Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

מקורות ללימוד לפני המבחן:
נדרים דפים כא' - כב' גמ' ור"ן

דף כא'
1. מה הם ארבעה נדרים שהתירו חכמים?
2. קונם שאיני פוחת לך מן הסלע... קונם שאיני מוסיף לך על השקל: מה נאסר בקונם בכל אחד מן המקרים?
3. האם נדרי זירוזין צריכים היתר חכם, ומדוע: א. בשאין מעמידים דבריהם? ב. במעמידים דבריהם? ג. מעמיד אצל זה, ואצל זה אין מעמיד?
4. במקרה שהובא במשנה: א. האם המוכר רשאי ליתנו בפחות משלשה דינרים? ב. האם רשאי ליתנו בשקל? האם מותר לכתחילה לנדור נדרי זירוזין? מניין?
5. באיזה מקרה יש נפק"מ אם טעמה של המשנה הוא משום חסרון בהפלאה או משום זירוזין?
6. א. מה הדין באומר "הריני נזיר שזה איש פלוני", לפי ר' טרפון ולפי חכמים, ומדוע? ב. מה הדין באומר "קונם עלי ככר זו אם זה איש פלוני", ומנין?
7. א. מה הוא הטעם שנדרי זירוזין אינם חלים לפי הס"ד שהעמידה את משנתנו כר' טרפון? ב. מה החידוש הנוסף במשנתנו, לפי העמדה זו? ג. מה הוא הטעם שנדרי זירוזין אינם חלים לפי רבא?
8. "אמר לו טפי מסלע..." - מהו הספק, לפי שני הפירושים בר"ן?
9. "קונם ביתך שאני נכנס" – האם מותר להיכנס לביתו, ומדוע?
10. מה הוא ההבדל בין פתח לחרטה?
11. "ארבעה נדרים התירו חכמים" – מה התירו חכמים בנדרים אלו?
12. למ"ד פותחים בחרטה – מה צריך לברר אצל האדם הבא להתיר את נדרו ואומר שמתחרט?
13. "אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך..." - במה זה עדיף מחרטה?

דף כב'
14. מדוע ממשמשים במעשיו של הנודר?
15. מה היא ההשוואה בין הנודר לבין הבונה במה?
16. באלו פתחים אין משתמשים כדי להתיר נדר? (4 פתחים). מדוע?
17. מה נאמר בסוגיא בגנות הכועס?
18. במה דינה של עבר הירדן שונה מארץ ישראל?
19. איזה ספר מספרי הנביאים היה ניתן לישראל גם אילו לא חטאו, ומדוע?
20. האם אדם יכול להשאל על שבועתו?
21. הנשבע שלא להנות את אשתו כיון שגנבה את כיסו, באיזה אופן יכול להשאל ומה הסיבה לכך?
22. הסבר את דברי רב אסי "אם נדרת במוהי..." לפי שתי הגירסאות!
23. מה הוא פסק ההלכה בענין: א. האם מספיקה חרטה? ב. האם אפשר להשאל על שבועה?
24. אלו חומרות החמירו רב האי גאון ומר יהודאי גאון בהתרת נדרים?
25. מדוע רב נחמן חיפש לרב סחורה פתח לנדרו, הרי לשיטתו פותחים בחרטה?

דף כג'
26. באיזה אופן אפשר לפתוח בנולד? תן דוגמא!
27. א. כיצד התירו לאביי את נדרו (שהדיר את אשתו אם תשיא את בתו לקרובה)? ב. מה החידוש בפתח זה?
28. מה ההבדל בין נדרו של אביי לבין נדרי זירוזין?
29. מה גדרו של יחיד מומחה המתיר נדר? ומה גדרם של ג' הדיוטות?
30. האומר "כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל" – אימתי נדריו בטלים, ואימתי אינם בטלים?
31. למה מתכוונים באמירת "כל נדרי" ביוהכ"פ?
32. האם תנאי קודם מועיל לבטל גם שבועה?

