Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא נדרים מבחנים דפים מו-נט
ממוצע הציונים עד כה: 92%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת נדרים דפים מו-נט

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. השותפין שנדרו הנאה זה מזה, באיזה אופן פליגי תנאי אי אסורין ליכנס לחצר - למסקנא? (מו:)
א. מחלוקת כשיש בה כדי חלוקה אבל באין בה כדי חלוקה לד"ה מותר.
ב. בין ביש בה כדי חלוקה ובין באין בה כדי חלוקה.
ג. מחלוקת באין בה כדי חלוקה אבל ביש בה כדי חלוקה לד"ה אסור.
ד. מחלוקת באין בה כדי חלוקה אבל ביש בה כדי חלוקה לד"ה מותר.

2. "אם יש לו בהן תפיסת יד אסור" - מה הכוונה? (מו:)
א. אם המדיר מחזיק במרחץ ותופסו בידו אסור להנות ממנו המודר.
ב. אם המדיר מקבל למחצה וכו' אסור אבל בבציר מכך מותר א"נ בביצים מותר, ולאביי רק מקבל בטסקא מותר.
ג. אם המדיר יש לו שותפות במרחץ יותר מחצי אז נאסר אבל פחות ממחצה מותר.
ד. אם גם המדיר משתמש באותו מרחץ אסור למודר ליהנות ממנו.

3. אמר קונם פירות האלו עלי, האם נאסרו עליו חילופיהן? (מז.)
א. נאסרו עליו.
ב. לא נאסרו עליו.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. לכתחילה אסורין אבל אם כבר החליפן לא נאסרו עליו.

4. "והכותב חלקו לנשיא" - למה דוקא לנשיא? (מח.)
א. דנשיא דינו כמלך, ולכן אסור ליהנות מזה דכולם שותפים בו.
ב. לר' יהודה הכותב לנשיא א"צ לזכות לו ולחכמים גם לנשיא צריך לזכות אלא דברו חכמים בהווה.
ג. שהכותב לנשיא מקיים בזה מצוה שנא' גדלהו משל אחיו.
ד. שהכותב לנשיא מותר להנות ממנו, שהמלך יש בכוחו להתיר נדרו.

5. באיזה אופן מודה רב נחמן דקני ע"מ להקנות לא קנה? (מח:)
א. בקנין סודר כיון שצריך להחזיר את הסודר.
ב. בקנין חזקה דאין קנין לחצאין.
ג. בקידושין דהחמירו רבנן במקום ערוה.
ד. בנדרים, היכא דסעודתו מוכחת עליו א"נ כמ"ש ר' אליעזר דויתור אסור במודר הנאה.

6. הנודר מן התבשיל, באיזה תבשיל לא נאסר? (מט. - מט:)
א. במעשה קדירה.
ב. במעשה קדירה רך ולבבליים במעשה קדירה עבה.
ג. במעשה קדירה עבה, ולבבליים גם בעבה נאסר כיון דאוכלים אותו בפת.
ד. בצלי ובשלוק.

7. מה ענה ר' יהושע בן חנניה כשאמרה לו בת הקיסר "תורה מפוארה בכלי מכוער"? (נ:)
א. דגם יין טוב מתקיים רק במאני דפחרא ולא בכלי זהב וכסף.
ב. דשכר צדיקים מובטח להם לעוה"ב ולכן סובלים בעוה"ז.
ג. כדי שלא יתקנאו בהם עמי הארץ.
ד. דדומה למ"ש "פת במלח תאכל וכו' ועל הארץ תישן" וכו'.

8. על מה פיזר בן אלעשה את מעותיו? (נא.)
א. לפרנס את העניים בשנת בצורת.
ב. לפאר בהם בגדי כהונה.
ג. לשמח את רבי.
ד. להראות בהן תספורת של כהן גדול.

