Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא יבמות מבחנים דפים קז-קכב
ממוצע הציונים עד כה: 99%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים קז-קכב;כולל שאלות על תוס'

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. לבית שמאי דס"ל אין ממאנין אלא ארוסות, מה הדין כשמסר האב לשלוחי הבעל? (קז.)
א. לכל הטעמים אינה יכולה למאן, דלא פלוג חכמים בנישואין.
ב. לכל הטעמים יכולה למאן, כיון דאין כאן חיבת חופה.
ג. לשמואל יכולה למאן, לרב פפא ורבא אינה יכולה למאן.
ד. לשמואל ולרבה אינה יכולה למאן, ולשאר הטעמים יכולה למאן.

2. קטנה שמיאנה, האם מותרת להנשא שנית בקטנותה, אליבא דבית שמאי? (קז:)
א. אסורה, שלא יהיו בנות ישראל הפקר.
ב. אסורה, אא"כ תמאן שנית לפני הנישואין לומר רוצה אני במיאונין הראשונים.
ג. מותרת, ליארס או להנשא בשנית.
ד. לשמואל אסורה, לעולא, מותרת להנשא, דאז לא תוכל למאן שנית, כיון דאין מיאון בנשואה.

3. האם עדיף לכתוב גט מיאון בנוסח ארוך או בנוסח מקוצר - למסקנא? (קח.)
א. נוסח ארוך עדיף, שמפורט בו כל מהלך המיאון.
ב. בתחלה העדיפו נוסח מקוצר, כיון שראו שיצאו מזה מכשולות, תקנו לכתוב נוסח ארוך.
ג. בתחלה העדיפו נוסח ארוך, כיון דאתי לאחלופי בגט, וחששו שיכתבנו באשת איש גמור, תקנו מקוצר.
ד. נוסח מקוצר עדיף, שלא יחליפנו בשטר חליצה.

4. יבמה קטנה שהיתה שניה או ערוה גמורה ליבם, האם יכולה למאן בבעלה לאחר מיתתו ותתייבם? (קח:)
א. יכולה למאן במקום מצות יבום.
ב. לא יכולה למאן.
ג. בערוה דאורייתא אינה ממאנת ובשניה ממאנת.
ד. יכולה למאן, ומ"מ אפי' אחרי המיאון חולצות ולא מתייבמות.

5. התוקע עצמו לדבר הלכה - מה הכוונה? (קט:)
א. המתעקש על שיטתו ואינו מוכן לשמוע דעת החולקים.
ב. האומר אין לי אלא תורה וכו', א"נ המדמה מילתא למילתא בדין ואינו מתייעץ עם רבו.
ג. האומר דבר שלא שמע מרבו.
ד. כל מי שלא הגיע להוראה ומורה בדין.

6. קטנה שלא מיאנה וגדלה ועמדה ונשאת, האם צריכה גט משני - לשמואל? (קי.)
א. אם בא עליה משגדלה אין צריכה גט משני ואם לא צריכה גט משני.
ב. אפי' לא בא עליה משגדלה אין צריכה גט משני.
ג. אם בא עליה משגדלה צריכה גט משני ואם לא, אין צריכה גט משני.
ד. אפי' בא עליה משגדלה צריכה גט משני.

7. קידושי יתומה קטנה וחרשת, האם נחשבים כקידושי ספק או כקנויה ומשויירת? (קי:)
א. קטנה, קנויה ואינה קנויה, חרשת, קנויה ומשוחררת.
ב. שניהם נחשבים כקידושי ספק מדרבנן.
ג. שניהם נחשבים כקנויה מדרבנן ומשויירת.
ד. קטנה, קנויה ומשויירת, חרשת, קנויה ואינה קנויה.

8. למה מותר ליבם קטן לבוא על יבמתו, הא אינו ראוי לקיים "להקים לאחיו שם"? (קיא:)
א. אינו מעכב, כיון דבסוף יבא לכלל הקמת שם כשיגדל.
ב. אינו מעכב דאסמכתא בעלמא היא.
ג. לאביי, "יבמה יבא עליה" כל דהוא, לרבא, דליכא מידי דהשתא אסורה ואח"כ מותרת לו.
ד. מדכתיב "יחדו" משמע אפי' כשהיבם קטן.

