Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא נזיר מבחנים דפים ב-טו
ממוצע הציונים עד כה: 93%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת נזיר דפים ב-טו

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. האומר "אהא נאה" באיזה אופן חל עליו נזירות? (ב:)
א. כשנזיר עובר לפניו.
ב. כשתפס בשערו.
ג. כשחשב בלבו על נזירות.
ד. כשגם תפס בשערו וגם נזיר עובר לפניו.

2. "האומר הרי עלי ציפרין" מה טעמו של ר' מאיר דס"ל הרי זה נזיר? (ג.)
א. כיון שנזיר טהור מביא שני ציפורים כשגומר נזירותו, בודאי היתה כוונתו לנזירות.
ב. כיון שנזיר טמא מביא שתי ציפורים, אז אפי' אין נזיר עובר לפניו בודאי היתה כוונתו לנזירות.
ג. לר"ל אמרינן דכוונתו לציפרין הסמוכין לשער ולר' יוחנן חיישינן שמא כוונתו לצפורי נזיר טמא.
ד. כיון דס"ל לר' מאיר דאין אדם מוציא דבריו לבטלה ובודאי התכוון לנזירות.

3. מה דרשו ר' שמעון וחכמים מקרא "מכל אשר יעשה מגפן היין? (ג: - ד.)
א. לר' שמעון דאינו נזיר עד שידור מכולם, לחכמים לימד על איסורי נזיר שמצטרפין זה עם זה.
ב. לר' שמעון דאם נזר מחד מנהון הוי נזיר ולחכמים דאינו נזיר עד שידור מכולם.
ג. דאיסורי נזיר מצטרפין זה עם זה.
ד. לר' שמעון דאיסורי נזיר מצטרפין זה עם זה לקרבן ולחכמים שמצטרפין למלקות ולא לקרבן.

4. מי הוא התנא דס"ל דנזיר שמשון אסור להטמאות למתים - למסקנא? (ד:)
א. ר' יהודה.
ב. ר' שמעון.
ג. לתנא דמתניתין.
ד. לכו"ע מותר להטמא למתים, ונקט "אם נטמא" אגב נזיר עולם.

5. מה בין נזיר עולם לשאר בני אדם בענין תספורת - אליבא דר' יוסי? (ה.)
א. כשיו"ט באמצע השבוע שאין הנזיר מגלח א"נ שאר אנשים מגלחים בבוקר בע"ש והנזיר רק לפנות ערב.
ב. אין נ"מ ביניהם.
ג. שהנזיר מגלח פעם בחודש ושאר בני אדם אפי' באמצע החודש.
ד. שהנזיר מגלח ערב יו"ט ולא בערב שבת ושאר בני אדם אפי' בע"ש.

6. באיזה אופן מודו כו"ע דנזיר שגלח ביום שלשים לא יצא? (ה:)
א. באומר הריני נזיר לשלשים יום.
ב. בקיבל עליו סתם נזירות שהוא שלשים יום.
ג. באומר שלשים יום שלימים.
ד. בנזיר טמא.

7. אמר "הריני נזיר מכאן ועד מקום פלוני" - מה דינו? (ז.)
א. מונה נזירות שלשים יום.
ב. מונה נזירות כמנין הימים שמכאן ועד מקום פלוני.
ג. החזיק בדרך, מונה נזירות כמנין הימים, לא החזיק בדרך, שלשים יום.
ד. מונה נזירות שלשים כפי הפרסות שבין מקומו למקום פלוני.

8. אמר "הריני נזיר שלושים יום ויום אחד" - מה דינו? (ז:)
א. מונה ל"א יום.
ב. לר' עקיבא הרי זה נזיר שני פעמים דדריש לישנא יתירא.
ג. לכו"ע הרי זה נזיר שני פעמים דרבנן מודו דדריש לישנא יתירא.
ד. לר' עקיבא מונה ל"א יום לרבנן הרי זה נזיר שני פעמים.

9. אמר "הריני נזיר כמנין ימות החמה" - איזה נזירות קבל עליו לרבי - למסקנא? (ח:)
א. נזירות אחת ארוכה עד שיאמר "נזירות עלי כמנין ימות החמה".
ב. מונה שס"ה פעמים נזירות ומגלח כל ל' יום.
ג. אם אמר "כמנין" אז מגלח כל ל', לא אמר "כמנין" הוי נזירות ארוכה.
ד. אין לו תקנה.