9. "האומר דג שאני טועם" או "דגה שאני טועם" - מה דינו? (נא:)
א. "דג" בין גדול ובין קטן דגה דוקא קטנים.
ב. "דג" דוקא בגדול נאסר, דגה דוקא בקטן, דבנדרים הולכין אחרי לשון בני אדם.
ג. "דג" דוקא בגדול נאסר, דגה בין גדול ובין קטן.
ד. בין "דג" ובין "דגה" משמע בין גדול ובין קטן.

10. אמר קונם פירות אלו עלי, האם נאסר ביוצא מהן - למסקנא? (נב:)
א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. ב נאסר ביוצא מהן.
ג. לא נאסר ביוצא מהן.
ד. אם אמר גם שאני טועם, נאסר ביוצא מהן ואם לא, לא נאסר.

11. הנודר מן השמן, באיזה סוג שמן נאסר? (נג.)
א. בארץ ישראל כל השמנים, ובבבל בשמן זית.
ב. בארץ ישראל בשמן זית ובבבל מכל השמנים.
ג. בארץ ישראל בשמן זית ובבבל בשמן שומשמין.
ד. בארץ ישראל בשמן שומשמין ובבבל בשמן זית.

12. אמר "חטה שאני טועם" או "חטים שאני טועם" - מה דינו? (נג:)
א. נאסר מחטים בין חיין ובין אפויין.
ב. נאסר לכוססן חיין אבל אפויין לא נאסרו.
ג. חטה מותר לאפות ואסור לכוס חטים אסור לאפות ומותר לכוס.
ד. חטה אסור לאפות ומותר לכוס חטים מותר לאפות ואסור לכוס.

13. הנודר מן הבשר האם נאסר בדגים - אליבא דר' עקיבא? (נד:)
א. נאסר בדגים, וביום הקזה או כשכואב לו עינים בתחלת מחלתו לא נאסר.
ב. לא נאסר בדגים כי מותר לאכלם בחלב.
ג. נאסר בדגים כי אם לא מצא השליח בשר בא להמלך אם לקנות דגים.
ד. לא נאסר בדגים, וביום הקזה או כשכואב לו עינים בתחלת מחלתו נאסר גם בדגים.

14. האם נחשבים כמהין ופטריות גידולי קרקע? (נה:)
א. לענין ברכה נחשבים גידולי קרקע אבל לא לענין נדרים.
ב. נחשבים גידולי קרקע אבל אינם בכלל יונקים מן הארץ.
ג. לענין ברכה לא נחשבים גידולי קרקע אבל לענין נדרים הם נחשבים גידולי קרקע.
ד. לא נחשבו גידולי קרקע בין לענין נדרים ובין לענין ברכה.

15. מאי "דרגש" - למסקנת הסוגיא? (נו:)
א. ערסא דגדא.
ב. ערסא דצלא שסירוגה על גבה.
ג. ערסא דצלא שסירוגה מגופו לתוך נקבים שבארוכות.
ד. ערסא דצלא שסירוגה מגופו אעולי ואפוקי באבקתא דהיינו בלולאות.

16. "הנודר מן העיר" וכו', עד איזה מקום מותר לו ליכנס? (נו:)
א. לתחומה מותר לעיבורה אסור.
ב. לעיבורה מותר, מן האגף ולפנים אסור.
ג. אסור ליכנס לתחומה.
ד. מותר ליכנס עד לשער העיר.

17. "ילדה שסיבכה בזקינה" - מה דינה? (נז:)
א. בטלה ודינה כזקינה שאף אם היו בה פירות מותרים.
ב. אם היו בה פירות אסורה, אף אם הוסיפו מאתיים, לא בטלו כיון דאין גידולין מבטלין עיקר.
ג. אף אם לא היו בה פירות אסורים אלו שיגדלו מעתה, כדין ערלה.
ד. ילדה שסיבכה בזקינה לא בטלה.

18. האם אמרינן גידולי היתר מעלין את האיסור, בשביעית ובמעשרות? (נח: - נט.)
א. אין גידולי היתר מעלין את האיסור.
ב. בשניהם גידולי היתר מעלין את האיסור.
ג. בשביעית אין מעלין, ובמעשרות מעלין.
ד. בשביעית מעלין הואיל ואיסורה ע"י קרקע, ובמעשרות אין מעלין דדיגון גרם.

