רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
הרבי מלובביץ'
רבי מנחם מנדל שניאורסון (י"א בניסן ה'תרס"ב - ג' בתמוז ה'תשנ"ד; 18 באפריל 1902 - 12 ביוני 1994), מכונה "הרבי מליובאוויטש". האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת 1951 ועד לפטירתו בשנת 1994.

תוכן עניינים

[עריכה] קורות חייו

רבי מנחם מנדל שניאורסון נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב בעיר מיקולאייב, אוקראינה. אביו, הרב לוי יצחק שניאורסון, היה הרב הראשי של העיר יקטרינוסלב בשנים 1907 - 1939. אמו חנה היא בתו של רבה של ניקולאייב רבי מאיר שלמה ינובסקי. דור חמישי לרבי מנחם מנדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, ודור רביעי לבנו הבכור רבי ברוך שלום שניאורסון שסירב לקבל עליו את כס האדמו"רות לאחר פטירת אביו.

אביו היה מורהו העיקרי. הוא למד ש"ס ופוסקים, ועסק גם בקבלה מנקודת המבט החסידית. כמו כן התעניין באסטרונומיה. בגיל 16 החל בלימודי מתמטיקה חלקיים באוניברסיטת יקטרינוסלב. בשנת 1928 נשא לאישה את חיה מושקא שניאורסון, בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, ובכך הפך להיות חתנו של האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. אחרי נישואיו עבר לברלין. שם למד מתמטיקה ופילוסופיה באחת האוניברסיטאות זמן מה. באותה תקופה הכיר את רבי יוסף דוב סולובייצי'ק, שלמד אף הוא בברלין. כן קיבל אז סמיכה מהרב יחיאל יעקב וויינבערג ראש בית המדרש לרבנים (הסמיכה היתה דרושה עבור כניסה לספריה בעיר).

בשנת 1933 עבר הרבי לפריז, ושם למד זמן מה הנדסת חשמל בבית ספר לעבודות ציבוריות ובאוניברסיטת הסורבון ‏‏[2]. בשנת 1941 נמלט מצרפת ובכ"ח בסיון ה'תש"א הצטרף לחמיו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין והחל לנהל את הוצאת הספרים של חב"ד - קה"ת ואת הארגון החב"די מחנה ישראל. באותם ימים עבד כמהנדס אוניות במספנות הצי האמריקני.

[עריכה] בהנהגת החסידות

בשנת 1950, לאחר הסתלקות חמיו שעמד בראש חסידות חב"ד, לא היה ברור מי יעמוד בראש החסידות - רבי מנחם מנדל או גיסו המבוגר יותר הרב שמריהו גור-ארי. בשנת 1951, לאחר שנה של אי בהירות הוכתר הרבי לאדמו"ר, בי' בשבט ה'תשי"א, יום השנה לפטירת חמיו. בעת הכתרתו אמר הרבי מאמר חסידי (סוג של דרשה) שנקרא "באתי לגני" (המאמר החל בפסוק "באתי לגני אחותי כלה" משיר השירים ה', א'). מדי שנה, באותו יום, נהג הרבי להשמיע מאמר חסידי נוסף על פסוק זה.

נחמה דינה שניאורסון בת רבי אברהם שניאורסון ונכדת ר' ישראל נח שניאורסון מחב"ד-ניעזין, אלמנתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, תמכה בחתנה רבי שמריהו גור-ארי מבתה הבכורה חנה שניאורסון ולא הסכימה לקבל את מינוי חתנה הרבי מבתה הצעירה חיה מושקא שניאורסון. בעקבות כך שרוב החסידים בחרו את הרבי בהנהגת האדמו"רות לא הסכימה אשת הריי"ץ להביא לו את שטריימל בעלה, לכן הרבי הלך ללא שטריימל אלא רק במגבעת שגרמה בעקבות זאת לדמיון רב עם הליטאים. הרב שמריהו גור-ארי קיבל על עצמו את נשיאותו רק בשנת ה'תשי"ד בעקבות מעשה שהיה‏[1], מאז החל להשתתף ב"התוועדויות" של גיסו הרבי. בנו בארי גור-ארי ניהל מאבק משפטי נגד הרבי על הזכות לספרייתו של הרבי הקודם, אך אביו תמך בגיסו והתנער מבנו. לאחר שהשופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-1987 לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה, מצויין יום הזכייה (ה' בטבת, "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה.

