רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא כתובות מבחנים דפים טז-כח
ממוצע הציונים עד כה: 91%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת כתובות דפים טז-כח

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. למה אין האשה נאמנת לומר בתולה נשאתני מטעם דרוב נשים בתולות נישאות? (טז:)
א. דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקת ממון של הבעל ואיתרע לן רובא.
ב. דאמרינן כל הנשאת בתולה יש לה קול והואיל ולית לה קול איתרע לן רובא.
ג. דאמרינן רוב הנשאת בתולה יש לה קול והאיל ולית לה קול איתרע לן רובא.
ד. דהוי רובא דליתא קמן ולא אזלינן בתרה.

2. מה נקרא "כוס של בשורה" - למסקנא? (טז:)
א. הכוס של תרומה שמעבירין לפני הכלה לומר שהיא בתולה וראשית כתרומה.
ב. הכוס של תרומה שמעבירין לפני הכלה לומר שראויה לאכול תרומה בגלל שהיא בתולה.
ג. הכוס שמשקין לאבל לנחמו מן הבשורה הרעה שקבל.
ד. הכוס שבו יבשרו לעתיד לבא על ביאת הגואל, ועליו נאמר כוס ישועות אשא וכו'.

3. האם מותר למלך ישראל למחול על כבודו בשביל כלה? (יז.)
א. מותר וראוי לשבחו על כך.
ב. אסור בכל מקרה כי אין כבודו מחול.
ג. אם הכלה קרבתו מותר, משום מבשרך אל תתעלם.
ד. בפרשת דרכים מותר דאינו ניכר כ"כ אבל באופן אחר אסור.

4. ר' אליעזר בן יעקב אומר פעמים שאדם נשבע על טענת עצמו, מהי שיטתו למסקנא? (יח.)
א. דס"ל שלא מהני מיגו לפוטרו מן השבועה.
ב. דנשבעין על טענת בן בנכסי אביו דס"ל שגם בבנו אין אדם מעיז.
ג. דס"ל שאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו אבל בבנו מעיז ולכן יש לו מיגו ופטור.
ד. דס"ל המלוה חבירו בעדים צריך לפורעו בעדים ולכן אינו נאמן לטעון פרעתי בלי שבועה.

5. מתי נאמנים עדים לומר "אנוסים היינו" כדי לפסול את השטר - למסקנא? (יח:)
א. מחמת נפשות ודוקא באין כתב ידם יוצא ממקום אחר.
ב. מחמת נפשות ואפי' בכתב ידם יוצא ממקום אחר.
ג. מחמת ממון ודוקא באין כתב ידם יוצא ממקום אחר.
ד. מחמת ממון ואפי' בכתב ידם יוצא ממקום אחר.

6. האם נאמן מלוה לומר על שטר שבידו ששטר אמנה הוא זה? (יט.)
א. נאמן.
ב. אינו נאמן.
ג. אם כתב ידן יוצא ממקום אחר אינו נאמן ואם לאו נאמן.
ד. היכא שחב לאחרינא, מדין שיעבודא דר' נתן אינו נאמן, ואם לאו נאמן.

7. האם נאמנים עדים לומר הני דלהלן: אמנה, מודעא, תנאי, היו דברינו? (יט:)
א. אמנה, אין נאמנים, מודעא מחלוקת רב נחמן ומר בר רב אשי, תנאי, נאמנים.
ב. אמנה ומודעא אין נאמנים, תנאי, מחלוקת רב נחמן ומר בר רב אשי.
ג. אמנה ותנאי נאמנים, מודעא, מחלוקת רב נחמן ומר בר רב אשי.
ד. אמנה אין נאמנים, מודעא ותנאי, מחלוקת רב נחמן ומר בר רב אשי.

8. באיזה תלוליות אמרו חכמים שהן טמאות? (כ:)
א. הקרובות לעיר טמאות והרחוקות טהורות.
ב. הקרובות לעיר טמאות והרחוקות חדשות טהורות וישנות טמאות.
ג. הקרובות לעיר חדשות טהורות וישנות טמאות, והרחוקות טהורות.
ד. הקרובות לעיר טהורות, והרחוקות, חדשות טמאות וישנות טהורות.

