רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא יומא מבחן דפים ל-מה
ממוצע הציונים עד כה: 82%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
דפים ל-מה; כולל שאלות על תוס'

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. מה הדין כשיצא באמצע סעודתו האם צריך לחזור וליטול ידיו, ובאיזה אופן ? (ל.)
א. דיבר עם חברו ושהה בחוץ נוטל יד אחת, הטיל מים נוטל ב' ידיו.
ב. דיבר עם חברו ושהה בחוץ נוטל ב' ידיו, הטיל מים נוטל יד אחת.
ג. בין ששהה בחוץ, ובין כשהטיל מים, נוטל ב' ידיו.
ד. בין ששהה בחוץ, ובין כשהטיל מים, נוטל יד אחת.

2. האם כהן גדול ביום כיפורים שלא קידש ידיו ורגליו או לא טבל בין בגד לבגד מחלל עבודה ? (ל:)
א. לא טבל חילל עבודה, לא קידש לא חילל עבודה.
ב. לא טבל לא חילל עבודה, לא קידש חילל עבודה.
ג. חילל עבודה בין כשלא טבל ובין כשלא קידש.
ד. לא חילל עבודה בין כשלא טבל ובין כשלא קידש.

3. מתי קידש ידיו ורגליו כשהחליף מבגדי קודש לבגדי קודש (בקידוש ראשון) ? (לא:)
א. אחר שפשט את בגדי הקודש.
ב. לפני שפשט את בגדי הקודש.
ג. מתי שירצה יכול לקדש.
ד. מחלוקת, לחד מ"ד אחר שפשט, ולחד מ"ד לפני שפשט.

4. מתי קידש ידיו ורגליו כשהחליף מבגדי קודש לבגדי קודש (בקידוש שני) ? (לב.)
א. לפני שלבש את הבגד השני.
ב. אחר שלבש את הבגד השני.
ג. מחלוקת לחד מ"ד לפני שלבש את הבגד השני, ולחד מ"ד אחר שלבש את הבגד השני.
ד. מתי שירצה יכול לקדש.

5. לרבנן דס"ל דכשלבש בגדי זהב ביוה"כ בפעם ראשונה לא קידש ידיו ורגליו רק פעם אחת. האם?(לב.)
א. קידש ידים ורגלים ט' פעמים.
ב. ב.. קידש עשרה פעמים והוסיפו קידוש א' מתי שירצה בשעת החלפת בגדים.
ג. קידש עשרה פעמים והוסיפו קידוש א' אפילו שלא בשעת החלפת בגדים.
ד. קידש עשר פעמים והקידוש העשירי כשפושט בגדי קודש ומחליף לבגדי חול.

6. למה צריך אחר למרק בשחיטת הקרבנות ביוה"כ (למסקנת הגמ') ? (לג.)
א. דבקדשים יש חיוב לשחוט את כל ב' הסימנים מן התורה.
ב. בקדשים יש חיוב לשחוט את כל ב' הסימנים מדרבנן.
ג. לכתחילה מצוה למרק בקדשים כדי להוציא הדם יפה.
ד. מן התורה חייב למרק גם בחולין.

7. למה צריך להניח תחילה תפילין של יד ואח"כ תפילין של ראש ? (לג:)
א. לפי שאין מעבירין על המצוות.
ב. לפי שהתורה החשיבה תפילין של יד דהוי זכרון.
ג. לפי שמעלין בקודש ואין מורידין.
ד. לפי שתפילין של יד נגד הלב, דהוי עיקר חיות האדם.

8. מה הדין בדבר שאין מתכוון באיסור דרבנן (לר"י בדבר שאין מתכון אסור, באיסור תורה) ? (לד:)
א. אסור כפי שאסור באיסור דאורייתא.
ב. מותר באיסור דרבנן.
ג. במקדש מותר ובמדינה אסור.
ד. בשבת אסור , וביום הכיפורים מותר.

9. למה העמידו את הפר בין האולם והמזבח בשעת הוידוי של כהן גדול ? (לו.)
א. משום חולשא דכהן גדול דבמקום וידוי שחטו, ולא יצטרך להוליך הדם לרחוק לקדש הקדשים.
ב. מכיוון שגם על השעיר התודה שם.
ג. מכיוון שעבודה הנעשית בבגדי לבן צריך מן המזבח ולפנים.
ד. הוידוי צריך להיות קרוב למזבח הפנימי.

10. האם עולה טעונה וידוי ? (לו.:)
א. עולה אין טעונה וידוי.
ב. עולה טעונה וידוי, ומתוודה על מצוות עשה ועל לאו הניתק לעשה.
ג. עולה טעונה וידוי, ומתוודה על עוון לא תעשה.
ד. עולה טעונה וידוי, ומתוודה על איסורי דרבנן.

11. היכן היו עומדים השעירים בשעת הגורל ? (לז.)
א. בין האולם ולמזבח.
ב. בהר הבית.
ג. בהיכל סמוך לפרוכת.
ד. סמוך לפתח העזרה תוך חלל העזרה לצפון המזבח.

12. כשהעמידו את הפר בין האולם והמזבח, היכן העמידוהו ? (לז.)
א. בפתח האולם.
ב. באמצע בין האולם ולמזבח.
ג. בקרן צפונית מערבית של המזבח, סמוך לבין האולם ולמזבח.
ד. בקרן צפונית מזרחית של המזבח, נקרא בין האולם ולמזבח.

