Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

ממוצע הציונים עד כה: 71%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת מועד קטן דפים ב-טו; כולל שאלות על תוס'

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. אין משקין אלא שדה בית השלחין שחרבה - מה הכוונה? (ב.)
א. שנעשה שדה בור, ולכן אין משקין אותה בחוה"מ דאין בזה כל תועלת.
ב. שחרבה ממעיין זה ויצא לה מעיין אחר, ומשקין אותה כיון דהוי פסידא בלי טירחא.
ג. שחרבה ממעיין שלה, ואז מותר להשקותה אפי' ממי גשמים ומי קילון כיון דהוי פסידא.
ד. שחרב ובטל דין בית השלחין ממנה, ולכן מותר להשקותה אפי' משום הרווחה בעלמא.

2. האם נאסר "לקשקש" תחת הזיתים בשביעית? (ג.)
א. לסתומי פילי אסור, ולאברויי אילני מותר.
ב. מותר.
ג. בגפנים אסור ובזיתים מותר.
ד. לאברויי אילני אסור, ולסתומי פילי מותר.

3. על מה סמכו רבן גמליאל ובית דינו שבטלו תוספת שביעית מפסח ועצרת - למסקנא? (ד.)
א. שדרשו גז"ש שבת שבת משבת בראשית שלפניה ואחריה מותרין.
ב. כיון דתוספת שביעית אסור רק מדרבנן בטלו גזירת הקדמונים.
ג. סברו דהלכה למשה מסיני נאמרה רק כשבית המקדש קיים ולכן בזה"ז אין איסור.
ד. סברו דהלכה למשה מסיני נאמרה רק להתיר ילדה לכן הוי רק איסור דרבנן ובטלו.

4. האם מותר לחפור ולחטוט בורות מים במועד? (ה.)
א. של רבים מותר ושל יחיד אסור.
ב. ברבים צריך להם מותר אפי' לחפור, וביחיד צריך לו מותר לחטוט, ובאין צריך לו אסור אפי' חטיטה.
ג. ברבים מותר לחטוט ולא לחפור אפי' כשצריך להם, וביחיד בכל גוונא אסור.
ד. כשצריך להם מותר אפי' לחפור וכשאין צריך להם אפי' לחטוט אסור, ואין הבדל בין רבים ליחיד.

5. האם חייבים לציין בית הפרס? (ה:)
א. אין חייבין.
ב. חייבין.
ג. שדה שנחרש בה קבר לא מציינים, שדה שאבד בה קבר מציינים.
ד. שדה שנחרש בה קבר מציינים, שדה שאבד בה קבר אין מציינים.

6. באיזה זמן יוצאים על הכלאים? (ו.)
א. בבכירות בחוה"מ סוכות ובאפילות בא' אדר.
ב. בירקות בא' אדר, ובתבואה בחוה"מ פסח.
ג. בירקות בא' אדר, ובתבואה בט"ו אדר.
ד. בבכירות בט"ו אדר, ובאפילות בחוה"מ פסח, א"נ בתבואה בט"ו אדר ובירקות בחוה"מ פסח.

7. האם מותר לצוד את האישות כדרכו במועד - לשיטת ר' יהודה? (ו: - ז.)
א. משדה לבן כדרכו, ומשדה האילן רק שלא כדרכו.
ב. משדה לבן שלא כדרכו ומשדה אילן אפי' כדרכו, ובשדה לבן הסמוכה לשדה אילן אפי' כדרכו.
ג. משדה לבן הסמוכה לשדה אילן מותר שלא כדרכה, ומשדה לבן רגיל אסור בכל גוונא.
ד. משדה לבן רק שלא כדרכו, ומשדה אילן אסור אפי' שלא כדרכו.

8. האם ממתינים מלראות הנגע גם מחמת דבר הרשות? (ז:)
א. בנגעי בתים ממתינים לכו"ע, ובנגעי אדם, לרבי ממתינים ולר' יהודה אין ממתינים.
ב. בנגעי אדם ממתינים לכו"ע, ובנגעי בתים, לרבי ממתינים ולר' יהודה אין ממתינים.
ג. לרבי ממתינים בכל הנגעים, ולר' יהודה אין ממתינים בכל הנגעים.
ד. לצורך מצוה ממתינים אבל לצורך דבר הרשות אין ממתינים לכו"ע.

