Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

מקורות ללימוד לפני המבחן:
נדרים דפים לג' - לה' גמ' ור"ן

דף לג'
1. מה דין דריסת הרגל ב: א. מודר מאכל מחבירו? ב. מודר הנאה? ג. האומר "הנאה המביאה לידי מאכלך עלי"? ד. האומר "הנאת מאכלך עלי"?
2. מה הדין בלעיסת חטים ונתינתם ע"ג מכתו - בכל הנ"ל?
3. מה ההבדל בין שותפים לבין סתם אנשים לענין הקפדה על דריסת הרגל?
4. מה טעמו של הרמב"ן הפוסק כר' אליעזר שויתור אסור במודר הנאה, ומה טעמו של ר"ת הפוסק כחכמים? [עיין בדברי ר"ת שהובאו בר"ן ר"פ השותפים, מה:]
5. "המודר מאכל מחבירו" - איזה כלים מותר להשאיל לו, ואיזה כלים אסור? (ולפי איזו שיטה!)
6. מה הוא הטעם שהמודר הנאה מחבירו מותר למדיר לשקול מחצית השקל עבור המודר?
7. מה דין המפרנס את אשת חבירו: א. כשפירש שהוא נותן לה מזונות במקום בעלה. ב. כשנתן לה הלוואה. ג. פירנסה סתם.
8. מה הן סברות חנן וחכמים לפי הבבלי ולפי הירושלמי?
9. מה סוברים חנן וחכמים לענין אדם הפורע חובו של חבירו?
10. מה הוא הטעם שהמודר הנאה מחבירו מותר למדיר לפרוע את חובו של המודר?
11. מה דין השבת אבידה: א. בשנכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה? ב. בשנכסי בעל אבידה אסורים על המחזיר?

דף לד'
12. "מקום שנוטלים עליה שכר תפול הנאה להקדש" - מה הטעם לכך, כאשר נכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה?
13. מה דין השכר הנ"ל כאשר נכסי בעל אבידה אסורים על המחזיר?
14. כיצד אדם יכול להקדיש ככר של הפקר ("אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו")?
15. המקדיש ככר שלו ואח"כ נטלה ע"מ לאכלה - האם מעל? מדוע?
16. המקדיש ככר של הפקר ואח"כ הגביהה ע"מ להורישה לבניו - מה הם דיני המעילה, והיציאה לחולין, במקרה זה?
17. האומר "ככרי עליך" - האם מותר למודר ליהנות ממנה א. כשנתנה המדיר לאדם אחר? ב. כשנתנה למודר? ג. כשמכרה למודר (עי' לה.)?
18. האומר "נכסים אלו עליך" - האם מותר למודר ליהנות מהם כשנתנם המדיר לאדם אחר?

דף לה'
19. האם יש מעילה ב: "קונם ככר זו הקדש", "קונם ככר זו עלי"? האם יש פדיון לקונמות אלו?
20. "ככרי עליך" ונתנה לו במתנה - האם הנותן או המקבל מעלו בעצם מעשה הנתינה? מדוע?
21. מדוע הנימוק הפוטר את המקבל ממעילה בקבלת הככר, אינו פוטר אותו כאשר הוא מוציא את הככר?
22. האם מותר למדיר להקריב עבור המודר: א. חטאת מצורע? ב. חטאת חלב?
23. אם שני הסוגים הנ"ל מותרים - מדוע נישנו במשנה דוקא קרבנות מחוסרי כפרה?
24. מהיכן למד ר' יוחנן שקרבנות מחוסרי כפרה אינם צריכים דעת בעלים?
25. מי כותב, והיכן כותב "אחריות דאית לך עלי מן קדמת דנא"?