19. האם נחשב תרומה "דבר שיש לו מתירין" - למסקנא? (נט.)
א. תרומה ביד ישראל נחשב, תרומה ביד כהן לא נחשב, כיון דאינו יכול לשאול עליו.
ב. לא נחשב, כיון דאין מצוה לשאול על תרומה.
ג. נחשב כיון דאי בעי מיתשל עליה.
ד. תרומה ביד ישראל לא נחשב, תרומה ביד כהן נחשב, כיון דיכול לשאול עליו.

20. בצלים שהפריש מעשרותיהם וחזר וזרעם בקרקע - מה דינם לר' יוחנן? (נט. - נט:)
א. מתעשרות לפי כולה דגידולים מבטלין העיקר כיון דטרח.
ב. מעשר רק מה שגדלו אח"כ, דאין הגידולים מבטלין העיקר שהוא פטור ממעשרות.
ג. מעשר עליהם ממקום אחר.
ד. שאני מעשר דאמר קרא "עשר תעשר" ובזה לכו"ע אין גידולים מבטלין עיקר.

שאלות ללומדי ר"ן
21. השותפין שנדרו הנאה זה מזה, האם אסור להם ליכנס לחצר שיש בו כדי חלוקה לאחר שחלקוה? (מו: ד"ה אבל)
א. לרשב"א אסור דקיי"ל אין ברירה, ולרמב"ם מותר דע"מ כן השתתפו שלא יוכלו לאסור לאחר חלוקה.
ב. לכו"ע מותר ליכנס אח"כ, דקיי"ל יש ברירה כשכבר נחלקו.
ג. לכו"ע אסור, דאפי' לאחר שנחלקו קיי"ל בדאורייתא אין ברירה.
ד. לת"ק אסור ליכנס, ולר' אליעזר בן יעקב מותר, כיון דס"ל יש ברירה.

22. האיך התיר כלבא שבוע את נדרו, הלא אין פותחין בנולד? (נ: ד"ה ודאמרן)
א. הוא התיר נדרו בחרטה ולא בפתח.
ב. לצורך מצוה קיי"ל דפותחין בנולד.
ג. דר' עקיבא נשאה ע"ד שיעשה סופר ודבר שכיח הוא ולכן אינו נולד.
ד. דהנדר היה על תנאי ולכן כשלא נתקיים התנאי בטל הנדר.

23. באיזה אופן ס"ל לר"ן דדבר שיש לו מתירין לא בטל אפי' במין בשאינו מינו? (נב. ד"ה וקשיא)
א. באיסור דאורייתא, דרק באיסור דרבנן אנו מקילין לומר דדשיל"מ בטל במין בשאינו מינו.
ב. בדבר שהוא היתר כעת, דהיתר בהיתר הוי כמין במינו אפי' כשבפועל הוי אינו מינו.
ג. כשיש באיסור טעם נוסף שלא יהא בטל, כגון שהוא דבר שבמנין.
ד. כשאין בו ששים, דביש בו ששים בכל אופן בטל במין בשאינו מינו.

24. הנודר מן "התירוש" - מה דינו? (נה: ד"ה תוספתא)
א. נאסר ביין ובכל מיני מתיקה.
ב. נאסר רק ממיץ ענבים שהוא מתוק.
ג. עפ"י התוספתא נאסר במיני מתיקה ומותר ביין, ולדידן נאסר ביין ומותר במיני מתיקה.
ד. עפ"י התוספתא נאסר ביין ובמיני מתיקה, ולדידן נאסר במיני מתיקה ומותר ביין.

25. האם נחשבים פירות שביעית "דבר שיש לו מתירין"? (נח. ד"ה אמר וד"ה אבל)
א. נחשבים כדבר שיש לו מתירין.
ב. לא נחשבים כדבר שיש לו מתירין.
ג. לפני הביעור לא נחשבים, לאחר הביעור נחשבים.
ד. לפני הביעור נחשבים, לאחר הביעור לא נחשבים.