9. האם עד ודיין מצטרפים לקיים את השטר - למסקנא? (כא.)
א. אין מצטרפין, דמאי דקמסהיד סהדא לא קמסהיד דיינא.
ב. אין מצטרפין, דאין עד נעשה דיין.
ג. אין מצטרפין, דאם כן נפיק נכי רבוא דממונא אפומא דחד.
ד. מצטרפין.

10. שלשה שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהם, איך כותבים בשטר? (כב.)
א. במותב תרתי הוינא וכו'.
ב. במותב תלתא הוינא וכו'.
ג. שטרא דינן נפק קדמנא בי דינא וכו'.
ד. במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי וכו' א"נ כותבים בי דינא דרב אשי ואמר לנו רב אשי.

11. אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני מהו? (כב:)
א. נאמנת.
ב. אינה נאמנת אפי' נתנה אמתלא לדבריה.
ג. אינה נאמנת ואם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת, ואפ"ה החמיר שמואל על עצמו.
ד. מה"ת נאמנת אבל מדרבנן אינה נאמננת אפי' נתנה אמתלא לדבריה.

12. האשה שאמרה נשביתי וטהורה אני ואח"כ באו עדים, מה הדין? (כג.)
א. כיון שהתירוה להנשא מותרת אע"פ שבאו עדים שנשבית, ואם באו עידי טומאה תצא.
ב. כיון שבאו עדים שנשבית אסורה דעכשיו אין לה מיגו.
ג. אם נשאת לא תצא אבל אם לא נשאת לא תנשא.
ד. מותרת אע"פ שאח"כ באו עידי טומאה.

13. הקדר שהניח קדירותיו וירד לשתות האם נטמאו הקדירות? (כד:)
א. היכא דסמיכי לרה"ר כולן טמאות, בשכלי אומנותו בידו הפנימיות טמאות, ובאינם בידו כולם טהורות.
ב. בסמיכי לרה"ר הפנימיות טהורות, בכלי אומנתו בידו כולן טמאות, ובאינם בידו כולם טהורות.
ג. בסמיכי לרה"ר כולן טהורות, בכלי אומנתו בידו הפנימיות טהורות ובאינם בידו כולם טמאות.
ד. בכל גוונא כולן טהורות מלבד היכא שכלי אומנתו בידו דאז כולם טמאות.

14. ישראל שעלה לתורה ראשון במקום שאין כהן האם מותר ללוי לעלות אחריו? (כה: רש"י ד"ה שקרא)
א. אסור, כי רק אחר כהן מותר לו לעלות.
ב. מותר, כיון שאין כאן כהן.
ג. לל"ק ברש"י אסור אע"פ שאין כהן, לל"ב ברש"י מותר כיון שאין כאן כהן נתפרדה החבילה ויכול לעלות.
ד. לכתחילה אסור לקרותו אבל אם קראוהו כבר מותר לעלות.

15. האם מעלין בן לכהונה עפ"י עדות אביו - לרבי? (כה:)
א. אין מעלין.
ב. מעלין.
ג. במסיח לפי תומו מעלין, ובבא להעיד עליו אין מעלין.
ד. להאכילו תרומה מעלין, כיון שבידו להאכילו, להשיאו אשה אין מעלין כיון שאינו בידו.

16. האשה שנחבשה ע"י נפשות, האם אסורה לבעלה ישראל? (כו: רש"י ד"ה אסורה)
א. רק לבעלה כהן נאסרה דחיישינן לביאת אונס ואונס בישראל מישרא שרי.
ב. אסורה אף לבעלה ישראל דחיישינן שמא נתרצתה לאחד מהם.
ג. אינה נאסרת על בעלה, דנאמנת לומר לא נבעלתי במיגו.
ד. לכתחילה לא תנשא ואם נשאת לא תצא.

17. אמרה לא נחבאתי ולא נטמאתי, האם נאמנת - למסקנא? (כז:)
א. אינה נאמנת דהוי מיגו במקום עדים דאנן סהדי שנטמאת.
ב. אינה נאמנת, דחיישינן לגומלין.
ג. נאמנת משום מיגו, דבמקום חששא בעלמא נאמנת משום מה לי לשקר.
ד. נאמנת משום דבשביה הקילו.