הרבי התייחס לחמיו כנשיא הדור ולא ראה את עצמו כמנהיג אלא כמייצג של חמיו, וכן התבטא פעם "נשמתו בי". מסיבה זו נהג הרבי עצמו ללכת באופן קבוע כמה פעמים בחודש לציון חמיו - הרבי הקודם. כאשר היה נוסע לאהל, היה לוקח עמו שק גדול של מכתבים שהצטברו אצלו, שיהודים מכל העולם כתבו לו, וקורא את כל הבקשות על הציון. הרבי היה משיב במכתבי התשובות לפונים שכתבו אליו ולפעמים נהג לסיים "אזכיר על הציון", שהכוונה שיתפלל עליהם בציון קבר חמיו.

מאז עליית הרבי על כס הנשיאות, התרחבה והתפתחה החסידות מאוד, והפעילות הפכה להיות חובקת עולם. הרבי הביא לעבודה ועשייה של קירוב לבבות, באמצעות שליחת אלפי שלוחים הפזורים ברחבי תבל. גם את לימוד התורה ניתן לראות כתחום עליו שם הרבי דגש. דבר התורה שהיה נותן נקרא בפיהם "שיחה". מאות אלפי אנשים מכל רחבי הגלובוס נפגשו עם הרבי, כתבו לו וביקשו את ברכתו ועצתו. מהכתרתו באופן רשמי עד שנת ה'תשמ"א קיבל שלוש פעמים בשבוע אנשים לשיחה אישית, שנקראה "יחידות", בשנת ה'תשמ"א הופסקה היחידות כמעט לגמרי בגלל העומס הרב וכמות האנשים שהלכה וגדלה. משנת ה'תשמ"ו עד ה'תשנ"ב החל להיות מעמד "חלוקת הדולרים לצדקה" המפורסמת, בה חילק מדי יום ראשון דולרים בודדים לצדקה, זה היה מעין תחליף זריז ומקוצר ליחידות, שהתנהל בתור ארוך ומסודר.

בשנת תנש"א בכ"ח ניסן הכריז כי הוא כבר עשה כל שביכולתו להביא את הגאולה, וכעת התפקיד והאחריות מוטלת על כתפי העם, באותה תקופה חתמו רבני חב"ד על פסק דין האומר כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות, על פסק דין זה חתמו מאות רבנים חב"דיים ושאינם גם לאחר ג' בתמוז ה'תשנ"ד. בחודש אייר גם החלו לשיר לפניו את הניגון "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". אז גם החל מבצע הפרסום על ביאתו הקורבה של המשיח בסיסמת "היכונו לביאת המשיח", ולאחר מכן בסיסמת "ברוך הבא מלך המשיח" (עם תמונתו של הרבי).

בחודש חשון תשנ"ב הוציא לחסידיו קונטרס הנקרא בשם "בית רבינו שבבל", בו מוסבר כי בכל דור, ביתו של נשיא הדור הוא המקדש מעט העיקרי בזמן הגלות, ובו נמצא עיקר גילוי השכינה באותו הדור, מקום זה הוא אחד בכל דור. בדורנו זה - ממשיך הרבי - בית רבינו שבבל הוא 770, מקום מגוריו של הרבי הריי"צ במשך עשר שנותיו האחרונות, וכן הוא מקום מושבו של הרבי. כן הוסיף הרבי כי 770 הוא בגימטרייה "בית משיח".

[עריכה] מחלתו

הרבי מלובביץ' בימי מחלתו
בערוב ימי הרבי, בכ"ז באדר א' ה'תשנ"ב - 2 במרץ 1992 נפל הרבי באהל קברו של חמיו ולקה בשבץ מוחי, לאחר חצי שנה בה לא יצא אל חסידיו, החל הרבי לצאת כמעט כל יום אל חסידיו במרפסת שבנו במיוחד בגלל מחלתו ב-770 היוצאת מחדרו לכיוון בית המדרש הגדול. בדכרך כלל ביציאתו אל המרפסת שרו החסידים על הרבי את הניגון "יחי אדוננו מורנו ורבנו משיח מלך המשיח לעולם ועד", כשהרבי מעודדם על אף כאביו הנוראיים.