דף כד'
33. המזמן את חבירו ונודר כדי לזרזו - מתי אומר ר' אליעזר בן יעקב דהוי נדרי זירוזין, ומתי הוא מודה שאין אלו נדרי זירוזין, ומדוע?
34. "קונם שאני נהנה לך אם אי אתה נוטל כור של חטין": אימתי לכו"ע הנדר אוסרו, אימתי לכו"ע מותר, ואימתי נחלקו ר' מאיר וחכמים (לפי הירושלמי)?
35. "קונם שאתה נהנה לי אם אי אתה נותן לבני כור של חטין" - האם יכול לומר "הריני כאילו התקבלתי"?
36. "קונם שאתה נהנה לי אם תלך למקום פלוני", והלך לשם - האם יכול לומר "הרי הוא כאילו לא הלכת", ומדוע?
37. האם הנדרים הבאים הם נדרי זירוזין, ומדוע: א. "נכסי עליך אם לא תבוא לסעודתי"? ב. "נכסיך עלי אם לא אזמינך לסעודתי"?
38. "יתר על כן אמר ר"א בן יעקב 'קונם שאתה נהנה לי אם אי אתה מתארח אצלי ושותה כוס של חמין' אף אלו נדרי זירוזין" – מדוע נאמר "יתר על כן"? מהו החידוש הנוסף?
39. האם סברת "לאו כלבא אנא" נכונה גם לפי מסקנת הגמ'?
40. מה דינו לענין איסור הפירות, ולענין שבועת שוא, ומדוע, במקרים הבאים: א. האומר "שבועה שלא אוכל פירות אם לא ראיתי כעולי מצרים"? ב. האומר "שבועה שלא אוכל פירות אם לא ראיתי גמל הפורח באויר"?
41. "נדרי הבאי מותרים" – מה דין שבועות הבאי, לפי גירסת הר"ן ולפי גירסתנו (וכן ברא"ש)? לְמָה הכוונה לפי כל גירסא?

דף כה'
42. איזו מחשבה של הנשבע אנו מבטלים ע"י שאומרים לו שהוא נשבע על דעת בי"ד?
43. איזו מחשבה של הנשבע מבוטלת מאליה ללא צורך לומר לו כנ"ל?
44. מה הציור של נדרי שגגות - א. שוגג בשעת הנדר. ב. שוגג בשעה שהנדר ראוי לחול?
45. א. "קונם אשתי נהנית לי" - מה הדין כשפירש "שגנבה את כיסי", ומה הדין כשלא פירש זאת, ואח"כ נמצא שלא גנבה? ב. מה הדין כאשר ראה אנשים אוכלים תאנים ואמר הרי הם עליכם קרבן ונמצא אביו או אחיו? מה סיבת ההבדל?
46. מה הם שני האופנים של שבועות שגגות, ומה דינם? ומה דין שבועות זירוזין?
47. מה ההבדל בין מחלוקת ב"ש וב"ה במשנתינו, לבין מחלוקת ר' עקיבא וחכמים במתניתין דפותחין?

דף כו'
48. באיזה מקרה נחלקו בית שמאי ובית הלל לפי דעתו של רבה?
49. באיזה מקרה נחלקו ב"ש וב"ה לפי רבא? במה תלויה המחלוקת?
50. מה היא הקפידא שמחמתה אדם משנה דבריו מ"כולכם" לפרט "לזה ולזה"? ומה הקפידא לשנות מפרט לכלל?
51. מעשה היה והתירו ר' מאיר בכל הבצלים - האם יש אפשרות להסביר פסק זה אם מדובר במעמיד דבריו? כיצד?
52. מה הוא פסק ההלכה במעמיד דבריו - בנדרי שגגות ובנדר שהותר מקצתו ע"י פתח?

דף כז'
53. מה דין נדר שהותר מקצתו ע"י חרטה? (רמב"ן ותוס').
54. מה דין נדר שהופר מקצתו ע"י בעל? מהי הסברא?
55. מה היא סברת רב הונא שהמתפיס זכויותיו בבי"ד ולא בא ל30- יום זכויותיו בטלות אע"פ שנאנס? ומדוע לענין נדרים האונס מבטל את הנדר?
56. מה הם שני המקרים שמצאה הגמ' שאין טענת אונס מתקבלת, ומה היא הסיבה לכך? (ב' סיבות!)
57. ענה לפי שיטות הרמב"ם ורש"י: א. האם יש אסמכתא במחילה? ב. כיצד מפרשים את תירוץ הגמ' "שאני הכא דאמר ליבטלן זכותיה"? ג. מאיזה סוגיא מביאה כל דיעה ראיה לשיטתה?
58. מדוע קנין סודר חייב להיות קנין "מעכשיו"?
59. מתי יש צורך שקניין יעשה בבי"ד חשוב (כדי שלא יהיה בו דין אסמכתא)? (ר"ת, רי"ף, ר"ן).
60. מה פירוש "בי"ד חשוב"?