דף לו'
26. הכהנים שפיגלו במקדש פיגולן פיגול - מדוע אין לומר "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי"? (בשוגג ובמזיד).
27. מה נפסק להלכה בבעיה זו אם הכהנים הם שלוחי דידן או שלוחי דשמיא? מה ההוכחה לכך (לה:)?
28. בהמה שנמצאה סמוך לירושלים האם אפשר להקריבה? מה עם דעת הבעלים?
29. האם ישנה מציאות שאדם מביא יטאת חלב עבור אשתו שוטה?
30. האם קטנים אוכלים מקרבן פסח? האם הם נחשבים מנויים עליו?
31. מה הם דיני הלשונות: א. "כל השומע קולי יתרום". ב. "כל הרוצה לתרום יתרום". ג."כל התורם אינו מפסיד", לענין: (1) חלות התרומה, (2) מודר הנאה?
32. האם מותר למדיר לתרום משלו על של המודר, ואליבא דמאן?
33. האם מותר לכהן לתת סכום מועט לישראל ע"מ שיתן תרומותיו לקרובו? מדוע?
34. התורם משלו על של חבירו - למי שייכת טובת הנאה?

דף לז'
35. מנין שאסור ליטול שכר על לימוד תורה? איזה שכר מותר למלמד ליטול?
36. מדוע עצם הלימוד, שהמדיר מלמד את המודר, אינו נחשב להנאה האסורה לו?
37. האם מותר למדיר ללמד את המודר מקרא: א. במודר קטן ב. במודר גדול?
38. מה הוא האיסור להנות מודר קטן (שהרי אינו חייב במצוות)?
39. באיזה אופן אסור ליטול שכר שבת ובאיזה אופן מותר? מהי ההשלכה של דין זה לגבי הפועל השומר על הזרעים?
40. מדוע אין התינוקות לומדים בשבת דברים חדשים?
41. מדוע ר' יוחנן לא פירש את המשנה משום שכר שימור?

דף לח'
42. מניין שמשה היה גבור עשיר חכם ועניו?
43. "זן את אשתו ואת בניו" - במה זה שונה מ"פורע את חובו"?
44. האם מותר למדיר לזון את בהמתו הטמאה של המודר: א. כדי חייה, ב. מזונות יתירים?
45. האם מותר למדיר להשיא את בתו למודר: א. בקטנה, ב. בבוגרת.
46. האם מותר למדיר לזון את עבדיו ושפחותיו הכנעניים של המודר: א. כדי חייהם, ב. מזונות יתירים?
47. מדוע מותר למדיר לבקר את המודר החולה, כשהוא עומד? מה דין הישיבה (לפי שמואל ור"ש בן אליקים)?

דף לט'
48. מדוע מותר למודר לבקר את המדיר החולה, כשהוא עומד? מה דין הישיבה (לפי שמואל ולפי עולא)?
49. האם כל הנאה מותרת במקום שהמדיר בא לקיים מצוה?
50. למה הכוונה "ביקור חולים אין לה שיעור"?
51. מה הוא דין "עישורייתא דרבי", וכיצד מושג זה קשור לבקור חולים?
52. "פרת ביומי תשרי בלבד" - האם אין לטבול בנהרות אחרים כלל? והאם אין אפשרות לטבול בפרת בחודש אחר?
53. מדוע פסק ר"ת כשמואל שטובלים בנהרות? האם לפי"ז אפשר לטבול בכל הנהרות?
54. כיצד דוחה הרמב"ן את ראייתו של ר"ת?
55. כיצד מסביר הראב"ד את הדין - "שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעיין לטהר בכל שהוא"?

דף מא'
56. מה הוא המקום בו אפשר לטבול, לשיטת הרמב"ם, גם כאשר רבו נוטפים על הזוחלים? והיכן אי אפשר?
57. האם אפשר לעשות למקוה פקק מדבר המקבל טומאה?
58. האם מותר למדיר לרפא את המודר, כאשר יש רופא אחר? מדוע?
59. האם מותר למדיר לרפא את בהמתו של המודר בידיים - א. כשיש רופא אחר, ב. כשאין רואפ אחר? מדוע?
60. האם מותר למדיר לרפא את המודר בסם השייך למדיר - א. כשהרופא הדירו, ב. כשהחולה הדיר עצמו?
61. מדוע אסור למדיר והמודר לאכול מאותו תמחוי? באיזה תמחוי מותר?