9. מאיזה טעם אסור לערער על המת ולהספידו שלשים יום קודם הרגל? (ח.)
א. כיון ששואלין ודורשין בעניני החג אינו ראוי להרבות אז בהספד.
ב. גזירה שמא ישתמשו בכסף המוכן לעלייה לרגל א"נ לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום.
ג. דרגל דוחה אבלות דשלשים.
ד. גזירה שמא ימשיך להתאבל גם בימי הרגל ולכן אסור דוקא להעסיק ספדן בשכר אבל בחנם מותר.

10. אבל מחנכין את הכוכין במועד - מה הכוונה? (ח:)
א. אם חפרוהו לפני החג מותר לקבור בו במועד.
ב. שמותר לקרות עליו שם בית הקברות במועד.
ג. שמותר להאריכו ולהרחיבו או לקצרו במועד.
ד. שמותר לתקן את הגולל והדופק וכן המצבה במועד.

11. אמה כליא עורב - מה הכוונה? (ט.)
א. מקל היה בבית המקדש שבו היו מבריחים את העורבים.
ב. צורת אדם שעושים בשדות להבריח את העורבים.
ג. רמז על אחד הנסים שנעשו בבית המקדש שמעולם לא נראה שם עורב.
ד. גג בית המקדש כלה למעלה עד כאמה ומחופה שם בברזל ומסמרים להבריח משם העורבים.

12. אין מכבשין את הרחיים בתחילה - מה הכוונה? (י.)
א. שאסור להרכיב את הרחיים כשהיא חדשה.
ב. שאסור ללחוץ את האבן העליון על התחתון.
ג. שאסור לעשות נקב באמצע האבן א"נ שאסור לנקר את אבן הרחיים.
ד. שאסור להכניס תבואה לתוך הרחיים.

13. האם מותר לצוד דגים ולכובשם במלח בחוה"מ? (יא.)
א. לל"ק מותר דוקא היכא שצדן לשם אכילה וכובשם שלא יתקלקלו, ולל"ב מותר אפי' לשם כבישה כיון דיכול לאכלם אגב איצצא.
ב. לל"ק אסור לכובשם אא"כ ראויים לאכילה ולל"ב אסור אפי' בכה"ג כיון דכוונתו לכובשם.
ג. לכו"ע מותר כיון דראויים לאכילה בחוה"מ בלי כבישה.
ד. לכו"ע אסור כיון דדעתו לכובשם לזמן מרובה.

14. האם מותרים מקבלי קיבולת לעסוק במלאכתם בשבת ובחוה"מ? (יב.)
א. בתוך התחום אסור וחוץ לתחום מותר.
ב. אסור אפי' חוץ לתחום.
ג. בשבת תוך התחום אסור וחוץ לתחום מותר ובחוה"מ אפי' חוץ לתחום אסור.
ד. מותר אפי' תוך התחום.

15. באיזה אופן מותר להכניס פירות וקורות לתוך ביתו מפני הגנבים? (יב:)
א. מותר דוקא בצנעא ובלילה אבל לא ביום.
ב. פירות מכניס בצנעא דוקא וקורות מכניס ביום כי בלילה יש לזה פירסום רב.
ג. מותר להכניסם אפי' ביום אבל דוקא כשאין רואים.
ד. דוקא במקום שישנם ליסטים מזויינים אבל משום הפסד ממון אסור.

16. האם קנסו בנו אחריו בהני דלהלן, צרם אוזן בכור, כוון מלאכתו במועד, מכר עבדו לעכו"ם? (יג.)
א. בצורם אוזן בכור, ומכוון מלאכה לא קנסו, ובמוכר עבדו קנסו כיון שכל יום מפקיעו ממצוות.
ב. רק בצורם אוזן בכור קנסו כיון דהוי איסור דאורייתא.
ג. רק במכוון מלאכתו קנסו כיון דהוי בגדר המבזה את המועדות.
ד. בצורם אוזן בכור קנסו משום דהוי מה"ת, וכן במוכר עבדו משום דמפקיעו ממצות, ובמכוון מלאכתו לא קנסו.

