Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

תנ"ך חומש ויקרא תזריע פרשת תזריע ב'
ממוצע הציונים עד כה: 83%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת תזריע

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. "אחד לעלה" יולדת שהביאה שני תורים אחד לעולה ואחד לחטאת, איזה קרב תחילה? (ברש"י)
א. כיון שהתורה הקדימה את העולה דין הוא שיקרב תחילה.
ב. החטאת קודמת לעולה.
ג. תלוי בבחירתו של הכהן.
ד. צריך להקריב את שניהם יחד.

2. האם תלמיד חכם רשאי לטמא או לטהר בנגעים? (ברש"י)
א. רק אם הת"ח הוא גדול הדור רשאי.
ב. אם הת"ח בקי היטב ישר והפוך בדיני טומאה וטהרה של נגעים, רשאי.
ג. גזרת הכתוב היא שטומאת נגעים וטהרתן ע"פ כהן בלבד.
ד. רק כהן ולוי יחד יכולים לטמא או לטהר בנגעים וגזרת הכתוב היא.

3. "ועמק אין מראה" כתב רש"י לא ידעתי פרושו. מה היה קשה לרש"י? (שפ"ח אות צ')
א. קשה לרש"י מלת אין לאן היא פונה האם לעמוק או למראה.
ב. קשה לרש"י שעל פי הדקדוק היה צריך לומר ומראה אין עמוק.
ג. קשה לרש"י כיון שבהרת לבנה היא למה אינה עמוקה מן העור שהרי כל מראה לבן עמוק ממראה שכהה ממנו.
ד. קשה לרש"י שעל פי הדקדוק היה צריך לומר ואין עמוק מראה.

4. מה פרוש "והסגיר הכהן"? {דעת קצת הגאונים שמקיף את הנגע בסיקרא – צבע אדום – לראות אם יפשה, (באר בשדה)} (רש"י ושפ"ח אות ק')
א. הכהן מסגירו לאומה שנקראת חַבָּרִים והם ילמדו אותו כיצד אין מדברים לשון הרע.
ב. מכסה הנגע שלא יהיה נראה.
ג. מכניס בעל הנגע לבית אחד שלא יראה החוצה.
ד. תשובות ב' ג' נכונות.

5. "כהה" בהרת לבנה בלא סימני טומאה בסוף השבוע השני, שעמדה במראיתה הראשון, מה דינה? (דעת רש"י במחלוקת)
א. רק אם פשה הנגע נטמא הצרוע.
ב. נטמא הצרוע אע"פ שלא פשה.
ג. אינו טמא עד שיעלה שיער צבעוני אחד לפחות.
ד. אינו טמא עד שיעלו שתי שערות לבנות, מחיה ופשיון.

6. מה פרוש פשיון? (בשאלה זו יש להעזר באונקלוס פס' ז')
א. המצורע נקרא פשיון כיון שפשע בדיבור לשון הרע.
ב. שם של נגע שנקרא כך.
ג. כשהצטמצם הנגע פחות ממה שהיה בתחילה.
ד. כשהנגע התפשט יותר ממה שהיה בתחילה.

7. "ומחית" מה פרוש מחיה ומה דינה? (ברש"י)
א. שנהפך מקצת הלובן שבתוך הנגע למראה בשר, וסימן טומאה היא.
ב. שהבריא כל הנגע בבת אחת וסימן טומאה היא.
ג. שנמחה ונתלש כל הנגע מעורו, ואין ידוע מה דינו.
ד. שהתכוץ מקצת מהנגע וסימן טומאה היא.

8. "וביום הראות בו בשר חי" מדוע אין הנגע מטמא משום מחיה ב-24 ראשי איברים? (ברש"י)
א. לפי שהוא נראה כולו כאחד.
ב. גזרת הכתוב היא.
ג. שב-24 ראשי איברים יוצא העבד לחרות ולחיים, אינו דין שיטמא שם.
ד. לפי שאין נראה הנגע כולו כאחד ששופע אילך ואילך.

9. "שחין" מהו השחין והמכוה? (רש"י ושפ"ח אות ל')
א. שחין – חימום ע"י מכה שלא מחמת האור, מכוה – שנשחת העור ע"י שנכוה באש או בברזל מלובן באש וכד'.
ב. הפוך מתשובה א', שחין – מחמת האור, ומכוה – שלא מחמת האור.
ג. שחין ומכוה שניהם שלא מחמת האור.
ד. שחין ומכוה שניהם מחמת האור.