10. אמר "הריני נזיר ואחת ועוד ושוב" - מה דינו? (ח:)
א. מונה ארבע פעמים נזירות.
ב. ב מונה שלש פעמים נזירות.
ג. ג. מונה שש פעמים נזירות.
ד. מונה חמש פעמים נזירות.

11. לבית שמאי דס"ל "אין שאלה לנזירות" - מה הטעם? (ט.)
א. משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה ולכן לא שייך כלל טעות בנזירות.
ב. משום דס"ל אין שאלה בהקדש ונזירות איקרי קדושה כמ"ש "קדוש יהיה".
ג. משום דס"ל אין פותחין בחרטה אלא בפתח.
ד. משום דס"ל אין פותחין בנולד.

12. אמר "הרי עלי מנחה מן העדשים" - מה הדין לר' יוחנן? (ט:)
א. עליו להביא מן החטים.
ב. פטור מכלום דלא טעו בהכא.
ג. ר' יוחנן עצמו סבר דפטור דלא טעו בכך, ואליבא דחזקיה ס"ל דאף בכה"ג יביא מן החטים.
ד. לבית הלל יביא מן החטים ולבית שמאי פטור מכלום.

13. אמר "הריני נזיר אם לא עמדה פרה זו" ועמדה מאליה - מה הדין למסקנא? (י:)
א. אינו נזיר.
ב. הרי זה נזיר.
ג. לבית שמאי הוי נזיר ולבית הלל אינו נזיר דדעתו היה שהוא יעמידנה.
ד. לבית שמאי אינו נזיר כיון שלא העמידה ולבית הלל הוי נזיר כיון שעמדה.

14. מזגו לו הכוס ואמר הריני נזיר ממנו - מה דינו? (יא.)
א. הרי זה נזיר.
ב. אינו נזיר.
ג. אם הי' שיכור אינו נזיר אבל הכוס אסור בנדר אבל בסתם הוי נזיר.
ד. אם הי' שיכור הוי נזיר אבל בסתם אינו נזיר אבל הכוס אסור עליו בנדר.

15. "האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם" באיזה נשים מודה ר' יוחנן שאינו נאסר? (יב.)
א. באשה שאין לה קרובות או שהיו נשואות בשעת מינוי השליחות.
ב. באשה שהיתה במדינה אחרת בשעת מינוי השליחות.
ג. באשה שהיתה עדיין קטנה בשעת מינוי השליחות.
ד. באשה שיצאה ממקומה וקידשה בשוק דאמרינן כל דפריש מרובא פריש.

16. מה הדין כשאמר "חצי קרבן נזיר עלי" או "קרבן חצי נזיר עלי"? (יב:)
א. לר' מאיר מביא כל קרבנותיו ולחכמים מביא רק חצי קרבנותיו.
ב. באומר חצי קרבן וכו' מחלוקת ר"מ וחכמים, באומר קרבן חצי וכו' מודו כו"ע שמביא כל קרבנותיו.
ג. באומר חצי קרבן וכו' מודו כו"ע שמביא רק חצי קרבנותיו, ובאומר קרבן חצי וכו' מחלוקת ר"מ וחכמים.
ד. באומר חצי קרבן וכו' מודו כו"ע שמביא רק חצי קרבנותיו, ובאומר קרבן חצי וכו' מודו כו"ע שמביא כל קרבנותיו.

17. אמר הרני נזיר אם יהא לי בן והפילה והפריש קרבן וילדה אח"כ - מה דין הקרבן? (יג.)
א. לר' שמעון הוי אביעיא דלא איפשטא, לר' יהודה פשיטא שאסור בגיזה ועבודה.
ב. לר' שמעון נאסר בגיזה ועבודה, לר' יהודה הוי איבעיא דלא איפשטא אי נאסר בגיזה ועבודה.
ג. איבעיא דלא איפשטא בין לר' יהודה ובין לר' שמעון.
ד. לכו"ע נאסר הקרבן בגיזה ועבודה.