17. במה התיר רב הונא להנהו כרופייתא לזבוני כאורחייהו בשוקא בחול המועד? (יג:)
א. בתבלין או בבשמים אבל בפירות לא שנראה כקונה לצורך ימות השנה.
ב. דוקא בפירות התיר משום כבוד יו"ט.
ג. דוקא בבשר וביין משום שמחת יו"ט.
ד. התיר למכור כל צרכי יו"ט אבל לצורך חול אסור.

18. באיזה אופן פליגי ר' יהודה ורבנן בבא ממדינת הים אם מותר לו להתגלח בחוה"מ? (יד.)
א. כשיצא לטייל, אבל אם יצא להרווחה או למזונות ד"ה מותר.
ב. כשיצא להרווחה, אבל היוצא לשוט ד"ה אינו מגלח, ולמזונות ד"ה מותר.
ג. כשיצא למזונות אבל אם יצא לטיול או להרווחה ד"ה אסור.
ד. פליגי בכולם, דלר' יהודה אסור לגלח ולרבנן מותר.

19. האם נוהגים הני דלהלן ברגל: אבלות, מנודה, מצורע? (יד:)
א. אבל ומצורע אין נוהגין, ומנודה נוהג.
ב. אבל נוהג, מצורע ומנודה אין נוהגין.
ג. אבל אינו נוהג, מנודה לא איפשיטא, ומצורע נוהג ברגל.
ד. אבל ומצורע נוהג, מנודה אינו נוהג.

20. האם חייבים הני דלהלן בקריעה: אבל, מנודה, מצורע? (טו.)
א. אבל חייב, מנודה תיקו, מצורע חייב.
ב. אבל חייב מנודה ומצורע פטורין.
ג. אבל ומנודה חייבין מצורע פטור.
ד. כולם חייבים בקריעה.

שאלות על תוס'
21. "אלו הן הספיקות... אילן המיסך על הארץ" - מה הכוונה? (ה: ד"ה אילן)
א. שספק אם דינו כאהל כיון דנע ונד ברוח.
ב. שספק אם יש בו רוחב טפח ואין דין אהל המת פחות מטפח.
ג. באילן הסמוך לבית הקברות וספק אם קברו תחתיו מת א"נ דודאי איכא תחתיו מת וספק תחת איזה ענף.
ד. דספק אם מצרפים כל הענפים יחד כדי שייחשב פותח טפח.

22. האם מותר לערוך בחוה"מ סעודת פדיון הבן? (ח: ד"ה מפני ביטול)
א. בזמנה מותר שלא בזמנה אסור.
ב. אסור בין בזמנה ובין שלא בזמנה.
ג. מותר היכא שמוסיף בסעודתו גם לכבוד החג.
ד. מותר אפי' שלא בזמנה דלא קיי"ל שאסור לערב שמחה בשמחה א"נ דלא חשיב שמחה אלא נישואין בלבד.

23. האם מותר להלוות כסף לנכרים ברבית בחוה"מ? (י: ד"ה פרקמטיא)
א. מותר דלא נחשב כפרקמטיא.
ב. בדבר האבד מותר ואם לא אסור.
ג. אסור דגרוע יותר מפרקמטיא כיון דלא נפסד הקרן.
ד. בעירו מותר אבל שלא בעירו אסור.

24. שדה שנתקווצה בשביעית האם מותר לזורעה במוצאי שביעית? (יג. ד"ה נטייבה)
א. אסור לזורעה למוצאי שביעית.
ב. מותר לזורעה למוצאי שביעית.
ג. בקוצים תלושים מותר דאסור רק מדרבנן משא"כ בקוצים מחוברים דהוי איסור דאורייתא.
ד. לבעל השדה קנסו אבל לבנו לא קנסו.

25. באיזה דברים נהג יחזקאל הנביא אבלות? (טו. ד"ה אסור)
א. בעטיפת הראש וכפיית המטה.
ב. באיסור הנחת תפילין ביום ראשון.
ג. באיסור רחיצה ותספורת.
ד. באיסור שאילת שלום ותלמוד תורה שנאמר האנק דום.