9. באיזה מהני דלהלן תקנו רבנן נישואין: חרש, חרשת, שוטה, קטן, קטנה? (קיב:)
א. רק בחרש כיון דיכול לכנוס ברמיזה וכן בחרשת.
ב. רק בקטנה, כדי שלא ינהג בה מנהג הפקר.
ג. בחרש, קטן וקטנה, כיון דיש בהם מקצת דעת.
ד. בחרש וחרשת כיון דקיימא תקנתא דרבנן, ובקטנה כדי לשא ינהגו בה מנהג הפקר אבל לא בשוטה וקטן.

10. האם אפשר לגרש אשה שנשתטית? (קיג:)
א. אינה מתגרשת מה"ת כיון שאין לה דעת.
ב. ב באינה יודעת לשמור גיטה, אינה מתגרשת מה"ת, דאין לה יד או דמשלחה וחוזרת, וביודעת לשמור גיטה מדרבנן משום הפקר.
ג. ביודעת לשמור גיטה ולא לעצמה, אינה מתגרשת מה"ת דמשלחה וחוזרת, וביודעת לשמור עצמה רק מדרבנן.
ד. אינה מתגרשת מדרבנן, דגזרינן אטו קטנה.

11. באיזה איסור מודים כו"ע דקטן אוכל נבלות אין בי"ד מצווים להפרישו? (קיד.)
א. באיסור דרבנן וכן בדמאי שהקילו בו.
ב. באיסור טומאת כהן כיון דאינו שוה בכל.
ג. ביו"ט כיון דאינו אלא איסור לאו.
ד. בתולש מעציץ נקוב כיון דאין בו דעת הוי מלאכה שאין צריכה לגופו.

12. האם נאמנת אשה לומר מת בעלי, בזמן מלחמה ורעבון? (קיד:)
א. נאמנת.
ב. אינה נאמנת.
ג. במלחמה נאמנת רק באומרת "מת על מטתו", וברעבון רק באומרת "מת וקברתיו".
ד. במלחמה אינה נאמנת כלל, וברעבון רק באומרת "מת על מטתו".

13. אתם יודעים המדינה הזו משובשת בגייסות למה התכוון ר' נחמיה במלים אלה - למסקנא? (קטו.)
א. דאף בזמן מלחמה נאמן עד אחד להעיד שמת בעלה.
ב. התנצל על שאינו יכול בעצמו לעלות לארץ ישראל בגלל שעת המלחמה.
ג. דכיון שאין שיירות מצויות יש לומר בפני נכתב ובפני נחתם.
ד. דכיון שהוא שעת מלחמה אין האשה נאמנת לומר מת בעלי.

14. האם נאמנת אשה לומר מת בעלי כשהיתה קטטה ביניהם מצד בעלה ולא מצדה? (קטז.)
א. לטעם דמשקרא, נאמנת, לטעם דשמא אמרה בדדמי, אינה נאמנת.
ב. אינה נאמנת, כיון דסוף סוף לא היה ביניהם שלום.
ג. נאמנת, מתוך חומר שהחמרת עליה בסופו הקלת עליה בתחלתו.
ד. לטעם דמשקרא, אינה נאמנת, לטעם דשמא אמרה בדדמי, נאמנת.

15. אשה שאמרה מת בעלי ובקשה היתר נשואין וגם כתובתה, האם נאמנת? (קיז.)
א. אינה נאמנת.
ב. נאמנת.
ג. לב"ש נאמנת ולב"ה אינה נאמנת.
ד. איבעיא דלא איפשטא ונשארה בתיקו.

16. המזכה גט לאשתו במקום יבם או קטטה, מה הדין למסקנא? (קיח:)
א. במקום יבם קונה דהוי זכות, במקום קטטה אינה קונה דהוי חוב לאשה.
ב. במקום יבם הוי ספק וחולצת ולא מתייבמת, במקום קטטה אינה קונה דהוי חוב לאשה.
ג. במקום יבם אינה קונה דהוי חוב, במקום קטטה קונה דזכות היא לה.
ד. בשניהם קונה דזכין לאדם שלא בפניו.

17. היתה לה חמות אינה חוששת - מה הטעם? (קיט.)
א. דס"ל כמ"ד לא חיישינן למיעוטא, והחשש שתוליד ולד זכר בן קיימא הוי מיעוט.
ב. דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע ליה רובא, דרוב נשים מתעברות ויולדות.
ג. דמוקמינן לה ארובא, ורובא וחזקה רובא עדיף.
ד. דס"ל חיישינן למיעוטא, אולם כאן איכא חזקת היתר לשוק בהדי רובא, ומודה ר' מאיר דבכה"ג לא חיישינן למיעוטא.