לאורך כל תקופת המחלה, היו רבים ששאלו את חסידי חב"ד המאמינים במשיחיותו של הרבי, מה תהיה תגובתם אם וכאשר הרבי ייפטר. התגובה שניתנה ברוב המקרים הייתה שדבר כזה לא יקרה. חסידי חב"ד רובם ככולם, לא האמינו שיתכן שהרבי ייפטר והיו משוכנעים שהרבי יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמלך המשיח. לדוגמא הרב יואל כהן מהמשפיעים הבולטים בחסידות, ברצותו להדגיש שהדבר בלתי אפשרי, אמר באותם ימים שמי שחושב ש'משהו' יכול לקרוא חלילה לרבי, יכול להשליך את טליתו אל הים‏‏ הכסא הריק ynet.

לאחר כשנתיים מקבלת מחלתו שקע הרבי בתרדמת למשך שלושה חודשים ושהה בבית הרפואה בית ישראל. וב-12 ביוני 1994 - ג' בתמוז ה'תשנ"ד הרבי נפטר. הוא נטמן ליד חמיו בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" בקווינס שבניו יורק.

דור שלם של חסידים חונך על ברכי האמונה שהרבי יוביל את העם לקראת הגאולה השלמה. מותו גרם לזעזוע אדיר בקרב חסידי חב"ד ובעולם כולו, בתקופה האמורה לפני פטירתו חסידיו סירבו להתייחס בפומבי לאפשרות שמאורע כזה יתרחש.

עם זאת כיון שהרבי אמר שדורנו זה הוא האחרון לגלות והראשון לגאולה, וכן הצביע על כך שתהליכי הגאולה כבר החלו, רובם ככולם של חסידי חב"ד מאמינים ובטוחים כי הרבי הוא מלך המשיח (ראה בס' התקופה והגאולה (אגו"ח בארה"ק), ובס' נר למשיחי (טוביה בלוי)).

ישנם הטוענים כי כיון שנשמה אינה עולה למעלה עד לסיום תפקידה בעולם הזה, וכיון שהרבי אמר שתפקידו הוא להביא את הגאולה; ממילא שלא יכולה להיות הסתלקות אצלו. כן מובא בספרים שהמשיח הוא הראשון שיהיו אצלו חיים נצחיים (כמו שנאמר "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד").

כך או כך, במדרשים רבים מובא (וכן כתב הרדב"ז להלכה בפירושו על הל' סנהדרין פ' ד, הל' יא) כי המשיח יתגלה, יתכסה ויתגלה. ולכן ודאי הוא שהרבי יתגלה במהרה.


רובם של חסידי חב"ד מגיעים לאהל. עם זאת, הקבוצה המשיחיסטית, אף על-פי שעולה ברובה לאהל, מצהירה כי אינה עולה לקברו (משום שאינה מקבלת אותו ככזה) אלא לקבר חמיו, הרב יוסף יצחק שניאורסון.

עם זאת רבים ממשיכים להגיע אל 770 אשר עליו אמר הרבי כי הוא ביתו של נשיא הדור והמשיח שבדור באופן המוסיף והולך, וממילא מאמינים כי הרבי נמצא במקום זה ממש (גם רבים מאלו הטוענים כי היתה הסתלקות מאמינים כך), ועל כן יש המסדרים את מקומו של הרבי לפני כל תפילה ולפני כל התוועדות (וזה כמו שהורה בשנת תשל"ח לאחר שקיבל התקף לב, שיסרו אתת המקום ואף שאינם רואים, הוא נמצא שם איתם).

[עריכה] אישיותו ופעלו

גורמים חילונים מייחסים(דרוש מקור) לו חלק משמעותי בגל ההתחרדות הפוקד בעשורים האחרונים את מדינת ישראל, משום שמשנות השישים הוא עסק ביצירת תנועת חזרה בתשובה.

