Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא נדרים מבחנים דפים ב-טז
ממוצע הציונים עד כה: 73%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת נדרים דפים ב-טז

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. למה פתח התנא לפרש ברישא "ידות נדרים" לפני "כינויי נדרים" - למסקנא? (ג.)
א. דידות הם דאורייתא וכינויים מדרבנן.
ב. דידות הם בלשון הקודש וכינויים בשאר לשון.
ג. הסדר לאו דוקא, א"נ כיון דאתיין מדרשא מקדים להו, א"נ גרסינן במתניתין ידות קודם ואיידי דפתח מיניה.
ד. למ"ד כינויים לשון שבדו חכמים הם הויין ידות מה"ת ולמ"ד לשון נכרים משום דידות מפורשים יותר.

2. מה דרשו חז"ל עה"פ "נזיר להזיר"? (ג:)
א. שנזירות חלים על דבר מצוה.
ב. למ"ד א' שנזירות חלה על נזירות, ולמ"ד ב' שידות נזירות כנזירות.
ג. הרואה נזיר ואמר אהא כזה, חל עליו נזירות.
ד. דברה תורה כלשון בני אדם ולא דרשינן מכאן כלום.

3. נזיר טהור שטימא עצמו במזיד ולא נטהר כדין, האם חייב מלקות משום בל תאחר? (ד.)
א. חייב נמי משום בל תאחר.
ב. אינו חייב משום בל תאחר דלא שייך בנזירות.
ג. אינו חייב משום בל תאחר דהוי לאו שאין בו מעשה.
ד. אע"פ שעובר על בל תאחר מה"ת אפי' הכי אינו לוקה דהוי לאו שבכללות.

4. איזה חידוש מצינו בנזירות שמכוחו הי' הו"א שלא יעבור בבל תאחר בקרבנותיו? (ד.)
א. שסתם נזירות שלושים יום.
ב. שאם גלח על א' משלשתן יצא, א"נ דלא אפשר להתפיסו בנדר.
ג. דאם אמר הריני נזיר מן החרצן הוי נזיר לכל.
ד. דאינו נוהג בחו"ל.

5. "בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך וכו' "מה כוונת שמואל בזה - למסקנא? (ה.)
א. שאם אמר מודרני ממך וכו', אפי' ידים שאין מוכיחות לא הוי ואינו נאסר.
ב. שאם אמר מודרני ממך וכו', נאסר אפי' בהנאה, ורק אם הוסיף שאני אוכל, אסור באכילה.
ג. שאם אמר מודרני ממך וכו', שניהם נאסרים, ורק אם הוסיף שאני אוכל, הוא נאסר בלבד.
ד. שאם אמר מודרני ממך וכו', הוי ידים שאין מוכיחות וס"ל דלא הויין ידים.

6. האם יש סברא לחלק בין גט לנדר לענין ידים שאינן מוכיחות? (ה:)
א. אין סברא לחלק ביניהם.
ב. בגט כו"ע מודים דהויין ידים כיון דבעינן כריתות.
ג. לאביי מודה ר' יהודה בנדר דהויין ידים, דלא בעינן כריתות, ולרבא מודו רבנן דרק בגט הוי ידים דאינו מגרש אשת חבירו.
ד. בנדרים מודו כו"ע דהויין ידים כיון דבעינן הפלאה.

7. באיזה אופן איירי האיבעיא אי "יש יד לקידושין"? (ו:)
א. שעמדו שתי נשים וקידש אחת ואמר לחברתה "ואת".
ב. שעמדו שתי נשים וקידש אחת ואמר לחברתה "ואת נמי".
ג. שעמדו שתי נשים וקידש אחת בפרוטה ואח"כ נתן פרוטה לשניה בלי לומר כלום.
ד. שאמר לאשה בשעת קידושין "הרי את מקודשת" ולא אמר "לי".

8. במה תלוי הספק אי "יש יד להפקר" או לא? (ז.)
א. בממון שאין לו תובעין, אי אמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה.
ב. אי הפקר דומה לקרבנות או לא, כיון שאין בו מצוה.
ג. אי הפקר דומה לצדקה או לא, כיון שהפקר הוי בין לעניים ובין לעשירים.
ד. אי בעינן מה"ת הפקר בפני שלשה או סגי אף בינו לבין עצמו.

9. מה דרשו חז"ל ממ"ש "כי מתו כל האנשים" בדתן ואבירם? (ז:)
א. דכל המחזיק במחלוקת סופו ליענש במיתה.
ב. דכל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני.
ג. דסומא חשוב כמת שנא' "העיני האנשים ההם תנקר".
ד. דעני חשוב כמת, ומסתמא היו עניים.

10. מי שנידוהו בחלום, האם יש לו תקנה? (ח.)
א. אין לו תקנה.
ב. ב צריך עשרה בני אדם להתירו אבל אין המנדה יכול להתיר לו אף אם מכירו.
ג. צריך עשרה בני אדם להתירו וגם המנדה עצמו שנידוהו יכול להתיר לו אם מכירו.
ד. אין לו תקנה אא"כ יתיר לו זה שנידוהו אם מכירו.

11. האם מותר לו לחכם להתיר נדר או שמתא באתרא דרביה? (ח:)
א. אסור.
ב. מותר.
ג. נדר מותר שמתא אסור.
ד. נדר אסור שמתא מותר.

12. באיזה אופן מהני לשון "כנדרי רשעים" לענין נזירות? (ט.)
א. אם אמר כנדרי רשעים הריני ונזיר עובר לפניו.
ב. אם אמר כנדרי רשעים הריני אפי' אין נזיר עובר לפניו.
ג. אם אמר כנדרי רשעים ונזיר עובר לפניו.
ד. אם אמר כנדרי רשעים עלי ונזיר עובר לפניו.

