומר) צריכים להזהר יותר... זולת שני ימים מסויימים בימי הפסירה, שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום העשרים בעומר (ה' באייר- יום העצמאות) ויום הארבעים ושניים בעומר (כ"ז באייר) , כידוע ליודעי ח"ן" ( "מדרש שלמה" פרק טז).

בדומה לזה כתב האר"י:

" "חי ה'" (רות ג יג) חי הוא בסוד יסוד, ה' הוא בסוד תפארת, ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע לזמן הגאולה" ( פירוש "צדיק יסוד עולם" על [[מגילת רות]] לאר"י, דף נ ע"א), ויום יסוד שבתפארת לספירת העומר הוא יום העצמאות.

רבי עמרם אבורביע, רבה של פתח תקווה, מצא רמז אחר[1]:

רבי יוסף קארו, בשולחן ערוך אורח חיים תכח ג הביא שכל חגי השנה נקבעים על פי ימי הפסח בא"ת ב"ש, דהיינו לדוגמא: באותו יום שחל בו יום א' של פסח- בו יחול תשעה באב, וכן על זה הדרך:

א-ת תשעה באב.

ב-ש שבועות.

ג-ר ראש השנה.

ד-ק קריאת התורה (שמחת תורה בחו"ל).

ה-צ צום (יום הכיפורים)

ו-פ פורים החל לפני הפסח.

על היום השביעי של פסח, יום קריעת ים סוף, לא הובא סימן בשו"ע. אומר הרב אבורביע: "ובימינו זכינו לדעת ז-ע, שיום שביעי של פסח הוא יום העצמאות (ע- עצמאות)".

ראו גם[עריכה]

החולקים על קביעת יום העצמאות[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • כי עין בעין יראו, לזכרו של אבינעם אלפיה הי"ד, ירושלים ה'תשס"ד
  • זה היום עשה ד'!, בירורי דברים ביחס לתקומת מדינת ישראל ולמצות ההודיה לד' בחגיגת יום העצמאות, מתוך שיעורי הרב חיים דרוקמן שליט"א, הוצאת המכון התורני אור עציון, מרכז שפירא תשס"ו
  • לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו- [[הרב צבי יהודה הכהן קוק, לנתיבות ישראל חלק ג'.
  • מזמור י"ט למדינת ישראל- הרצי"ה קוק, לנתיבות ישראל חלק ג'.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מעובד מלשונו בספר "נתיבי עם" הלכות עמ' קפג