[עריכה] מוסד השליחות שהקים

שגיאה: יש לציין תמונה בשורה הראשונה

ערך מורחב – השלוחים

הרבי יזם את מפעל ה"שלוחים", הם שלוחי חב"ד היוצאים לרחבי העולם על מנת להפיץ יהדות לכל יהודי בכל פינה בעולם. הרבי חולל התעוררות רוחנית אדירה בעולם היהודי כולו, באמצעות השלוחים אלו, ששיגר. ובשנת תשנ"ב בכינוס השלוחים העולמי שבתרחש בברוקלין בבית מדרשו של הרבי הרבי הודיע שהסתיימה השליחות הנוכחית במובן מסוים ועכשיו מתחילה שליחות חדשה, כל שליח צריך להכין את עירו לביאת המשיח וכל שאר הענינים של הפעילות צריכים להיות סביב הנושא המרכזי ביאת משיח בקרוב ממש (לדברי הרבי בכינוס ראה בספר "דבר מלכות" שיחה לש"פ חיי שרה)

[עריכה] החינוך בקונגרס האמריקאי

בהכרת השפעתו של הרבי על החינוך הכללי בארצות הברית הכריז הקונגרס של ארצות הברית על יום י"א בניסן - יום הולדתו של הרבי - כ"יום החינוך" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. יום זה מצוין מדי שנה מאז 1978.

בנוסף העניק לו הקונגרס לאחר מותו את מדליית הזהב של הקונגרס, אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר לאזרחים בארצות הברית‏‏[2].

[עריכה] תקנת הרמב"ם היומי

שגיאה: יש לציין תמונה בשורה הראשונה

ערך מורחב – תקנת הרמב"ם היומי

הרבי יזם את מפעל הרמב"ם היומי בו חולק לימוד הרמב"ם לימות השנה, כדי לאפשר ליהודי גישה לכל התורה בצורה ברורה ובהירה, ישנם שלשה מסלולי לימוד שונים, פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את כל הי"ד החזקה להרמב"ם, שלושה פרקים ליום שבו מסיימים פעם בשנה את כל הי"ד החזקה וספר המצוות לרמב"ם (לימוד במצוות המקבילות למסלול הלימוד של ג' פרקים ליום) שמסיימים פעם בשנה.

[עריכה] עשרת המבצעים

הרבי חינך לאהבת ישראל שאינה יודעת גבולות, ולימד לאהוב כל יהודי, ללא קשר לדעותיו ולמעשיו.

הרבי עורר ויסד את עשרת המבצעים - מבצעי המצוות, מהם מבצע תפילין - מדי שבוע חסידי חב"ד ותלמידי ישיבות חב"ד יוצאים להניח תפילין בדוכנים ברחובות ובחנויות. מבצע נרות שבת קודש - בנות חסידות חב"ד ותלמידות בתי ספר חב"ד יוצאות מדי שבוע לחלק נרות שבת קודש בחנויות ובבתי רפואה, מבצע מזוזה, מבצע כשרות ועוד.

[עריכה] תומכים ומתנגדים

[עריכה] תומכיו

בליל כ"ח בסיוון ה'תש"א האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון קרא לשלושה מחשובי העדה: רבי שמואל הלוי לויטין, רבי ישראל ג'ייקובסון ורבי אליהו סימפסון ובקשם לנסוע למחרת לנמל להקביל פני חתנו, הוא הרבי מליובאוויטש, בהוסיפו "אם רצונכם לדעת מיהו חתני? הוא בקי בבבלי וירושלמי, רי"ף רא"ש ורמב"ם, הוא עורך תיקון חצות כל לילה ובקי בכל ה"לקוטי תורה" עם העיין'ס"(דרוש מקור).

רבי דובער אליעזרוב אב"ד קטמון כתב‏‏[3] "בזכרוני ששמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב זצ"ל, עוד בהיות הרבי בחור, "שישנו בחור ברוסיא שבקי בש"ס ובכל כתבי האריז"ל בעל פה". והכוונה הייתה על הרבי. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל".