דף מב'
62. כיצד הסבירו רב ושמואל מצד אחד, ור"ל ור' יוחנן מצד שני, את המשנה לפי ההו"א שבגמ'?
63. מדוע סברה הגמ' שלדעת ר' יוחנן ור"ל כשהגיע שביעית אוכל מן הנוטות, גם אם אמר לשון "נכסים אלו"? (אע"פ שהם התבטאו בלשון "נכסי עליך".)
64. האומר לבנו "קונם שאתה נהנה לי בחייו ובמותו" - מה דינו בנכסים - א. לענין בעלות ב. לענין הנאה?
65. לפי התירוץ המחלק בין האוסר בפירוש לאחר שיצאו מרשותו (כגון - "בחייו ובמותו"), לבין מי שלא פירש אלא אמר "נכסים אלו" - כיצד תתיישב המשנה "בית זה שאני נכנס - מת או שמכרו לאחר - אסור"?
66. לפי מסקנת הגמ' - מה הדין, לאחר שיצאו מרשותו, באוסר בלשונות אלו: "נכסי עליך", "נכסים אלו", "נכסי אלו"?
67. "ובשביעית אינו יורד לתוך שדהו" - מדוע? (עולא ור"ש בן אליקים).

דף מג'
68. מדוע המשנה אוסרת על המודר להלוות למדיר להשאיל לו או למכור לו?
69. לפי איזו דיעה מותר למדיר להלוות או להשאיל למודר?
70. האומר "שאיני נהנה לישראל" מותר לו למכור בזבינא חריפא - מדוע לא גזרו עליו?
71. האומר "הריני עליך חרם" מותר לו ליהנות מהמודר - מדוע לא גזרו עליו?
72. האומר לחנוני "איש פלוני מודר ממני הנאה...", והחנווני פירנסו, האם יכול לגבות את הכסף מהמדיר? הוכח!
73. לפי המסקנה - מדוע ר' יוסי אוסר על המודר ליטול את מה שהפקיר המדיר?
74. המפקיר את שדהו - עד מתי יכול לחזור בו? מה הדין כשזכה בה אחר, ומדוע?

דף מד'
75. כיצד מדייקת הגמרא שהרישא של הברייתא "המפקיר את שדהו" אתיא כרבנן ולא כר' יוסי?
76. כיצד מדייקת הגמרא שהסיפא של הברייתא הנ"ל אתיא כר' יוסי ולא כרבנן?
77. לפי גישה זו - מה סובר ר' יוסי לגבי מפקיר שחזר בו בתוך ג' ימים לאחר שזכה בה אחר: א. בהפקר עולמית ב. בהפקר לזמן?
78. כיצד מסביר עולא את הסיפא של הברייתא אליבא דרבנן?
79. כיצד מסביר ריש לקיש את רישא דברייתא אליבא דר' יוסי: א. מדוע תיקנו שלאחר ג' ימים אין יכול לחזור בו? ב. מדוע לא תיקנו תקנה זו בתוך ג' ימים?
80. בשיטת ריש לקיש אליבא דר' יוסי - הפקיר שדהו וחזר בו לאחר ג' ימים, ומישהו אחר זכה בשדה: מה הם דיני חיוב מעשר - א. מדאורייתא ב. מדרבנן ג. כיצד עליו לנהוג למעשה, ומדוע?
81. המפקיר את כרמו ולשחר עמד ובצרו - מה הם דיני חיוב מעשר לפי חכמים ולפי ר' יוסי - א. מדאוריתא ב. מדרבנן?

דף מה'
82. מה הוא ההבדל בשיטת ר' יוסי בין המפקיר בפני שנים למפקיר בפני שלשה?
83. כיצד נפסקה הלכה בסוגייתנו לענין חזרה: א. בהפקר עולמית ב. בהפקר לזמן?
84. מה הדין בהפקיר בפני שניים לפי ר' יוחנן ולפי ר' יהושע בן לוי? כיצד נפסקה הלכה?