18. אמר הריני נזיר לאחר עשרים יום ומעכשיו מאה יום, מה הדין למסקנא? (יג: - יד.)
א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. אין נזירות של מאה יום חלין עד שיסתיימו הנזירות שקיבל בסוף כ' יום.
ג. מונה עשרים ואח"כ מונה שלושים ואח"כ מונה שמונים כדי להשלים נזירות ראשונה.
ד. מונה תחילה נזירות מאה יום ומביא קרבנותיו ואח"כ מונה נזירות שלושים.

19. היה נזיר ונצטרע ונטמא למת בימי צרעתו האם סותר את ימי הנזירות שמנה? (יד:)
א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. לר' יוחנן סותר ולריש לקיש אינו סותר.
ג. לכו"ע סותר כיון שהוא בתוך ימי נזירותו.
ד. לכו"ע אינו סותר כיון שנמצא בתוך ימי צרעתו.

20. נזיר שכלה ימי נזירותו האם לוקה הוא על יין, תגלחת, וטומאה - למסקנא? (יד: - טו.)
א. לוקה על שלשתן.
ב. על תגלחת לוקה ואינו לוקה על טומאה ויין.
ג. על טומאה לוקה ואינו לוקה על תגלחת ויין.
ד. על יין לוקה ואינו לוקה על טומאה ותגלחת.

שאלות על תוס'
21. למ"ד כנויין לשון אומות הן למה נמנו במשנה דוקא נזיק נזיח פזיח? (ב. ד"ה נזיר)
א. כי אלו דומין למלה "נזיר".
ב. כי דוקא בלשונות אלו חל הנזירות ולא בשאר לשונות.
ג. הני לשונות הם רק דוגמא אבל אה"נ שבכל לשון חל הנזירות.
ד. כי בהני לשונות חל אעפ"י שאינו מתכוין לנזירות משא"כ בשאר לשונות דוקא אם מבינם ומתכוין לנזירות.

22. מה ההבדל בין "הריני נזיר כעפר הארץ" לבין "כל ימי חיי"? (ז: ד"ה והתניא)
א. כעפר הארץ קבל עליו הרבה נזירות של ל' ומגלח כל ל', כל ימי חיי הוי נזיר עולם ומיקל בשערו.
ב. אין הבדל ביניהם.
ג. כעפר הארץ הוי נזיר עולם אינו מגלח, כל ימי חיי קבל עליו הרבה נזירות של ל' יום ומגלח.
ד. כעפר הארץ אין זה נזירות כל ימי חיי מגלח כל ל' ומביא קרבנותיו.

23. האם נחשב נזירות "דבר שאפשר לקיימו ע"י שליח" לענין תנאי? (יא. ד"ה דהוי)
א. לא נחשב כיון דחייב לקיים הנזירות בגופו.
ב. נחשב, כיון דיכול לשלוח קרבנותיו ע"י אחרים.
ג. סתם נזירות לא נחשב אבל נזיר עולם נחשב.
ד. נחשב כאפשר לקיימו ע"י שליח ולכן תנאו בטל.

24. האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה וכו' - למה לא נאסר לישא נשים מחשש שמא זאת נתקדשה כבר? (יב. ד"ה אסור)
א. משום דאין דבר שבערוה פחות משנים וממילא אין השליח נאמן.
ב. דמוקמינן לה אחזקת פנוייה וחזקה דאורייתא הוא.
ג. דאין האיסור כאן אלא משום קנס ולדידיה קנסו ולאחרינא לא קנסו וגדולות גם נאמנות לומר לא נתקדשתי.
ד. דס"ל כמ"ד דאין חזקה ששליח עושה שליחותו.

25. "אמר הריני כמשה בשבעה באדר מאי" - מה כאן הספק? (יד. ד"ה אמר כמשה)
א. אי דינו כנזיר סתם או כנזיר עולם.
ב. אי כוונתו כיום מיתתו ומסתמא אז היו הרבה נזירים או כוונתו ליום הולדו ושמחה קבל עליו.
ג. אי נדר קבל עליו או נזירות.
ד. ספק אי משה הי' נזיר וממילא הוי נזיר או לא.