ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרבי מליובאוויטש
הרב יהודה לייב גרונר
מזכיר הרבי
לפני שנים רבות התקשר אלי מוציא־לאור של אחד העיתונים היהודיים הגדולים בארצות הברית, וביקש להפגש עם הרבי. חלפו מספר שבועות והוא נכנס לאחר חצות הלילה ל"יחידות" שנמשכה שעתיים. כשיצא, היה אחוז התפעלות.
שאלתי אותו: "מדוע אתה נרגש כל־כך?"
קרוב אליך (657)
רבנים שונים
51 - דברים שלמדתי מהרבי
52 - רגע אצל הרבי- לרגל ג' תמוז
53 - הגיון ליבי - התפילה של הרבי
טען עוד
במקום זאת, הוא שאל אותי: "לאן העיתון שלך מגיע?", ועניתי.
"ומה עם מקומות קטנים יותר?", הוא שאל.
"גם אליהם מגיע העיתון. למשל, ישנה עיירה קטנה בטקסס שבה גרות שתי משפחות יהודיות, וגם הן מקבלות את העיתון".
הביט בי הרבי ושאל: "האם אתה יודע את האחריות שלך?"
"כן", עניתי, "לכתוב עיתון".
"לא!", אמר הרבי. "הקשר של אותן משפחות עם היהדות הוא רק דרך העיתון שלך. אם תכתוב בו יהדות אותנטית, אמיתית, תהיה הכלי שעל־ידו תגיע יהדות אמיתית ליהודי שגר במדבר רוחני. אך אם תכתוב סתם דברים, או חלילה דברים שהם היפך היהדות – אתה תישא באחריות לשתי המשפחות אלו".
אמר לי העיתונאי: "יושבות שתי משפחות בעיירה קטנה בערבות טקסס. מי חושב אודותן? אף אחד. והנה יושב לו הליובאוויטשר־רבי בברוקלין, ומוצא יהודי שדרכו הוא משער שיוכל להגיע אליהן – וכל מה שחשוב לו זה לנצל את הפגישה כדי לדאוג ששתי משפחות אלו יקבלו יהדות. אם הייתה אפשרות שהרבי יעורר אותי – הוא אכן עשה זאת!".
מנהיג מייצר מנהיגים
הרב ד"ר יונתן זקס
רבה של אנגליה לשעבר
המגע הראשון שהיה לי עם הרבי נוצר בשנת תשכ"ח, כאשר עשיתי את שנתי השנייה כסטודנט באוניברסיטת קיימברידג'. באותה שנה הגעתי בקיץ לארה"ב וכל מי שפגשתי אמר לי שאני חייב לפגוש את הרבי. קיבלתי את העצה ונקבעה עבורי פגישה עם הרבי.
בהתחלה, הפגישה התנהלה כפי שציפיתי: שאלתי את הרבי שאלות אינטלקטואליות ופילוסופיות, וגם הוא ענה לי תשובות אינטלקטואליות ופילוסופיות. אבל אז עשה הרבי מה שלא ראיתי אצל אף רב אחר: הוא התחיל לשאול אותי שאלות. "כמה סטודנטים יהודים לומדים בקיימברידג'?" ו"מה אתה עושה כדי לקרב יהודים נוספים?". לא באתי כדי להפוך לשליח, באתי בסך הכול בשביל לשאול כמה שאלות, ופתאום הרבי מתחיל לשאול אותי שאלות...
מתוך מבוכה התחלתי לומר משהו כמו: "במצב בו אני מוצא את עצמי...", אבל לפתע עשה הרבי משהו שכנראה לא היה רגיל מבחינתו. הוא עצר אותי באמצע המשפט, ואמר לי: "אף אחד לא 'מוצא את עצמו' במצב כזה או אחר; אתה הכנסת את עצמך למצב הזה, ואם עשית זאת פירוש הדבר שביכולתך גם להכניס את עצמך למצב אחר!"
הרגע הזה שינה את חיי. הנה אני, "אף אחד" מ"שום מקום", ואחד המנהיגים היהודיים הגדולים בעולם פונה אליי ישירות ומאתגר אותי; לא לקבל את המצב שבו אני נתון אלא לשנות אותו!
ייחודו של הרבי לא היה בכך שהיו לו רבבות חסידים. מנהיג טוב יוצר חסידים, אבל מנהיג גדול יוצר מנהיגים. זה מה שהרבי עשה לי, ולעוד אלפים רבים.
תמיד למעלה
הרה"ג יואל כהן
ה"חוזר" של הרבי
האווירה סביב הרבי הייתה מרוממת. הרבי הקרין רוממות. גישתו הייתה תמיד לעלות למעלה, להתרומם; לא לחטט בדברים הבלתי־רצויים. וכאשר מתרוממים, ממילא נעלמים הדברים השליליים.
פעם קרא לי הרב חדקוב, מזכירו של הרבי, ואמר שהרבי סיפר לו על שיחה שהייתה בינו ובין יהודי שהיה אצלו ב"יחידות", והוסיף, שכדאי להעלות את הדברים על הכתב והוא יגיה זאת. הרב חדקוב קרא לי כדי שאכתוב זאת.
וזה תוכן העניין: היהודי התלונן על כך שבכל תחום בעבודת ה' הוא מרגיש נגיעה אישית ו"פניות". הרבי ענה לו באמצעות משל: כאשר אדם נכנס לעסק שעלול להניב רווח של מיליון דולר, ומלבד רווח זה יהיה לו גם רווח מן הצד ששווה עשרה סנט, ברור שמה שתופס את מוח האדם הוא המיליון דולר, ואילו לעשרה סנט אין כל משמעות בעיניו.
וכך בעבודת ה': כאשר יהודי עושה מצווה, הוא מתקשר עם הקדוש ברוך הוא. "מצווה" מלשון צוותא וחיבור. כשיהודי יתבונן במשמעות ההתחברות של נברא מוגבל עם הבורא הבלתי־מוגבל – אזי כל השטויות לא יתפסו מקום אצלו.
תנועה זו של התרוממות באה לידי ביטוי גם בדברים כלליים. לדוגמה, במצב של סכנה כמו בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, אפשר היה לגזור תענית ולעורר לתשובה, וודאי שזו דרך הכרחית, אבל הרבי הדגיש להוסיף ב"עשה טוב", לרומם את עם ישראל ולחזק את התקשרותו עם הקדוש ברוך הוא דרך מבצע תפילין, אז התחילו להניח תפילין ברחובות. בגשמיות כמו גם ברוחניות, הרבי רצה לא רק לגונן אלא להביא לעם ישראל ישועה גדולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
