שאלה: האם יש לומר הלל בברכה ביום העצמאות, והאם מותר לשמוע מוזיקה ביום הודייה זה?
תשובה: וודאי שיש חובה להודות לה' על הישועה והניסים שעשה עמנו גם במלחמת השחרור והכרזת המדינה וגם במלחמת ששת הימים ושחרורה של ירושלים. אמנם 'מגילת תענית' בטלה כפי שמבואר בסוגיה במסכת ר"ה יח:, אבל רק הפר"ח סובר שמשמעות הדבר היא שמאז אין בזמנינו סמכות לקבוע שום ימי הודאה על ניסים. לעומתו כותב מהר"ם אלשקאר ומביא אותו המגן אברהם להלכה וכן ה'חתם סופר' שמגילת תענית בטלה משום שלכל הניסים המובאים בה היה קשר כל שהוא לבית המקדש ומשחרב הבית ערבה כל שמחה. אבל אם במשך הדורות ההשגחה האלוקית תושיע ותעשה ניסים לעם ישראל וודאי שמחויבים אנו להודות לה' ואף לקבוע על זה יום הודאה.
ובימים אלה היתה תשועה לכל ישראל היושבים בארץ ישראל, אשר היו נתונים לסכנת נפשות והיה זה נס ממיתה לחיים, וזה נחשב נס הנוגע לכלל ישראל, לכן יש לקבוע על זה יום בהלל והודאה. ולענין זה אין הבדל בין אשכנזים לספרדים כי ספרדים לא מברכים על הלל התלוי במנהג כמו בר"ח, אבל כאן זהו חיוב להודות ולומר הלל שלם בברכה, לכל מי שמתבונן בהשגחת ה' על עמו ולא נשאר כפוי טובה כלפי השפעת הטובה מאת ה' עלינו. ולכן מותר ומצווה לשמוח, לשיר ולרקוד ביום העצמאות.
גירסת הדפסה
שלח לחבר