דף כח'
61. האם מותר להבריח את המכס שהטיל מלך עכו"ם? מה הדין במלך ישראל? מה הסברא להבדל ביניהם?
62. מה דין האומר "פירות עולם עלי" ובלבו התכוון ל"היום" בלבד? מה הדין במקרה זה במצב של אונס?
63. מה דין הגומר בלבו לידור מפת חטים והוציא בשפתיו פת סתם?
64. "בש"א לא יפתח לו בשבועה ובה"א אף יפתח לו בשבועה" - מה הם שני הפירושים לבריתא זו?
65. "הרי נטיעות האלו קרבן... יש להם פדיון" - שני פירושים!
66. מדוע אין לגרוס בקושיית הגמ' "וליתנו קדושות ואין קדושות", אלא "וליתני קדושות" בלבד?
67. "הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו... אין להם פדיון" - כיצד מסבירים בר פדא ועולא את "אין להם פדיון"?
68. מה דין העושה קנין ע"מ שיחול לאחר ל' יום - כאשר זה קנין כסף, שטר, סודר, משיכה או חזקה?

דף כט'
69. במה נחלקו בר פדא ועולא לפי הרשב"א ולפי ר' משה קרטבי?
70. מה דין האומר "לך חזק וקנה שדה זו עד שאלך לירושלים" לפי הרשב"א ולפי ר' משה קרטבי?
71. האם קדושה פוקעת בכדי ב: קידושי אשה ("היום את אשתי וכו'"), קדושת הגוף ("שור זה עולה ל' יום"), וקדושת דמים?
72. כיצד מסבירים עולא ובר פדא את הרישא - "שור זה עולה כל ל' יום, ולאחר ל' יום שלמים"?
73. כיצד מסבירים עולא ובר פדא את הסיפא "לאחר ל' יום עולה, ומעכשיו שלמים"?
74. האומר "שור זה עולה לאחר ל' יום", האם יכול לחזור בו בתוך ל' יום? מדוע? (שים לב גם לשיטות אביי ורבא בענין - עי' בר"ן ל. בשם הרשב"א).

דף ל'
75. "הנותן שתי פרוטות לאשה... ובאחת התקדשי לי לאחר שאגרשך" - מה הסברא לדמות מקרה זה ל"פדאן הוא" או ל"פדאוהו אחרים"?
76. "שדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך תקדוש" - מה הדין? האם אפשר לפשוט מכאן את ספיקו של רב אושעיא?
77. "לא כאלו ההולכים מעכו ליפו אלא במי שדרכו לפרש" - מה הם שני הפירושים למשפט זה, ומה הנפק"מ ביניהם?
78. "הריני נזירה לאחר שאנשא" - האם בעלה יכול להפר לה? (לאחר שנשאת, כמובן).
79. מי הם "שחורי הראש"? מדוע?
80. מה משמעותם של "נולדים" ו"ילודים" בלשון תורה, ומה משמעותם בלשון בני אדם (מח' ר' מאיר וחכמים)?

דף לא'
81. הנודר מ"שובתי שבת" או מ"עולי ירושלים" - ממי נדר, ומדוע?
82. מה ההבדל בין האומר "הנאתי עליך" לבין "נכסי עליך"?
83. מה דין הלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו: א. בזבינא חריפא ב. בזבינא מציעתא?
84. מה דין האומר "שאיני נהנה לישראל" - בזבינא חריפא, בזבינא מציעתא ובזבינא דרמי על אפיה?
85. "הלוקח כלים מן התגר לשגרן לבית חמיו..." - מה דינו לענין אונס בהליכה ובחזרה, ומה הדין בגניבה ואבידה?
86. מה פירוש "גדולה מילה שדוחה את הנגעים"?

דף לב'
87. "ויהי בדרך במלון... ויבקש המיתו" - את מי?
88. מה הם הנימוקים שנאמרו לכך ש"גדולה מילה"?
89. מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים 210 שנים?
90. מנין שבן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו?