Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא מעילה מבחן דפים י"ז-כ"ב
ממוצע הציונים עד כה: 58%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת מעילה, דפים י"ז-כ"ב

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
מעילה י"ז - כ"ב
1. האוכל בשר פיגול ולא הוה כזית ונותר משלימו לכזית האם חייב עליו? (יז:)
א. חייב משום נותר.
ב. חייב משום פיגול.
ג. חייב שתים משום נותר ומשום פיגול.
ד. אינו חייב כלל.

2. הנהנה מן ההקדש שוה פרוטה אע"פ שלא פגם מעל דברי ר"ע - באיזה אופן מדובר? (יח.)
א. בדבר שיש בו פגם.
ב. בדבר שאין בו פגם כלל.
ג. בין בדבר שיש בו פגם ובין בדבר שאין בו פגם כלל.
ד. בדבר שאינו נפגם לאלתר אלא לאחר הרבה זמן שמשתמשין בו.

3. מי שנתחייב חטאת או אשם עד אימת הוא חייב באחריותן? (יט.)
א. לכו"ע עד שיביאנו לעזרה.
ב. לכו"ע עד שיזרק הדם.
ג. לכו"ע עד שיאכל הקרבן.
ד. מחלוקת: לר' שמעון עד שיביאנו לעזרה ולרבי יהודה עד שיזרק הדם.

4. האם יש מועל אחר מועל בכלי שרת? (יט:)
א. לכו"ע אין מועל אחר מועל.
ב. לכו"ע יש מועל אחר מועל.
ג. מחלוקת: לרבי נחמיה ולרבי יש מועל אחר מועל ולת"ק דברייתא אין מועל וכו'.
ד. מחלוקת: לרבי נחמי' יש מועל אחר מועל ולרבי אין מועל אחר מועל.

5. המקדיש אבנים כשהן תלושין ובנה מהן בית - האם מועל כשדר בבית? (כ.)
א. לכו"ע מועל ואפי' אם סבירא לן דבית כמחובר.
ב. לכו"ע אינו מועל.
ג. מחלוקת: למ"ד בית כמחובר אינו מועל ולמ"ד אינו כמחובר מועל.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

6. אמר לו תן להם חתיכה והוא אומר טלו שתים וכו' כולן מעלו - באיזה אופן מדובר? (כ:)
א. שאמר להן השליח טלו שתי חתיכות מדעתי.
ב. שאמר להן השליח טלו שתי חתיכות אחד מדעתו של בעה"ב ואחד מדעתי.
ג. שאמר להן השליח שאף שבעה"ב אמר אחד הבין שרצונו ליתן להם שתים.
ד. שלא שמע השליח דבר בעה"ב והי' סבור שאמר לו ליטול שתים.

7. המפקיד מעות מותרין אצל חנווני והוציא החנווני מי מעל? (כא:)
א. לכו"ע בעה"ב מעל.
ב. לכו"ע שניהם מועלין.
ג. לכו"ע חנווני מעל.
ד. מחלוקת: לר' מאיר חנווני מעל ולר' יהודה בעה"ב מעל.

8. הלוקח יין מבין הכותים וכו' ר' יהודה ור' יוסי ור"ש אוסרים - מה הטעם? (כב.)
א. משום דס"ל דאסור מדרבנן לשתות היין כל זמן שלא נתן התרומה לכהן.
ב. משום דס"ל דכל זמן שאינו מפריש בפועל הרי היין הוא עדיין טבל מדאורייתא.
ג. משום דחיישי' שמא ישכח אח"ה להפריש.
ד. משום דס"ל אין ברירה ובכל כוס וכוס איכא למימר שהוא תרומה.

קינים
9. חטאת העוף שעשאה למעלה - באיזה אופון לכו"ע פסול? (כב. מפרש ד"ה ואם)
א. כשהזה דמה למעלה.
ב. כשמיצה דמה למעלה.
ג. כשמלקה למעלה.
ד. כשהזה דמה או מלקה למעלה.

10. זה בנה אב שכל מקום חטאת קודמת לעולה - האם הוה לעיכובא? (כג: מפרש ד"ה בן עזאי)
א. תלוי: במצורע הוה לעיכובא, ובשאר מקומות לא הוה לעיכובא.
ב. תלוי: שניהם עופות הוה לעיכובא, אחד עוף ואחד בהמה לא הוה לעיכובא.
ג. בכל גווני לא הוה לעיכובא.
ד. בכל גווני הוה לעיכובא.

11. האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר - האם חל נדר זה? (כד:)
א. בכל גווני חל וחייבת להביא כשתלד קן נדבה שכולו עולה.
ב. בכל גווני חל וחייבת להביא קן נדבה אחד חטאת ואחד עולה.
ג. בכל גווני לא חל כלל.
ד. תלוי: אם פירשה נדרה חלק ואם סתמה לא חל כלל.

תמיד
12. מה הטעם שהיו הכהנים מהלכים יחפין בעזרה? (כה: מפרש ד"ה בית המוקד)
א. בכדי שלא תתלכלך העזרה ממנעליהם.
ב. משום דרך כבוד הוא.
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. ילפי' במה מצינו מכלי שרת דבעי' שלא יהא חציצה בינן לבין הריצפה.

13. בא וישב לו אצל אחיו הכהנים, והלא עדיין לא העריב שמשו והאיך מותר לישב שם? (כה: מפרש ד"ה בא)
א. כיון דגדול כבוד הבריות התירו לו לישב שם עד זמן שיוכל לילך בצינעא.
ב. הא דאסור בלא העריב שמשו הוא רק בטומאת שרץ.
ג. כיון דנמצא עתה במשמרתו אין איסור בדבר.
ד. כיון דאסור רק מדרבנן לא הטריחוהו חכמים לצאת משם בלילה.

14. שהכהנים שומרים מלמעלה והלוים מלטה - מנא לן דלוים מלמטה? (כו: מפרש ד"ה דת"ר וילוו)
א. מסברא דבכל מקום כהנים קודמים ללוים וכיון דכהנים למעלה ממילא לוים למטה.
ב. דכ' וילוו עליך וילפי' שטפלים לך בשמירתן שאינן שומרים בגובה כמותך.
ג. דכ' והחונים לפני המשכן קדמה דהיינו מלמטה.
ד. הלכה למשה מסיני.

15. אבנטו של כ"ג בשאר ימות השנה האם הי' של כלאים? (כז:)
א. מחלוקת: לחד מ"ד הי' של כלאים ולחד מ"ד לא הי' של כלאים.
ב. לכו"ע לא הי' של כלאים.
ג. לכו"ע הי' של כלאים.
ד. מדאורייתא הי' יכול להיות של כלאים ורבנן אסרו של כלאים.

16. כל המוכיח את חבירו לשם שמים..............? (כח.)
א. זוכה לבנים תלמידי חכמים.
ב. כאילו קיים כל התורה כולה.
ג. מובטח לו שהוא בן עוה"ב.
ד. זוכה לחלקו של הקב"ה ומושכין עליו חוט של חסד.

17. האם מותר לעסוק בהכנת מנחת חביתין קודם הקרבת התמיד? (כח:)
א. לכו"ע מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. מחלוקת: לתנא דמתני' מותר ותנא דברייתא אסור.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

18. האברים והפדרים שלא נתעכלו מבערב מחזירין וכו' אימתי היו מחזירין אותן? (כט. מפרש ד"ה האברים)
א. קודם הקטרת תמיד של שחר.
ב. לאחר שהקריבו כל הקרבנות של אותו היום.
ג. לאחר הקטרת תמיד של שחר.
ד. בכל זמן שירצו בין קודם התמיד ובין לאחריו עד סוף היום.

19. סידר את המערכה גדולה וכו' וחזיתה מזרחה - מה הטעם? (ל.)
א. לכו"ע כדי שיהי' מכוון כנגד בית קדשי הקדשים.
ב. לכו"ע כדי שיהיו מציתין את האליתא משם.
ג. לכו"ע כדי שתהא הרוח מנשבת משם.
ד. מחלוקת: לחד מ"ד כדי שתהא הרוח מנשבת ולחד מ"ד שהיו מציתין האליתא משם.

20. לא הי' שוחט השוחט עד ששומע שער גדול שנפתח - מה הטעם? (ל:)
א. דילפי' מקרא דכ' בשלמים ושחטו פתח אוהל מועד, בזמן שהוא פתוח.
ב. שעי"ז נודע בבירור שכבר האיר היום.
ג. הלכה למשה מסיני דשחיטה תהי' רק בזמן שהוא פתוח.
ד. שאז יבואו כל הכהנים של אותה משמרת לעשות שאר עבודות התמיד.

21. לא היו כופתין את הטלה - מה הטעם? (לא:)
א. לכו"ע בכדי להזכיר זכות עקידת יצחק.
ב. לכו"ע משום בזיון קדשים.
ג. מחלוקת: לחד מ"ד משום בזיון קדשים ולחד מ"ד בכדי להזכיר עקידת יצחק.
ד. מחלוקת: לחד מ"ד משום בזיון קדשים ולחד מ"ד משום דהוה חוקי העמים.

22. אמרו לי' ימית את עצמו - מה הכוונה? (לב.)
א. ימעט מתענוגי עוה"ז.
ב. ימית עצמו על דברי תורה.
ג. ישפיל את עצמו.
ד. יזכור כל ימיו את יום המיתה.

23. אמאי לא היו קורים עשרת הדברות בכל יום אף בגבולין? (לב: פי' הרמב"ם ד"ה אמר)
א. משום שכל עשרת הדברות נכללים כבר בקריאת שמע.
ב. כדי שלא יאמרו המינין שאלו לבדן ניתנו מסיני.
ג. כדי שלא יאמרו המינין שחייבו לקרוא אותם משום שישראל מזלזלין בהן ח"ו.
ד. משום שיש בהם שאינן נוהגין בכל יום דהיינו זכור את יום השבת לקדשו.

24. פרשו העם והקטיר - מהיכן היו פורשין? (לג. פי' הרמב"ם ד"ה ומה שאמר פרשו)
א. מבין האולם ולמזבח.
ב. מן ההיכל.
ג. מן העזרה.
ד. מן מחנה לוי'.

25. בששי היו אומרים ה' מלך וכו' מה הטעם? (לג: פי' הרמב"ם בסוף המסכת)
א. כיון שהוא יום שנברא בו האדם עליו לזכור שהוא עפר ואפר.
ב. שבו נשלם מעשה בראשית והאדם שמבין בגדלות הבורא, ולכן אומר ה' מלך וכו'.
ג. שהוא יום שנשלם מעשה בראשית ובמזמור זה מוזכר מעשה בראשית אף תכון תבל.
ד. שהוא יום שנשלם מעשה בראשית ובמזמור זה מוזכר נכון כסאך מאז.