13. למה הוזכרו בית גרמו לשבח, אע"פ שלא רצו ללמד מעשה לחם הפנים ? (לח.)
א. שלא רצו ללמד מעשה לחם הפנים שלא ילך אדם לעבוד עבודה זרה בכך.
ב. שלא נמצאה פת נקיה ביד בניהם שלא יאמרו ממעשה לחם הפנים הם ניזונים.
ג. שלא רצו ללמד מעשה לחם הפנים לאומנים ממצרים.
ד. שהסכימו לבוא כשהכפילו שכרן.

14. באלה בגדים עשה הכהן גדול את הגורל ? (לט:)
א. בגדי לבן.
ב. בגדי זהב.
ג. בגדי חול.
ד. מחלוקת אי בבגדי חול אי בבגדי זהב.

15. הנחת הגורל על השעירים: (מ.:)
א. מעכבת.
ב. אינה מעכבת, ומצוה להניח עד אחר השחיטה של השעיר הפנימי.
ג. אינה מעכבת, ומצוה להניח, ומיד שהניח קיים המצווה.
ד. לא הוי מצוה כלל.

16. כיצד נקבעים הקנים איזה לעולה ואיזה לחטאת ? (מא.)
א. או הבעלים קובעים בשעת לקיחה, או הכהן בשעת מליקה.
ב. על ידי גורל.
ג. רק הכהן קובע בשעת מליקה.
ד. הבעלים קובעים מתי שרוצים.

17. אלו עבודות בפרה אדומה כשרות גם בלילה ? (מב:)
א. שחיטה וקבלת הדם.
ב. הזאת הדם ושריפת הפרה.
ג. אסיפת אפרה, מילוי המים וקידוש המים.
ד. השלכת עץ ארז לתוך שריפת הפרה.

18. האם שחיטה וקבלה בפרה אדומה כשרות בכהן הדיוט ? (מג.:)
א. מחלוקת, לחד מ"ד שחיטה פסולה וקבלה כשרה ולחד מ"ד שחיטה כשרה וקבלה פסולה.
ב. שחיטה כשרה לכולי עלמא, וקבלה פסולה לכולי עלמא.
ג. שחיטה פסולה לכולי עלמא, וקבלה כשרה לכולי עלמא.
ד. בין שחיטה ובין קבלה כשרות לכולי עלמא.

19. מתי פורשים הכהנים בשעת עבודות פנים (למסקנת הגמ'). (מד.:)
א. מן ההיכל פורשים במתן דמים דלפני ולפנים, ובין האןלם למזבח פורשים בקטורת דלפני ולפנים.
ב. מן ההיכל פורשים בקטורת דלפני ולפנים, ובין האולם ולמזבח פורשים במתן דמים דלפני ולפנים.
ג. מן ההיכל פורשים בכל עבודות דלפני ולפנים, ובין האולם ולמזבח פורשים בכל עבודות שבהיכל.
ד. מן ההיכל פורשים בכל עבודות דלפני ולפנים ועבודות דהיכל, ובין האולם ולמזבח לא היו פורשים.

20. למה דוקא ביום הכיפורים עשו למחתה ניאשתיק ? (מד:)
א. כדי לקיים הכתוב: "ונשמע קולו בבואו אל הקודש".
ב. לנוי מצוה.
ג. לחיבוב מצוה.
ד. להראות שמחתה זו משונה ממחתות של כל השנה.

שאלות על תוספות
21. למה היה בית הפרוה מקום קדוש ? (לא.)
א. דגגין ועליות נתקדשו ובית הפרוה היה גג העזרה.
ב. בבית הפרוה היה פתח לעזרה.
ג. דלשכת המדיחין שהיתה תחת הקרקע היה מקום קדוש, ובית הפרוה היה פתוח שמה ע"י מסיבה.
ד. נתקדש על ידי המים שהיו מעין עיטם כדכתיב: "וכין כתפיו שכן".

22. כשממשמש בתפילין צריך להקדים של יד לשל ראש משום: (לג:)
א. דאין מעבירין על המצוות.
ב. דכל זמן שבין עיניך יהיו שתים.
ג. דשל יד הוי כל הפרשיות בבית אחד.
ד. דמעלין בקודש ואין מורידין.

23. דבר שאין מתכון דאסור (לר' יהודה) הוי איסור תורה אי איסור דרבנן ? (לד: -לה.)
א. בשבת אסור מן התורה משום חומרה דשבת ובשאר איסורים אסור מדרבנן.
ב. בשבת אסור מדרבנן דמלאכת מחשבת אסרה תורה, ובשאר איסורים אסור מדאורייתא.
ג. בין בשבת ובין בשאר איסורים אסור מן התורה.
ד. בין בשבת ובין בשאר איסורים אסור מדרבנן.

24. האם מקיצין את המזבח בעולת העוף ? (מא:)
א. אין מקיצין, אבל אי מתרמי מקיצין.
ב. אין מקיצין כלל בעופות.
ג. מקיצין את המזבח לכתחילה בעופות.
ד. אם בית דין של כהנים רוצים מקיצים ואם לאו אין מקיצים.

25. שחיטה לאו עבודה היא בקדשים, משום ? (מב.)
א. דלא צריך בגדי כהונה.
ב. דלא צריך קידוש ידים ורגלים.
ג. דאין צריך כלי שרת לשחיטה.
ד. דאפשר לעמוד בחוץ ולהושיט ידו לפנים לשחוט ובשאר עבודות צריך שיעמוד בפנים.