ועוד כתב[4]: "ובשנת תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשו"ת [- לשם ותהילה] הגר"ח קרייזווירט הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין רש"י בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו". כתב רבי יהודה זרחיה הלוי סגל רבה של קריית שלום "התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית, שקנה שביתה בכל היקפי מכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר, הרמב"ם והשו"ע, כתבי האר"י וגדולי המקובלים, הפוסקים והשו"ת".

הרבי מליובאוויטש יצר קשרים הדוקים עם ראשי הפוליטיקה הישראלית. בין היתר ביקרו אצלו בבית מדרשו: מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס, אריאל שרון, בנימין נתניהו, משה קצב ואחרים. הרבי היה משמיע דעות בתקיפות על הנעשה בארץ, והמנהיגים היו מאזינים בקשב - אם כי לא תמיד הסכימו עם דעותיו. קשר מפורסם נוסף היה עם נשיא המדינה זלמן שזר, שבמסגרתו בחר הנשיא ללכת לאדמו"ר בבית מדרשו במקום שהאדמו"ר יבקרו במלונו. בארץ טענו כי מדובר בזלזול בכבוד הנשיא. הנשיא עצמו, לעומתם, אמר כי הוא הולך אל הרבי לא כנשיא אלא כחסיד.

[עריכה] מתנגדיו

על אף שחב"ד הוכרה כחסידות חשובה גם בידי פלגים לא-חסידים, בחוגים ליטאים שונים רווחה הסתייגות מדמותו של הרבי ומהאופן המשיחי שבו תפסו אותו חסידיו(דרוש מקור). הרבי עצמו לא אישר ולא שלל תפיסה זו, אך סבר שהעיסוק בה מרבה מחלוקות שלא לצורך ולפיכך העיסוק בה פסול‏‏[5].

משנעשה הרב אלעזר מנחם מן שך למנהיג הליטאים ומפלגתה דגל התורה עלתה ההתנגדות הזו מדרגה והפכה למאבק גלוי. כאשר היו תופעות של ביקורת של הרב שך כלפי חסידות חב"ד, ולמרות שהרב שך הצהיר שאין לו דבר נגד החסידות כי אם נגד התנהלות חסידות חב"ד בדור האחרון, ראו חלק מהחסידים בביקורתו קריאת תיגר על תנועת החסידות(דרוש מקור).

לפני מלחמת המפרץ הזהיר הרב שך שאם עם ישראל לא ימהר לשוב בתשובה, עלול להתרחש אסון בדומה למה שקרה בשואה בתקופת מלחמת העולם השנייה, כעונש על חטאי הדור‏[6]. ואילו הרבי אמר שהשואה אינה עונש על חטאים, "ואפילו השטן עצמו לא יוכל להמציא חשבון עוונות להצדיק עונש כזה"‏[7].

כמו כן, התנגד הרב שך לתקנת הרמב"ם היומי(דרוש מקור) ולפסיקת הרבי‏[8] שלא לישון בסוכה(דרוש מקור), וכן על צורת המדיניות הכללית בחסידות חב"ד, המהווה לדעתו סכנה מפני טישטוש המושגים המקובלים ביהדות מאז ומעולםתבנית:דקור מקור. כמו למשל, הגישה כאילו קיימת מעלה בשיטת חב"ד על פני השיטות האחרות, וכאילו העומד בראשה של תנועה זו עולה על כל חכמי הדור האחרים(דרוש מקור).

הרב שך ראה במשיחיות של חב"ד כפירה וטען כי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי דניאל "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא"(דרוש מקור). הרבי אמר ששלוש פעמים ביום אומרים בתפילה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ו"את צמח דוד עבדיך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתיך" ואחד מהי"ג עיקרים זה "אף על פי שיתממה אחכה לו בכל יום שיבוא"(דרוש מקור).

הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מליובאוויטש אינו אישי ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו‏‏[9].

עם פטירת הרב שך, 'ירד הווליום' של העימות הציבורי הפומבי[10], אך עדיין נותרו מִשקעים עמוקים, רבים ממשיכים בהתנגדות חריפה לחב"ד, וחסידי חב"ד אינם מחבבים את הרב שך ותומכיו עד היום.

