Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא יבמות מבחנים דפים סב-עו
ממוצע הציונים עד כה: 51%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים סב-עו;כולל שאלות על תוס'

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. היו לו בנים בהיותו עכו"ם ונתגייר, האם יש לו בכור לנחלה בבנים אל אח"כ? (סב.)
א. יש לו דין בכור אם יהיה פטר רחם לאמו.
ב. לכו"ע יש לו דין בכור דכקטן שנולד דמי.
ג. לר' יוחנן אין לו דין בכור לר"ל יש לו דין בכור.
ד. לכו"ע אין לו דין בכור כיון דלא הוי ראשית אונו.

2. באיזה אופן מודים אביי ורבא דלא אמרינן בני בנים ה"ה כבנים לענין מצות פריה ורביה? (סב:)
א. כשנולדו שני נכדים מבן אחד ומת השני.
ב. כשנולד בן מהבת ובת מהבן.
ג. כשנולד לו בן אחד ולבן נולד בת.
ד. רק בחיי הבן נחשב הנכד כבנו, ומשמת הבן אין הנכד נחשב כבנו של הסבא.

3. מה דרשו חז"ל עה"פ "בניך ובנותיך נתונים לעם אחר"? (סג:)
א. שבניך ובנותיך ילכו בשבי בעון לשון הרע.
ב. שתמות אמם וישא האב אשה אחרת ויהיו נתונים בידי אשת האב.
ג. שילכו לעבוד ע"ז.
ד. זו אשה רעה.

4. נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה, ובאמצע חלה הוא או שחלתה, מה הדין? (סד.)
א. יוצא ויתן כתובה ואין תולין במחלה.
ב. תולין הסיבה במחלתם ואינו חייב לגרשה.
ג. אין ימי המחלה עולין בחשבון, ואם היו עשר שנים חוץ מהם חייב לגרשה.
ד. בחלה הוא יוצא ויתן כתובה בחלתה היא יוציא בלי כתובה.

5. הלכה כדברי רבי או רבן שמעון בן גמליאל, בדין חזקה בשני פעמים או בשלשה פעמים? (סד:)
א. הלכה כרבי בדאורייתא וכרשב"ג באיסור דרבנן.
ב. הלכה כרבי בכל מקום חוץ מדין קטלנית שבו הלכה כרשב"ג.
ג. הלכה כרשב"ג בכל מקום חוץ מוסתות שבו הלכה כרבי.
ד. הלכה כרבי בקטלנית ומלקות והלכה כרשב"ג בוסתות ושור המועד.

6. נשאת לשלשה בעלים ולא ילדה ואח"כ נשאת לרביעי וילדה האם יכולה לתבוע כתובתה מהשלישי - למסקנא? (סה.)
א. לא, כי אמרינן השתא היא דברייתא.
ב. לא, דחיישינן שאז יטעון הבעל דאדעתא דהכי לא גרשתיך.
ג. כן, כי איגלאי מילתא למפרע כי היתה תמיד בת בנים.
ד. כן, כי אין חשש לביטול הגט כיון שהבעל גירשה גם על הספק.

7. קניינו של הכהן שאינו יכול לאכול תרומה, האם יכול הוא להאכיל לאחרים? (סו.)
א. אינו מאכיל לאחרים.
ב. מאכיל לאחרים.
ג. לרבינא אינו מאכיל מה"ת לרבא ורב אשי אינו מאכיל מדרבנן.
ד. ערל וכל הטמאים אין מאכילים ושאר כל הפסולים מאכילים.

8. פרתו של ישראל שנמצא אצל הכהן, באיזה אופן מותר להאכילה כרשיני תרומה? (סו:)
א. בכל אופן אוכלת.
ב. בכל אופן אינה אוכלת.
ג. מאכילה תרומה דרבנן אבל לא תרומה דאורייתא.
ד. אם שכרה הכהן אינו מאכילה, אבל כהן ששם פרה מישראל וקבלה באחריותו מאכילה.