10. "מחית המכוה" מדוע חילקה התורה סימני שחין ומכוה לשתי פרשיות הרי סימניהם שוים? (שניהם מטמאים בשיער לבן, פשיון והסגר שבוע אחד) (ברש"י)
א. ללמדך ששני סוגים הם, אחד מחמת האש ואחד לא.
ב. ללמדך ששניהם שוים ומצרפים חצי גריס מזה וחצי גריס מזה לגריס שלם.
ג. לומר שאין מצטרפין זה עם זה, נולד חצי גריס כשחין וחצי גריס מכוה לא ידונו לשעור נגע כגריס.
ד. בא ללמד את חומרתו של צרעת בשחין שעצם זה שחלה בשחין מלמד שלא היה ראוי לברכת כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך.

11. "ואת הנתק לא יגלח" מדוע? (ברש"י)
א. שצריך שיזכור מעשיו ויחזור בתשובה.
ב. שדבר זה יגרום להאצה של הנגע.
ג. כדי שיהיה ניכר אם פשה.
ד. שיראו אחרים את נגעו ויזהרו שלא יטמאו ממנו.

12. "טהור הוא" טמא שטהרו הכהן, מה דינו? (ברש"י)
א. טהור, שגזרת הכתוב שהכל על פי הכהן.
ב. אינו טהור.
ג. נכנס למצב ספק.
ד. טהור מצד ששגגת תלמוד עולה זדון וכאילו טיהרו בכוונה.

13. "נגע לבן אדמדם" באלו מראות מטמא נגע הקרחת והגבחת? (ברש"י)
א. בארבע מראות נגעים כשהם מעורבים בצבע אדום בלבד.
ב. בנשירת שיער בלבד.
ג. בארבע מראות נגעים בהרת ותולדתה וכו' וכן כשהם מעורבים בגוון אדמדם פתוך.
ד. בארבע מראות נגעים כשהם לבנים בלב

14. "בראשו נגעו" על איזה צרוע נאמר בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע וכו'? (ברש"י)
א. על נגעי קרחת וגבחת כפשט הכתוב.
ב. על נגעי עור הבשר בלבד.
ג. על כל המנוגעים.
ד. על נגע הנתק בלבד.

15. איזו מידה כנגד מידה הביא רש"י בפרשת תזריע?
א. מה מצורע זה פטפט לשון הרע לכן נצרך להביא צפרים המפטפטות.
ב. מה מצורע זה גרם להרג ואבלות אף הוא ינהג כאבל, בגדיו פרומים וכו'.
ג. מה מצורע זה גרם בדיבורו לעניות, אף הוא ינהג כעני שבגדיו פרומים וראשו פרוע וכו'.
ד. מה מצורע הבדיל ע"י לשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו אף הוא יבדל "בדד ישב".

16. כיצד שרפתו של בגד שנטמא והוחלט? (ברש"י)
א. מביא גיזי צמר ופשתן ושורפן עם הבגד.
ב. שורפו לבדו בלא דבר אחר.
ג. מביא עצי דקלים ושורפו עימם.
ד. מביא עצי זית ושורפו עימם.

17. כיצד מכבס בגד נגוע שדינו בכיבוס?
א. מכבס את כל הבגד כולו שנאמר "את אשר בו הנגע".
ב. מכבס הנגע בלבד שנאמר "אחרי הכבס את הנגע".
ג. מכבס כל הבגד במים בלבד.
ד. מכבס הנגע ומקצת הבגד שסביבו.

18. "לא הפך הנגע את עינו" מה פרושו? (כהה: מראה הצבע חלש)
א. לא הוחלש ממראיתו.
ב. לא התחזק המראה.
ג. לא נעלם הנגע.
ד. לא שינה צורתו.

19. "בקרחתו" מה פרוש בקרחתו או בגבחתו לענין נגעי בגדים? (ברש"י)
א. קרחתו בגד ישן, גבחתו בגד חדש.
ב. הפך תשובה א'.
ג. אין שייך זה לנגעי בגדים אלא לנשירת שיער הראש.
ד. קרחתו בגדי קיץ, גבחתו בגדי חורף

20. "צרעת ממארת" כתב רש"י לשון סלון ממאיר. מה פרושו? (שפ"ח אות ד')
א. מטוס ממריא.
ב. קוץ מכאיב.
ג. כדור פורח.
ד. רגיעה מדומה.