13. מאיזה קרבן לא רצה שמעון הצדיק לאכול מבשרה? (ט:)
א. אשם מעילות כיון שבא על חילול הקדש.
ב. אשם תלוי כיון שבא על הספק.
ג. אשם נזיר טמא כיון שהנזיר מתחרט על נזירותו.
ד. קרבנות נזיר טהור כיון שלפעמים גם הוא מתחרט על נזירותו.

14. מה דין "נדר במוהי" - למסקנא? (י:)
א. הרי זה נדר מדין כינויי נדרים.
ב. אין זה נדר אלא כשאמר "במומתא דאמר מוהי" ואז הוי כינוי לשבועה.
ג. הרי זה שבועה מדין כינוי שבועה.
ד. אין זה נדר כיון שאין נדר חל על דבר שאין בו ממש.

15. מה הדין לר' יהודה, אם הזכיר "ירושלים" בנדרו? (יא.)
א. אמר "ירושלים" לא מהני, אמר "כירושלים" פליגי תרי תנאי אי מהני לר' יהודה.
ב. אמר "ירושלים" מהני, אמר "כירושלים" לא מהני.
ג. אמר "ירושלים" הוי כמתפיס בדבר הנדור ומהני, "כירושלים" פליגי תנאי אי מהני.
ד. אין הבדל בין "ירושלים" או "כירושלים" ובשניהם חל הנדר.

16. האם נחשב "בכור" דבר הנדור או דבר האסור? (יג.)
א. דבר הנדור.
ב. דבר האסור.
ג. לפני זריקה דבר האסור לאחר זריקה דבר הנדור.
ד. פלוגתא דתנאי, למ"ד אסור, כיון דמיקדש מאליו, ולמ"ד נדור, כיון שמצוה להקדישו בפה.

17. האומר הרי עלי כבשר אמא או כבשר אחותי, האם צריך התרה? (יד.)
א. צריך התרה מן התורה.
ב. עם הארץ צריך התרה מדרבנן, ותלמיד חכם אינו צריך התרה.
ג. עם הארץ צריך התרה מן התורה, ותלמיד חכם צריך התרה מדרבנן.
ד. בין תלמיד חכם ובין עם הארץ צריכים התרה מדרבנן ולא מן התורה.

18. הנודר בתורה ואחז ס"ת בידו, מה דינו? (יד:)
א. אין דבריו קיימין אא"כ אמר "בה ובמה שכתוב בה".
ב. דבריו קיימין.
ג. לל"ק "בה" לא חל, "במה שכתוב בה" דבריו קיימין, לל"ב, אפי' אמר "בה" דבריו קיימין.
ד. לל"ק אמר "במה שכתוב בה" לא חל, אמר "בה" דבריו קיימין, לל"ב אין דבריו קיימין בכל מקרה.

19. האומר "קונם שאני ישן שאני מדבר" - מה דינו? (טו.)
א. הרי זה בבל יחל - מדרבנן.
ב. הרי זה בבל יחל - מן התורה.
ג. אינו בבל יחל - דאין הנדר חל על דבר שאין בו ממש.
ד. מלקין אותו וישן לאלתר.

20. באיזה לשון יכול אדם לאסור על עצמו ישיבת סוכה של מצוה? (טז:)
א. שבועה שלא אשב בסוכה.
ב. הנאת סוכה עלי.
ג. למ"ד מצות ליהנות ניתנו, הנאת סוכה עלי, למ"ד לאו ליהנות ניתנו, ישיבת סוכה עלי.
ד. שבועה שלא אהנה מן הסוכה.

שאלות ללומדי ר"ן
21. האומר אהא נזיר קודם שאפטר מן העולם ממתי עובר בבל יחל? (ג: ד"ה בל)
א. עובר מיד.
ב. עובר בג' רגלים.
ג. אינו עובר כלל אלא אם השהה קרבנותיו.
ד. עובר ברגל ראשון שיעבור עליו.

22. איך פסקינן בספק ממון עניים? (ז. ד"ה חדא)
א. המוציא מחבירו עליו הראיה ונשאר אצל המחזיק.
ב. יחלוקו.
ג. לרשב"א ולרמב"ן לחומרא כמו ספק איסור, לר"ן לקולא למחזיק כספק ממון.
ד. כל דאלים גבר.

23. האם יכול הנודר לשלוח שליח להחכם כדי שיתיר לו נדרו? (ח: ד"ה בעל)
א. רק אם הנודר חולה או במקום אונס אחר.
ב. א"א להתיר ע"י שליח אלא צריך להופיע לבד בב"ד או בפני חכם.
ג. לרמב"ם אי אפשר אלא בבעל ודוקא אי מכנפינן, לתוספות דוקא בבעל בעינן מיכנפין אבל באחר מותר.
ד. אפשר להתיר ע"י שליח בין בבעל ובין באדם אחר.

24. איך פסקינן להלכה - בעיקרו קמתפיס או בהיתירא קמתפיס? (יג. ד"ה ולענין)
א. איבעיא דלא איפשטא ואזלינן לחומרא.
ב. בעיקרו קמתפיס.
ג. בהקדש בהיתירא קמתפיס ובנדרים בעיקרו קמתפיס.
ד. בהיתירא קמתפיס.

25. המדיר את חבירו מנכסיו ואח"כ האכילו מהם, מי לוקה המדיר או המודר? (טו. ד"ה הלכה)
א. אם האכילו בידים לוקה המדיר, ואם לא, אין שניהם לוקים.
ב. לר"ן רק המודר לוקה, ולרמב"ם אם האכילו המדיר רק המדיר לוקה.
ג. שניהם לוקים, המדיר והמודר.
ד. אינם לוקים.