[עריכה] התוועדויות הרבי

בכל מועד יהודי וחסידי נהג רבי מנחם מנדל שניאורסון לערוך התוועדות בבית מדרשו בברוקלין. להתוועדויות אלו נהרו משתתפים רבים מכל החוגים, שבאו מי לשהות במחציתו של הרבי בעת סגולה, ומי לשמוע דברי חיזוק והתעוררות בעניינים שעל הפרק. במרכז בית המדרש ישב הרבי על בימת עץ מוגבהת ומאחריו הרבנים ואישי הציבור שנכחו במעמד, כשממול הרבי ישבו החסידים המבוגרים ואילו הצעירים הצטופפו על גבי מדרגות עץ מוגבהות ("פירמידות" בלשון החסידים).

הרבי היה פותח באמירת דברי תורה הקשורים בדרך כלל לפרשה או ליום המסוים, כשבין השיחות שנמשכו זמן רב, ניגנו הקהל ניגונים והרימו כוסית 'לחיים' כשהם מצפים למבטו של הרבי המסמן להם לשתות מהכוס.

השיחות שאמר הרבי מליובאוויטש בהתוועדיות השונות תועדו ויצאו במקבצים של "התוועדויות" לעתים באופן ערוך כפרוטוקול, המביא, מעבר לדברי תורה וסיפורי חסידים, גם את מנהגי הרבי ואלו שירים בדיוק שרו באותה התוועדות.

מקבצים אלו המכונים בשם "התוועדויות - תורת מנחם" לוקטו לספרים המסודרים בשני סדרות, הסדרה המאוחרת - תשמ"ב-תשנ"ב (1982-1992) היא של ארבעים ושניים חלקים. והסדרה המוקדמת - תש"י-תשכ"א (1950-1961) עשרים ושמונה חלקים, סדרה זו עומדת באמצע עריכתה ומצפים שכאשר היא תגיע ל"סדרה המאוחרת" היא תכלול קרוב למאה וחמישים חלקים של דברי תורה. רוב דברי התורה המופיעים בספרים אלו לא הוגהו על ידי הרבי, נרשמו על ידי השומעים והם על אחריותם הפרטית.

[עריכה] חיבוריו

ספרים רבים מלקטים את משנתו שפרוסה במאמריו ושיחותיו ואגרותיו.

מקובל בחסידות חב"ד לחלק את חיבוריו התורניים של הרבי לשני חלקים: 1) דברי תורה שרשם לעצמו או לפרסום, בדרך כלל קודם עלותו על כס הנשיאות החב"דית; 2) דברי התורה שאמר ברבים בהזדמנויות שונות, ונכתבו על ידי השומעים - חלקם הוגהו על ידו.

[עריכה] ספרים שהרבי ערך בעצמו

  • היום יום - לוח שנה שיצא לאור על ידי הרבי בשנת תש"ג (1943), ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. בהתבוננות בו אפשר לגלות את ניצני תורתו של הרבי שנודעה לציבור בעיקר אחרי מות חותנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון ב- 1950. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח בראש השנה, וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"ראש השנה לחסידות" - ולכן לוח שנה "חסידי" פותח ומסיים בו.
  • הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים - ליקוט מכל הראשונים והאחרונים על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. יצא לאור בשנת תש"ז (1947). בהגדה זו, מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר הבעל התניא שסידר את ההגדה בנוסח חב"ד בנוסח שלו דווקא.
  • ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש - חוברת של התולדות של האדמו"ר הרביעי של חב"ד. (במשך השנים יצא לאור ספר מורחב יותר של התולדות של הרבי המהר"ש, אך עד היום מדפיסים את החוברת הזו, מחמת חשיבותו הגדולה של עורכה).