18. מי שטבע במים ומת, עד כמה זמן אפשר להעיד על הכרת פרצוף הפנים? (קכא.)
א. אפי' שהה במים הרבה זמן מעידים עליו, בתנאי שראוהו מיד כשהוציאוהו מן המים.
ב. עד חמשה ימים.
ג. לת"ק עד שלשה ימים ולר' יהודה בן בבא רק אם ראוהו מיד אחרי שמת.
ד. עד שלשה ימים.

19. נפל לגוב אריות או לבור מלא נחשים ועקרבים האם מעידין עליו? (קכא:)
א. אין מעידים עליו כי חיישינן לנס.
ב. מעידים עליו כי אין מזכירין מעשה נסים.
ג. לת"ק באריות אין מעידין ובנחשים מעידין, ולר' יהודה בן בתירא אף בנחשים אין מעידין חיישינן שמא חבר הוא.
ד. לת"ק באריות מעידין ובנחשים אין מעידין, ולר' יהודה בן בתירא אף בנחשים מעידין כי ודאי מת.

20. "פירות הללו של עזיקה הן" - מה הכוונה? (קכב. ברש"י)
א. פירות של כלאי הכרם.
ב. פירות של ערלה.
ג. פירות שביעית המשומרים ונאסרו, וי"א עזיקה שם עיר בארץ ישראל וחייבים במעשרות.
ד. פירות של נטע רבעי.

שאלות על תוס'
21. "רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים", באיזה גרים מדובר? (קט: ד"ה רעה)
א. בגרים שבאו להתגייר בימי דוד ושלמה, שלא התגיירו בלב שלם.
ב. היכא שמשיאים אותם להתגייר או שמקבלים אותם מיד.
ג. בכל הגרים איירי, כיון שקשים לישראל כספחת.
ד. בגרים משבעה עממין שנאמר בהם לא תחיה כל נשמה.

22. "נטולה אני מן היהודים, ליבם מהו", מה הם צדדי האיבעיא? (קיב. ד"ה איבעיא)
א. אי שייך "שויה לנפשיה חתיכה דאיסורא" כלפי היבם.
ב. לרש"י אי חיישינן שמא נתנה עיניה באחר, לתוס', אם היבם יכול להפר נדרים שנדרה בחיי בעלה.
ג. לרש"י, אי נאסרה ע"י הנדר גם ביבם, לתוס', אי כוונה גם על היבם, ולכן רק מבקשין לחלוץ ולא כופין.
ד. אי יבם נקרא "אחר" או לא.

23. האם מתירין בשבת מפרק כלאחר יד במקום צער? (קיד. ד"ה שבת)
א. לר"ת בצער רעב אסור ובצער חולי מותר, ולר"י היא סתירת הסוגיות, וי"מ בצער אדם מותר ובצער בהמה אסור.
ב. לכו"ע דוקא במקום חולה שאין בו סכנה מתירין אבל משום צער לא.
ג. כשיש צער גדול מותר.
ד. לר"ת דחולב היא תולדה דממחק, אסור ולר"י דתולדה דסוחט, מותר.

24. האם נאמנת אשה לומר מת בעלי כשטבעה הספינה בים, בטביעת עין בלי סימנים? (קטו: ד"ה וקאמרי)
א. נאמנת כי דוקא במלחמה אינה נאמנת וכאן אין דינו כמלחמה.
ב. אינה נאמנת כי חיישינן שמא טעתה לומר בדדמי.
ג. אם צורת פניו שלימה נאמנת אך אם נשחת צורת פניו אינה נאמנת.
ד. במים שאין להם סוף אינה נאמנת ובמים שיש להם סוף נאמנת.

25. למה לא נאסרו פירות השביעית משום משומר, כששמרו אותם "שומרי הספיחים"? (קכב. ד"ה של)
א. כי איסור משומר שייך רק בהדיוט ולא בהקדש.
ב. כי אף שאסור לשמור פירות שביעית, מ"מ בדיעבד אינם נאסרים.
ג. כי זה היה לפני זמן הביעור.
ד. כי לא היו שומרים ממש אלא מונעים רגלי בהמה משם ומודיעים לבני אדם שהם לצורך.