18. האם מהני גם שפחה שלה להעיד שלא נטמאה ולהתיר איסור ייחוד - לרב אשי? (כז:)
א. אינה נאמנת מפני שלבה גס בה.
ב. לאיסור ייחוד לא מהני מפני שלבה גס בה, אבל להעיד נאמנת דתרתי לא עבדא.
ג. נאמנת דאינה חשודה לשקר וכן לייחוד מהני דמיסתפא שמא תספר מה שראתה.
ד. לאיסור ייחוד מהני, אבל להעיד אינה נאמנת דחיישינן שמא תשקר.

19. המגרש את אשתו וכו' לא תדור עמו במבוי, מי נדחה מפני מי? (כח.)
א. בחצר שלו היא נדחת מפניו ובחצר של שניהם הוא נדחה מפניה.
ב. בכל מקרה אפי' בחצר שלה, היא נדחית מפניו.
ג. בכל מקרה אפי' בחצר שלו, הוא נדחה מפניה.
ד. בחצר שלו ובחצר של שניהם היא נדחית מפניו, ובחצר שלה הוא נדחה מפניה.

20. נאמן תינוק לומר שאכלנו בקצצה של בת פלוני לפלוני מה הכוונה? (כח:)
א. כשא' מן האחין נשא אשה שאינה הוגנת לו עשו הכרזה באמצע הרחבה לפרסם הדבר.
ב. כשכהן נשא בת ישראל עשו סעודה לפרסם שמותרת בתרומה.
ג. סעודת נישואין, כדי לפרסם שהיא אשת איש.
ד. סעודה שעשו לבתולה, לפרסם שהיא בתולה וכתובתה מאתיים.

שאלות על תוס'
21. למה נאמר על ר' עקיבא "כאילו שפכת דם נקי" בשעה שעסק בקבורתו של מת מצוה? (יז. ד"ה מבטלין)
א. בגלל שלא היה לו לבטל מתורתו בשביל קבורת המת.
ב. כיון שלא אסף מספיק מלווים שיהיו לפי כבודו של המת.
ג. לפי שמת מצוה קנה מקומו ואסור להעבירו ממקומו א"נ משום דביטל עצמו משימוש ת"ח.
ד. כיון שבטל מצות הכנסת כלה, ותנן מעבירין את המת מלפני הכלה.

22. למ"ד מודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו, למה אין הלוה נאמן במיגו דמזוייף? (יט. ד"ה מודה)
א. דהוי מיגו במקום עדים.
ב. דירא לומר מזוייף פן יכחישוהו א"נ דמן התורה א"צ קיום ורבנן הצריכו קיום רק כשטוען מזוייף.
ג. דהוי מיגו למפרע.
ד. דהוי מיגו להוציא.

23. הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו האם נאמן לטעון פרעתי? (כא. ד"ה הוציא)
א. נאמן.
ב. אינו נאמן.
ג. נאמן שלא יגבה ממשועבדים אבל גובה מבני חורין.
ד. לרי"ף נאמן ואינו גובה, לר' יצחק אינו נאמן דא"כ שטרך בידי מאי בעי.

24. למי נותנים מעשר ראשון בתר דקנס עזרא ללויים? (כו. ד"ה אין)
א. לר' עקיבא אף לכהנים לר"א בן עזריה רק לכהנים, וי"א דלכו"ע רק לכהנים.
ב. לר' עקיבא רק לכהנים ולר' אלעזר בן עזריה רק ללויים עניים ולא לכהנים.
ג. לר' עקיבא רק לעניים בין כהנים בין לויים, לר"א בן עזריה לכהנים עניים.
ד. לר' עקיבא רק לכהנים ולר"א בן עזריה ללויים ואף לכהנים.

25. "שני שבילין א' טמא וא' טהור והלך באחת מהן" וכו', האם חייבים להזות ולטבול? (כז. ד"ה והלך)
א. אינם חייבים, דטהור גמור הוא דספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור.
ב. אם באו לשאול בבת אחת חייבים שניהם לטבול ואם לאו אין חייבים.
ג. בכל מקרה חייבים להזות ולטבול דחיישינן שמא יגעו שניהם בככר א' ויהיה טמא ממ"נ.
ד. לר' יוסי חייבים ולר' יהודה אינם חייבים.