9. "ר' ישמעאל ב"ר יוסי אמר הבת מאכלת הבן אינו מאכיל", מה הכוונה למסקנא? (סז:)
א. אם נשאר בת אז העבדים אוכלים ואם נשאר רק בן אינם אוכלים.
ב. אם האם אוכלת אוכלים גם עבדיה מלוג, והבן אינו מאכיל עבדי צאן ברזל בגלל העובר.
ג. אם נשאר בת אז אמה אוכלת ואם נשאר בן אין האם אוכלת בגלל העובר.
ד. אם העובר היא נקיבה אוכלים העבדים כי אינה יורשת, ואם הוא זכר אינם אוכלים.

10. מהיכן ילפינן דעכו"ם שקידש בת ישראל אין קידושיו תופסין? (סח: רש"י ד"ה עבד)
א. "עם החמור" עם הדומה לחמור.
ב. "אשת רעהו" פרט לאשת עכו"ם ובשאלתות פי' "בעולת בעל" יש להן ולישראל איתקיש הויות להדדי.
ג. מדכתיב "וזרמת סוסים זרמתם".
ד. מדכתיב "לעם נכרי לא ימשול למכרה" וכו' ואיתקש מכירה לייעוד.

11. המחזיר גרושתו משנשאת האם פסלה בביאתו מלאכול בתרומה? (סט.)
א. לא פסלה, דזר אצלה מעיקרא בעינן.
ב. פסלה בביאתו, דתועבה כתיב בה כעריות.
ג. לר' עקיבא פסלה כיון דס"ל דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין.
ד. אם הבעל כהן לא פסלה בביאתו, כיון דגרושה אסורה לכהן גם בלי איסור מחזיר גרושתו.

12. בת כהן שנשאת לישראל ומת בעלה, ממתי מותרת לאכול בתרומה? (סט:)
א. מותרת מיד דלא חיישינן שמא היא מעוברת.
ב. אסורה לאכול עד ג' חודשים שמא היא מעוברת, אפי' היכא שמת ביום שנשאה.
ג. אם מת ביום שנשאה, מותר לה לאכול עד מ' יום, דעד אז דין העובר כמיא בעלמא.
ד. מותרת אחרי מ' יום, דמוקמינן לה אחזקה שלא היתה מעוברת.

13. נשיו ועבדיו של פצוע דכא כהן, האם מותרים הם באכילת תרומה? (ע.)
א. אינם אוכלים תרומה.
ב. עבדיו מותרים ונשיו דוקא היכא שלא ידעה אחר שנפצע.
ג. מותרים לאכול תרומה.
ד. נשיו מותרות לאכול, ועבדיו אסורים בתרומה.

14. מי שיש לו בן פחות מבן ח' ימים שעדיין לא נימול, האם יכול לעשות הפסח? (עא.)
א. מותר לעשות הפסח.
ב. אסור לעשות הפסח.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. אינו מעכב בשעת עשיית הפסח אבל מעכב בשעת אכילתו.

15. המושך ערלתו, האם מותר לו לאכול בתרומה - למסקנת הסוגיא? (עב. ברש"י ד"ה קתני)
א. אסור לאכול מה"ת.
ב. אסור לאכול תרומה דאורייתא ומותר לאכול תרומה דרבנן.
ג. לל"א מותר לאכול אפי' מדרבנן ולל"א הלכה כרב הונא דמה"ת מותר ומדרבנן אסור.
ד. לל"א אסור לאכול אפי' מה"ת ולל"א הלכה כרב הונא דמה"ת אוכל ומדרבנן אינו אוכל.

16. האוכל תרומה, ביכורים, או מעשר שני בטומאת עצמן, על איזה איסור עבר? (עג:)
א. בתרומה ומעשר עבר על לא תעשה, ובבכורים על עשה.
ב. על כולם עבר על לא תעשה ולוקה.
ג. בתרומה ובכורים עבר על עשה ובמעשר שני על לא תעשה.
ד. בבכורים ומעשר שני עבר על לא תעשה ועשה, ובתרומה עבר על לאו הבא מכלל עשה.