[עריכה] ספרים שהרבי הגיה

  • לקוטי שיחות - ליקוט מתוך דברי תורה שהשמיע הרבי בהתוועדויות המיוחדות שנערכו בבית מדרשו בכל שבת ומועד. בספרים פרוש הדרך החדשה של הרבי בלימוד פירושו של רש"י על התורה, ביאורים בספרי הרמב"ם בתורת החסידות ובשאר מקצועות התורה. - השיחות הוגהו על ידי הרבי מדי שבוע, פעמים שהוגהו שתי שיחות שנאמרו בזמנים שונים. אחר כך נדפסו כל השיחות שהוגהו במתכונת זו בספרים כסדרה של שלושים ותשעה כרכים.
  • ספר המאמרים מלוקט - ליקוט של "מאמרי-חסידות" (ביאורים בתורת החסידות) שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות. בספרים אלו מרוכזים רק המאמרים שהוגהו על ידי הרבי, מאות אחרים שלא הוגהו מוכזים בספרים המכונים "ספר המאמרים" סתם. סדרה זו כוללת ששה כרכים.
  • קונטרס עניינה של תורת החסידות - באור מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים (חלק ה"פשט", ה"רמז" ה"דרוש" וה"סוד") - הוגה על ידי הרבי.

[עריכה] הסטים המסודרים של שיחותיו ומאמריו

לפי סדר השנים שנאמרו

[עריכה] תורת מנחם - התוועדויות

סדרת "תורת מנחם - התוועדויות" היא רשימת שיחותיו בזמנים שונים שלא עברו הגהה שלו לפני הדפסתן, גם סדרה זו ערוכה לפי סדר השנים שאמרם.

ריכוז כל דברי התורה שאמר הרבי בכל שבת ומועד הכולל את כל ה"שיחות" וה"מאמרים" שכאמור אמר במשך כל שנות נשיאותו. הסט באמצע עריכה והספרים מחולקים כיום לשני סדרות; הסדרה המוקדמת - מהשנים ה'תש"י-ה'תשכ"ג (1950-1961) שכיום זה עומד על שלשים וחמישה חלקים, והסדרה המאוחרת - מהשנים ה'תשמ"ב-ה'תשנ"ב (1982-1992) עומדת על ארבעים ושתיים חלקים. הסדרה המוקדמת עומדת באמצע עריכתה ומצפים שכאשר תגיע לסדרה המאוחרת תכלול הסדרה קרוב למאה ושלושים כרכים. - רוב דברי התורה המופיעים בסט זה לא הוגהו על ידי הרבי, הם נרשמו על ידי קבוצת שומעים שנקראו "חוזרים" וזה על אחריותם הפרטית.

[עריכה] תורת מנחם - ספר המאמרים

סט נוסף הקיים גם בסט הקודם (של ההתוועדויות) והוא כולל את כל המאמרים שאמר הרבי במשך השנים (תשי"א - תשנ"ב) כל שנה כרך חוץ משתי השנים הראשונות שהם בכרך אחד. יש כיום את כל הכרכים חוץ מהשנים תשכ"א - תשכ"ז. מוצאים את הספרים לנוחות הלומדים למרות הכפילות.

[עריכה] האגרות והמכתבים שלו

[עריכה] אגרות קודש

חלקים מובחרים ממכתביו של הרבי לכלל ולפרט. מתוך מאות אלפי מכתבים פורסמו לעת עתה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם עניין לציבור. האגרות הן מן השנים תרצ"ט - תשכ"ח (1939-1968). הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, שמחה, שלום בית ועוד). חלק גדול מן האגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות". עד כה נדפסו 28 כרכים מסדרה זו.

[עריכה] תשובות וביאורים

תשובות בהלכה ובהגדה שפרסם הרבי בבטאון החב"די "קובץ ליובאוויטש" שיצא לאור בניו יורק בשנים תש"ח-ט (1948-1949).

[עריכה] הרשימות שנמצאו לאחר פטירתו

שגיאה: יש לציין תמונה בשורה הראשונה

ערך מורחב – הרשימות

זמן קצר לאחר פטירת הרבי, בסוף שנת ה'תשנ"ד (1994), נמצאו במגירה במשרדו שב770, שלושה מחברות גדולות של רשימות שרשם לעצמו מלאות בכתב-יד צפוף שרשם לעצמו

רשימות אלו נרשמו על ידיו בעיקר בשנים ה'תר"ץ (1930) עד ה'ת"ש (1940). הן מכילות חידושי תורה רבים וכן יומנים אישיים בהם מרוכזים סיפורים ושמועות ששמע מחותנו ר' יוסף יצחק. רבים מדברי התורה פותחים בדיון בדרך הנגלה, ולאחר מכן עוברים לביאור הדברים בעבודת השם, ובתורת החסידות. סגנון זה קיים בכל תורתו של הרבי. הרשימות אלה נדפסו בחוברות בודדות בין השנים תשנ"ה-תש"ס. לאחר שכל הרשימות הודפסו, הוחלט לעשות סדר בחוברות אלו, ולהוצאים בצורה מסודרת. להלן, בספרים שיצאו כבר לפי סדר

  • רשימות היומן - צוות מיוחד עמל על הגהה נוספת ועריכה מחודשת, ובשנת תשס"ו נדפס הכרך הראשון, הכולל את כל ה"יומנים" הנמצאים ברשימותיו, ונקרא בשם "רשימות היומן" (כ-500 עמודים).
  • רשימת המנורה רשימה נוספת המבארת את השיטות השונות בדיני הדלקת המנורה בבית המקדש. שוב, הביאור הוא בדרך הנגלה, ולאחר מכן ביאור נוסף בדרך הדרוש - בעבודת השם.
  • "שניים אוחזים בטלית" - בין הרשימות נמצאה חוברת מוכנה לדפוס משנת תש"ב (1942), על הסוגיה התלמודית המפורסמת "שניים אוחזין בטלית". הרבי מקשה קושיות בו בדרך הנגלה - מקדים ומבאר את הסוגיה בדרך הדרוש וחוזר לתרץ את הקושיות ה"נגליות" על פי הדרוש.
  • מראי מקומות הגהות והערות קצרות לספר-של-בינונים - רשימה נוספת המכילה ציוני מראי-מקומות והערות תוכניות על ספר התניא. מלאכת העבודה על הליקוט לא הושלם, ולכן כנראה לא יצא לאור בחייו. הליקוטים הודפסו בחוברות וכעת עובדים על הוצאה לאור של ספר.


הקודם:
רבי יוסף יצחק שניאורסון
אדמו"רי חב"ד הבא:
-

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • פרופ' ירמיהו ברנובר, נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', מ.מ.ש הוצאה לאור, 2007.
  • ד"ר יצחק קראוס, "השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד" - על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד.
  • מנחם מענדל ברונפמן, אליהו קרישנבאום ומשה שילת (עורכים), השביעי, ספריית מעיינותיך, כסליו תשע"ד
  • הרבי - מבט אישי, "מה סודה של מנהיגות הרבי, חוברת זו.. ביטוי צנוע לדרך מנהיגותו של הרבי", י"ל על ידי חב"ד ויסקונסין ארצות הברית, בשיתוף צעירי אגודת חב"ד, 2008.

[עריכה] קישורים חיצוניים

אודותיו

וידאו

תמונות

ספריו

קברו

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ פעם הוא שאל משהו את הרבי, והרבי אמר לו שהוא צריך לשאול את החותן. ולאחר זמן אמר לו שכך החותן אמר. אז אמר הרב גור-ארי, אם הוא מדבר עם החותן גם עכשיו, הוא צריך להיות רבי.
  2. ^רשימת מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס באתר הרשמי של בית הנבחרים של ארצות הברית‏
  3. ^ ספר "דבר ציון" עמוד רע"ו.
  4. ^ ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר
  5. ^ ‏הערת שוליים
  6. ^ ראה בערך השואה.
  7. ^ התוועדות תשנ"א ח"ב עמ' 115.
  8. ^ שערי הלכה ומנהג (או"ח ח"ב אות רסח עמ' רלח ואילך; מובא גם כאן). וכן בתשובתו לרב צבי כהנא.
  9. ^ ‏‏"במחיצתם של גדולי התורה", ח"כ הרב שלמה לורנץ ז"ל, חלק א' עמ' ...
  10. ^ דבר המתבטא - בין היתר - בסדרת פגישות בין הרב יואל כהן ('החוזר' של הרבי) לרבנים נכבדים בציבור הליטאי, כדוגמת הרב חיים קניבסקי, הרב אהרן ליב שטיינמן (הקלטה מהפגישה), הרב ברוך דוב פוברסקי ועוד.
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
Yeshiva.org.il
מיקרופדיה תלמודית
תיבת כלים