17. איזה שימוש מותר לעשות במעשר שני שנטמא? (עד.)
א. להבעיר בו את הנר ולהסיקה תחת תבשילו.
ב. מותר לסוכו על גוף החי.
ג. לקנות בו חלוק לצורך החי.
ד. אם פדאו מותר להשתמש בו ואם לא אסור.

18. כמה קראי מצינו בקדשים שאסורים למחוסר כיפורים? (עה.)
א. תלתא, א' לקדשי קדשים, ב', לקדשים קלים, ג', לקדשי בדק הבית.
ב. לתנא דב"ר ישמעאל, אחד, וי"א תרי, א' ביולדת, וא' בזב ומצורע, וצריכי.
ג. אחד, מדכ' "ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ" וכו'.
ד. אחד, מדכ' "עד מלאת ימי טהרה".

19. מהו מסקנת רבא, פצוע דכה בקדושתיה קאי או לא? (עו. ברש"י ד"ה לאו)
א. פצוע דכה ישראל לאו בקדושתיה קאי אבל כהן נשאר בקדושתיה.
ב. פצוע דכה נשאר בקדושתיה.
ג. פצוע דכה מותר בנתינה ש"מ לאו בקדושתיה קאי בין ישראל ובין כהן.
ד. פצוע דכה ישראל בקדושתיה קאי אבל כהן לאו בקדושתיה קאי.

20. איך נשא שלמה את בת פרעה, למסקנא, הלא מצרית ראשונה היא? (עו:)
א. דבאמת לא נשאה אלא דבק בה לשם זנות.
ב. כיון דלא גיירה ונשארה בגיותה אין בה איסור מצרית.
ג. כיון שבלבל סנחריב את העולם אין איסור על המצרים בזה"ז.
ד. כיון דקידושין תופסין בחייבי עשה, א"כ חל נשואי שלמה אפי' כשהיו באיסור.

שאלות על תוס'
21. מתי נודע לאהרן ומרים על שפירש משה מאשתו? (סב. ד"ה דכתיב)
א. בהיותם במדבר סיני.
ב. בחצרות בשעה שהפריש משה ע' זקנים.
ג. בשעת שילוח מרגלים.
ד. בשבעת ימי המילואים.

22. נשאת לשנים ולא ילדה ואח"כ נשאת לשלישי שלא היו לו בנים האם יש לה כתובה? (סה. ד"ה תצא)
א. אם שהתה עשר שנים עם השלישי ולא ילדה אין לה כתובה.
ב. יש לה כתובה.
ג. לאלתר אין לה כתובה משום קנס כיון שנשאה באיסור.
ד. לאלתר אין לה כתובה כשלא הכיר בה דהוי מקח טעות אבל בהכיר בה יש לה כתובה.

23. גר עמוני שהוא ספק בן ט' שנים למה פסל בביאתו לתרומה ולא מוקמינן לי' אחזקה שהי' קטן? (סח. ד"ה רישא)
א. דלענין תרומה לא סמכינן על חזקה.
ב. סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע לי' רובא.
ג. כיון דהוא גדול כבר כדאתי לקמן, אזלינן בתר השתא.
ד. כיון דבא עליה בודאי הוי בן ט', כי בפחות מכן אינו יכול לבעול.

24. איך אכלו אנשי דור המדבר בשר, הלא כל ארבעים שנה לא נימולו? (עא: ד"ה מאי)
א. יוצאי מצרים הנימולים אכלו קדשים, והערלים אכלו בשר תאוה חולין.
ב. כל הערלים באמת לא אכלו בשר.
ג. כיון שנמולו אף שלא נפרעה מילתן מותרים הוי באכילת קדשים.
ד. כיון שאנוסין היו, לא נאסרה להם אכילת קדשים.

25. האם שייך טומאת יולדת בשפחה? (עד: ד"ה ושפחה)
א. לא שייך, ד"בני ישראל" כתיב, למעט שפחה.
ב. שייך רק בשפחה משוחררת אבל לא באינה משוחררת דדינה כגוי.
ג. שייך אפי' בשפחה שאינה משוחררת דילפינן לה לה מאשה.
ד. שייך רק בשפחה כנענית אבל בשפחה משוחררת לא, דלאו מבני ישראל היא